לקטו-צמחונות
לקטו-צמחונות או לקטריאניזם (מהשורש הלטיני lact- שפירושו "חלב") הוא סוג של צמחונות המתאפיין באי־צריכת ביצים ובשר.
הרעיון והפרקטיקה של תזונה לקטו-צמחונית בקרב מספר לא מבוטל של אנשים מגיע מהודו העתיקה.[דרוש מקור] משלהי המאה ה-19 החלה התזונה הצמחונית להיות מובנת בקרב הודים רבים כתזונה לקטו-צמחונית.[1][2]
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תזונה לקטו-צמחונית פופולרית בקרב חסידים מסוימים למסורות הדתיות הדהרמיות כמו ג'ייניזם, הינדואיזם ובודהיזם.[3] העיקרון שמאחורי אמונותיהם הלקטו-צמחוניות הוא עקרון האהימסה (מסנסקריט: אי-אלימות).[2]
הינדואיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בודהיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ייניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור כל הג'יינים, תזונה לקטו-צמחונית היא חובה המתחייבת מתוך נדר האהימסה שעל כל ג'יין לנדור. תזונה לקטו-צמחונית מאפשרת מזעור הידבקותם של אותם חלקיקי קארמה רעה שעל פי האמונה נמצאים בכל מקום ונדבקים לנשמה, בין היתר,[3] בעקבות אלימות ובכך משפיעים על גורל הנשמה (נקראת "ג'יבה" בג'ייניזם) בחיים הנוכחיים ובגלגולים הבאים שלה. ביחס לתזונה בשרית ולפי האמונה הג'יינית, התזונה הלקטו צמחונית גם מאפשרת את הפחתת חלקיקי הקארמה הדבוקים לג'יבה, ובכך היא מקדמת אל עבר מוקשה.[4][5]
לפי הג'ייניזם, ג'יבות נמצאות בכל דבר. בג'ייניזם, מסווגים כל הדברים לפי כמות החושים שמייחסים להם מחמישה חושים (שהם חוש המגע, הטעם, הריח, הראייה והשמיעה) המיוחסים לאדם, לחיות מסוימות ועוד, ועד חוש אחד (שהוא חוש המגע) המיוחס לצמחים, אבנים ועוד. ככל שישנם יותר חושים לדבר, כך מאמינים הג'יינים שמידת היכולת שלו לקלוט סבל גוברת. לכן, לפי הג'ייניזם, פגיעה מסוימת מושכת יותר חלקיקי קארמה רעה לג'יבה ככל שיש לדבר הנפגע יותר חושים.[6]
בג'ייניזם, הכללים הלקטו-צמחוניים הם מחמירים. צמצום הפגיעה עבור כלל הג'יינים הוא ככל הניתן לצמחים (ויש נזירים שאף פגיעה זו מנסים לצמצם על ידי צומות, לדוגמה) משום שלפי הג'ייניזם הם בעלי הכי מעט חושים (אחד), ולכן הם מאמינים שפגיעה בהם מובילה לפחות סבל ופחות קארמה רעה מאשר פגיעה בחיות, למשל. לכן, מתבצעת גם הימנעות מפגיעה בחרקים וחיידקים (אשר בעלי שני חושים). משמעות צמצום זה עבור נזירים ונזירות היא, בין היתר, לבישת פיסת בד על הפה כדי לצמצם שאיפת אורגניזמים וטיטוא הרצפה עליה הם דורכים מפני חרקים. משמעות נוספת, עבור כלל הג'יינים, היא הימנעות מצריכת ירקות שורש, משום שתלישתם מהאדמה מלווה בפגיעה באורגניזמים שחיים בקרבת השורש באדמה ומובילה ל"הרג" של הצמח.[4][5]
אי-מודעות באשר למה שעוברות חיות בתעשיות משחקת תפקיד מרכזי בהמשך שימושם של ג'יינים בחלב, צמר ומשי. הארגון PETA וג'יינים טבעוניים פועלים כדי לקדם ג'יינים לעבר לקטו-צמחונות מלאה (אשר לא רק בגדר תזונה) ולעבר טבעונות באמצעות סיפוק מידע על התעשיות, ובכך הם, למעשה, מקדמים ג'יינים גם לעבר יישום נכון יותר של עקרון האהימסה.[6]
לקטו-צמחונים וטבעונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד ההבדלים בין תזונה טבעונית ללקטו-צמחונית הוא הימנעות ממוצרי חלב. טבעונים אינם צורכים חלב בגלל סיבות מגוונות, וביניהן: סיבות בריאותיות, סיבות סביבתיות, סיבות דתיות, סיבות מוסריות, העדפת טעם ועוד.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Alex, Alex, Definitions, ivu.org (באנגלית)
- ^ 1 2 Peter B. Clarke, Peter Beyer, The World's Religions: Continuities and Transformations, Routledge, 2009-05-07. (באנגלית)
- ^ 1 2 Mindy Cohen, The Do's And Don'ts Of The Vegetarian Diet:Weight Loss Tips For Vegetarians: Weight Loss Tips For Vegetarians, Speedy Publishing LLC, 2013-08-22. (באנגלית)
- ^ 1 2 BBC - Religions - Jainism: The lay Jain code, www.bbc.co.uk (באנגלית)
- ^ 1 2 BBC - Religions - Jainism: Ahimsa, www.bbc.co.uk (באנגלית)
- ^ 1 2 Peter B. Clarke, Peter Beyer, The World's Religions: Continuities and Transformations, Routledge, 2009-05-07. (באנגלית)
- ^ Reasons to Stop Eating Dairy, Dreena Burton, 2012-12-31 (באנגלית)