טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזון מן הצומח: ירקות, פירות, דגנים, קטניות ואגוזים

טבעונות היא השקפת עולם המתאפיינת בהמנעות מאכילת בשר, דגים וכן מוצרי מזון אחרים שמקורם מן החי, כגון חלב ומוצריו, ביצים, ובקרב חלק מהטבעונים, גם דבש, ובנוסף לכך, גם בהמנעות משימוש במוצרים העשויים מעור בעלי חיים (כולל פרווה וצמר). רובם המוחלט של הטבעונים גם יתנגדו לניצול בעלי חיים לצורך בידור (למשל בקרקס או מירוצי חיות), הגורמים באופן ישיר או עקיף נזק ואף סבל לחיות.

מניעים לבחירה בתזונה טבעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שונים מונעים להיות טבעונים מסיבות שונות, וחלקם עוברים לטבעונות מתוך שילוב של מספר מניעים בדרגות חשיבות שונות. המניעים המרכזיים הם מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ודתיים.

מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – זכויות בעלי חיים

ראש וראשון בקרב המניעים להשקפה טבעונית הוא מוסר. טבעונים רבים סבורים שאין לאכול או לצרוך מוצרים שהפקתם גורמת סבל לבעלי חיים, בין אם על ידי המתתם ובין גידולם בתנאים לא נאותים. תנאים אלו עשויים לכלול, בין היתר, כליאה בכלובים ובצפיפות, הפרדה מהאם מיד לאחר הלידה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק (כמו קטימת מקור ללא הרדמה), כווייה של חיות צאן בקרח יבש ואף בברזל מלובן לצורך סימונן, ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן לצורכי הפקת בשר או דגים מתבצע הרג שיטתי, כגון המתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים בתעשיית הביצים, בעודם בחיים.‏[1]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – השפעות בריאותיות של צריכת בשר

המחזיקים בדעה זו סבורים כי היא מביאה לבריאות טובה יותר (ביחס לתזונה מערבית טיפוסית); מכיוון שמזון צמחי בעיקרו, עשיר יותר בסיבים תזונתיים מסוגים שונים, ביחס למזון, וכן, מכיל כמויות נמוכות יותר של פחמימות ריקות, שומן, (ובפרט שומן רווי), רכיבים אלרגניים, והוא נטול כולסטרול, הרי שהוא באופן כללי, וביחס לתזונה מערבית טיפוסית, מקטין את הסיכוי ללקות בהשמנת יתר, מחלות לב ובעיות בריאותיות נוספות. עמדה זו גם מכונה לעתים טבעונאות.

טבעונים מטעמי בריאות עשויים להימנע גם ממזונות מעובדים וממזונות המכילים קמח לבן או סוכר מזוקק‏[2], וכן ממזונות שאינם אורגניים.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שייצור מזון מהחי נוטה להיות יותר בזבזני במשאבי טבע, וכרוך יותר בזיהום, טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים. מספר גורמים סביבתיים יצאו בביקורת על ההשלכות הסביבתיות של תעשיות המזון מהחי, כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שקובע שמשקי החי הם "אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ" וכי "יש לפעול באופן מיידי לתיקון המצב".[3] ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[4] על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה. [5]

השקפה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל אמונתם של קהילת העבריים מדימונה, המורה על תזונה טבעונית. ביהדות ישנו חזון הצמחונות והשלום בו עסק בהרחבה הרב קוק. הרב שמחה רוט מהיהדות הקונסרבטיבית טוען כי יהודי דתי יכול להיות ואף רצוי שיהיה טבעוני.‏[6][דרושה הבהרה]

תזונה טבעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון סוגי קטניות בשוק טיפוסי. קטניות הן חלק חיוני מהתזונה הטבעונית ומספקות את רוב החלבונים.
פירות יבשים ואגוזים בשוק.

ניתן לחלק את התזונה הטבעונית באופן כללי לשש קבוצות מזון, אשר על פי המקובל בקהילה המדעית נכון להיום, מספקות את כל המרכיבים הנחוצים לאורח חיים בריא, פרט למספר נוטריאנטים נוספים אשר על פי המקובל בקרב מדענים, אינם נמצאים בכמות זמינה מספקת במזונות צמחיים, ואשר לכל אחד מהם יוקדש סעיף עצמאי. שש קבוצות המזון הנזכרות הן:

  1. ירקות
  2. פירות
  3. דגנים
  4. קטניות
  5. זרעים ואגוזים
  6. פטריות

ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הסכמה כללית בקרב מדענים כי על בני אדם לצרוך ויטמין B12 מהחי, או ממקור סינטתי בצורה של תוסף תזונה, וכי אי צריכת הויטמין עלולה לגרום לבעיות במערכת העצבים המרכזית. ניסיונות רבים נעשו כדי למצוא צמחים המכילים בתוכם את הוויטמין, וטענות רבות הועלו על הימצאותו כביכול בצמחים שונים, אך בפועל לא נמצאו מקורות צמחיים המכילים כמות אמינה ומספקת לעמידה בצרכי האדם.[7] כל אדם שבוחר בתזונה טבעונית חייב לצרוך ויטמין B12 ממקור אמין (כגון תוסף המכיל את הוויטמין) על מנת להימנע ממחסור בו. צורה סינטתית נפוצה של ויטמין זה היא בטבליות מציצה או תמיסה, שהן תת לשוניות (מתחת ללשון נמצאים נימים חשופים המכניסים את הויטמין ישירות למחזור הדם).

אומגה-3[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אומגה-3

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן חיוניות אשר לכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. חומצת השומן הקצרה ביותר מבחינת שרשרת הפחמנים שלה היא ALA (חומצה אלפא-לינולית) וכמות מספקת שלה קשורה, על פי מחקרים שונים, לתפקוד רגשי, ולוויסות מצב-הרוח[8][9], וכן לתפקודים פיזיולוגיים אחרים. חומצה זו נמצאת במזונות צמחיים רבים (בפרט בזרעים), והיא משמשת גם כפריקורסר (חומר קדם) ל-2 חומצות השומן מסוג אומגה-3 האחרות אשר שרשראות הפחמנים שלהן ארוכות יותר (ה-DHA וה-EPA). חומצת השומן DHA קשורה להתפתחות תקינה של מערכת העצבים בעוברים ולתפקוד מערכת העצבים באדם הרך והבוגר, וה-EPA נמצאה כמזון אנטי-דלקתי, אך לשני חומרים אלה יוחסו גם תכונות נוספות.

את חומצת השומן הקצרה ALA ניתן להשיג כאמור, ישירות מתזונה צמחית, אך את שתי חומצות השומן האחרות ניתן להשיג ישירות אך ורק מאכילת אצות מים עמוקים או מאכילת דגים שומניים החיים גם הם במים עמוקים (האצות מייצרות את חומצות השומן הארוכות ודגים אלו אוכלים אותן כך שנוכחות חומצות השומן בגופם של דגים אלה גבוהה). לפי הסכמת הכלל בקרב מדענים, לא ניתן להשיג מספיק מחומצות השומן הארוכות, מתזונה צמחית (שאיננה כוללת כמות מספקת של אצות מים עמוקים), משום שעל פי רוב המחקרים, הביוסינתזה שמבצע הגוף מה-ALA חופשית (כלומר לא קשורה למולקולה אחרת), על ידי אנזימי הכבד, היא מעטה ביותר לגבי-EPA [10][11], ומעטה עוד יותר כשזה נוגע ל-DHA[12], ולכן כביכול אינה מספקת לעמידה בצורכי האדם. בהתווסף לכך שאצות אינן מאכל נפוץ ברוב מדינות העולם (ומכאן גם שאינן נפוצות בקרב טבעונים באותן מדינות) הרי שטבעונים עלולים לסבול מהתוצאות של חוסר באותן חמוצות שומן ארוכות, ונכון להיום, הדרך העיקרית בה יוכלו טבעונים לקבל נוטריאנטים אלה היא צריכת תוסף תזונה של שמן אצות (Algae Oil). תוספי שמן אצות, נכון לשנת 2014 אינם נמכרים בישראל וניתן רק להזמינם באופן עצמאי מחנויות מיוחדות או מהאינטרנט.

בשנת 2014 הצליחו מדענים לגרום, על ידי הנדסה גנטית, לצמחי קמלינה ממין סאטיבה (Camelina Sativa) לסנתז DHA ו-EPA ישירות בתוך הצמח.‏[13]

ויטמין D[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין D הוא רכיב חיוני הקשור לבריאות העצם (מתוקף השפעתו על הומאוסטזיס של משקי הסידן והזרחן בגוף), וכן הוא קשור גם לתפקוד קוגניטיבי. המקור העיקרי לוויטמין הוא לא תזונתי, והוא חשיפת העור לקרני השמש, כמה פעמים בשבוע (מה שיגרום למסלול ביוסינתזה של הויטמין בגוף עצמו). מלבד חשיפה לקרני שמש, הויטמין נמצא בצורה מוכנה בדגים וכן בפטריות מזנים שונים. אנשים בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין הם אנשים שבעקבות אורח חייהם נוהגים לשהות במבנים סגורים במשך רוב שעות היום, קשישים, וכן במיוחד אנשים כהי עור; אלו ובני קבוצות סיכון אחרות, נעזרים לרוב בוויטמין D2[דרושה הבהרה], המופק משמרים, להשלמת החסר.

עוגת שוקולד ופטל מאפי קינמון עם זיגוג
קינוחים טבעוניים, ללא חלב או ביצים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.
  2. ^ פרויקט מיוחד: איך להיות טבעוני בצורה בריאה
  3. ^ ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0701e/a0701e03.pdf‏
  4. ^ http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf‏
  5. ^ http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5‏
  6. ^ הרב שמחה רוט, ואנשי קודש תהיון לי
  7. ^ B12 in Tempeh, Seaweeds, Organic Produce, and Other Plant Foods
  8. ^ Yehuda S., Rabinovitz S., Mostofsky D.I. (2005). "Mixture of essential fatty acids lowers test anxiety". Nutritional Neuroscience 8 (4): 265–267. doi:10.1080/10284150500445795. PMID 16491653. 
  9. ^ M. Lucas, F. Mirzaei, E. J. O'Reilly, A. Pan, W. C. Willett, I. Kawachi, K. Koenen, and A. Ascherio (2011). "Dietary intake of n-3 and n-6 fatty acids and the risk of clinical depression in women: a 10-y prospective follow-up study". Am J Clin Nutr 93 (6): 1337–43. doi:10.3945/ajcn.111.011817. PMID 21471279. 
  10. ^ Shiels M. Innis (2007). "Fatty acids and early human development". Early Human Development 83 (12): 761–766. doi:10.1016/j.earlhumdev.2007.09.004. PMID 17920214. 
  11. ^ "Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults" (2005). Reproduction, nutrition, development 45 (5): 581–97. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209. 
  12. ^ Breanne M Anderson and David WL Ma (2009). "Are all n-3 polyunsaturated fatty acids created equal?". Lipids in Health and Disease 8 (33): 33. doi:10.1186/1476-511X-8-33. 
  13. ^ Ruiz-Lopez, N.; Haslam, R. P.; Napier, J. A.; Sayanova, O. (January 2014). "Successful high-level accumulation of fish oil omega-3 long-chain polyunsaturated fatty acids in a transgenic oilseed crop". The Plant Journal 77 (2): 198–208. doi:10.1111/tpj.12378