טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך פילוסופיה של הטבעונות עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

טבעונות היא אורח חיים המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר, חלב, ביצים, ומזונות אחרים מהחי, ולרוב גם בהימנעות משימוש במוצרים העשויים מבעלי חיים.

שלושת הנימוקים המרכזיים לבחירה בתזונה טבעונית הם הנימוק המוסרי-הומאני, הנימוק הבריאותי והנימוק האקולוגי.

על פי הנימוק המוסרי, הסבל הכרוך בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה או הפקת ביצים וחלב פסול מבחינה מוסרית. טבעונות כפילוסופיה דוחה שימוש בבעלי חיים כרכוש או למטרות רווח, ולכן רבים מהטבעונים מתנגדים לניסויים בבעלי חיים (בפרט לצרכים לא-רפואיים), לגני חיות ולשימוש צבאי בבעלי חיים.

לפי הנימוק הבריאותי, תרומתה של תזונה טבעונית לבריאות מהווה סיבה לדבוק בה. הדגש של הנימוק הבריאותי מושם לעתים קרובות על תחלואה נמוכה יותר במחלות הכרוניות הנפוצות - מחלות כלי דם ולב, סוכרת וסרטן.

לפי הנימוק האקולוגי, גידול בעלי חיים לתעשיית המזון ותעשיות נוספות, במיוחד חקלאות תעשייתית, הוא לא בר קיימא.

בנוסף לנימוקים אלו - המוסרי-הומאני, הבריאותי והסביבתני - ייתכנו גם סיבות דתיות, רוחניות וחברתיות לאימוץ אורח חיים זה.

הגדרות שונות למונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הגדרה מוסכמת לגבולות הטבעונות, ובשל כך טבעונות היא גם הגדרה עצמית בהקשר חברתי. לפיכך יכולות להיות בו זמנית הגדרות שונות. עם זאת בדרך כלל טבעונות היא הימנעות מוחלטת מכל מזון שמקורו מן החי.[1] לעומתם ישנם טבעונים אחרים שאינם רואים בעיה מוסרית באכילת דבש שנאסף,[2][3] (בפרט דבש אורגני שלוקט ידנית בסביבה טבעית), או באכילת ביצים שנאספו בשדה לאחר שברור כי הציפור שהטילה אותן איבדה עניין בהן, או ביצים מגידול תרנגולים ביתי שנעשה בצורה חופשית ולא מנצלת.[4][5][6][7] בנוסף לכך, ישנם טבעונים מטעמי מוסר שיתנגדו לכל מוצר המופק מהחי. כך לדוגמה האגודה הטבעונית מגדירה את הטבעונות בלשון זו: "דרך חיים השואפת להדיר, ככל האפשר והניתן בפועל, את כל הצורות של ניצול של בעלי חיים ואכזריות כלפיהם, למען מזון, ביגוד, או כל מטרה אחרת."[8][9][10]

המונח העברי "טבעונות" נזכר בספרו של יהושע הלוי הורוביץ, "ספר הטבעונות", משנת 1937. מתוך ההקדמה לספר, ברור שהמונח היה שגור עוד קודם לכך. המונח משמש כתרגום נפוץ למונח האנגלי Vegan (בתעתיק עברי "ויגן"), שיש לו מספר משמעויות אפשריות; כמו למשל אדם החי על תזונה צמחית בדרך כלל, או דבר מסוים שמקורו בצומח.

המונח העברי הוא מונח מקורי רחב יותר הנוגע (במקום במילה קרובה יותר למינוח האנגלי, "צמחיות", Veganism) לאמונתם של הוגים טבעוניים ישראלים מוקדמים דוגמת הלוי-הורוביץ ואחרים, כי אורח החיים הטבעוני הוא אורח החיים הטבעי של כלל בני האדם. טבעונים אחרים חולקים על אמונה זו ומעדיפים את הטבעונות המודרנית, שבעיקרה היא גישה מוסרית וסביבתנית.

סיבות לבחירה בטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן סיבות שונות לבחירה באורח חיים טבעוני; הסיבות המרכזיות נשענות על נימוקים מוסריים, בריאותיים, סביבתיים, ורוחניים (ובכך גם דתיים). הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני בהכרח מקבל את כולן.

מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף פיטר סינגר, מההוגים המשפיעים על התנועה למען זכויות בעלי חיים, כותב הספר "שחרור בעלי-החיים"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוסופיה של הטבעונות

על פי הגישה המוסרית, מאחר שגרימת סבל לבעלי חיים היא דבר פסול, על האדם מוטלת חובה מוסרית להימנע מגרימת הסבל, ולא להשתמש בתוצריו. טבעונים רבים טוענים כי החיים הראויים לאדם הם אלו הגורמים מידה מינימלית של סבל, למספר מינימלי של בעלי חיים.[11][12] מקור המונח בדיון שנערך בשנת 2001 בין המדען סטיבן דייוויס לפילוסוף, ופעיל זכויות בעלי החיים טום ריגן; דייוויס כינה את דבריו של ריגן בשם "עיקרון הסבל המינימלי" (Least Harm principle), ומכאן ביטוי זה. על פי גישה זו ישנם מקרים בהם ניתן להצדיק סבל של בעלי חיים.

ישנן שתי גישות הנבדלות זו מזו באופן מהותי. הראשונה טוענת שהימנעות מגרימת סבל היא חובה המוטלת על האדם. השנייה תטען שלבעלי חיים יש זכויות משל עצמם תפיסה זו נקראת גם גישת זכויות בעלי חיים (זב"ח) לפי תפיסה זו גם חיות, חלקן או כולן, ראויות לחזקה מלאה על גופם וחייהם, ולזכות לחיות את חייהם ללא שום ניצול של גופם בידי אחרים. חסידי גישה זו משתמשים במונח סוגנות (באנגלית: Speciesism) הוא מושג המתאר הבדלה מוסרית בין פגיעה באדם שהוא לשיטתם בעל חיים חש-כאב מסוג אחד, לבין בעל חיים שאינו אדם שהוא חש-כאב מסוג אחר[13] התומכים בגישת זכויות בעלי חיים, טוענים כי זו גישה פסולה. בדומה לגזענות או כל סוג אחר של אפליה.

כך או כך, תומכי הגישה המוסרית מדגישים כי ייצורם של מוצרים מן החי כרוך בסבל, בשל המתתם של בעלי החיים[14] או בגלל גידולם בתנאים הגורמים להם לסבל. כמו למשל כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, לעתים ללא יכולת תנועה, פגיעות גופניות, כמו חיתוך איברים ללא הרדמה (למשל קרניים או מקור), כוויות קור, חום או כימיות למטרות סימון[15][16][17] ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בתפקודם הפיזי. הם מסבירים כי גם תעשיות החלב והביצים שאינן כרוכות בהמתה לצורך הייצור, נגרם סבל רב. בתעשיית החלב מבצעים הזרעה מלאכותית של פרות, עיזים וכבשים והפרדה מהאם מיד לאחר ההמלטה (בעיקר של עגלים וטלאים), כדי שלא ינקו חלב מאימותיהן. במקרים מסוימים מומתות חיות גם בתעשיות החלב והביצים כמו למשל בהמתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים.[18]

ישנם טבעונים הטוענים בעד בחירה בטבעונות מנימוקים אקולוגיים, עקרוניים ומעשיים. טבעונים אלה מציינים (לעתים בהסתמך על ממצאים מתחומי הכימיה והמטאורולוגיה) שצריכה עקבית של מזון מן החי מחרבת את המאזן האקולוגי של כדור הארץ, ולכן איננה מוסרית כלפי בני אדם ובעלי חיים כאחד.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תזונה טבעונית ובריאות

הגישה הבריאותית לטבעונות מבוססת על כך שתזונה טבעונית תורמת לבריאות בכלל ולטיפול בבעיות בריאות או מחלות מסוימות בפרט. יש טבעונים שבחרו בטבעונות במטרה לשפר את בריאותם הכללית ויש כאלה שבחרו בטבעונות בעקבות בעיה בריאותית כלשהי, שבה הם שואפים לטפל דרך שינוי התזונה לתזונה טבעונית. במדעי התזונה (Nutritional science) אין קונצנזוס מלא לפיו תזונה טבעונית מלאה עדיפה באופן מוחלט, אך ישנה הסכמה כי ניתן להתקיים מתזונה טבעונית כל עוד זו מתוכננת כהלכה. הצורך בתכנון תוכנית תזונה טבעונית נובע מכך שחוסרים תזונתיים מסוימים עשויים להיות נפוצים יותר בקרב טבעונים אם אלו אינם מקפידים על מקורות מזון לנוטריאנטים מסוימים (סוגיות מרכזיות בשיח זה סובבות סביב ויטמין B12, אומגה-3, ו-ויטמין D).

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – צמחונות אקולוגית

טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים (אקולוגיים). בגרמניה למשל, הטיעון הסביבתי לטבעונות פופולרי לפחות כמו הטיעון המוסרי-הומאני והטיעון הבריאותי.

לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[19] על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.[20]

השקפה רוחנית או דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בתזונה צמחונית (בפרט מהסוג הטבעוני) כמקדמת קארמה טובה ויחסים טובים יותר בין האדם לטבע וליקום.[21]

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל"וַיֹּאמֶר אֱלֹהים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)[22]

הקשר בין השקפות דתיות מסוימות לטבעונות יתואר בהרחבה בפרק עצמאי.

היסטוריה של הטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי ביש שלי היה בין הטבעונים הראשונים

הטבעונות של ימינו נתפסת לעתים כסוג ספציפי של תזונה צמחונית[23] ובעת העתיקה אימצו אנשים מסוימים תזונה צמחונית; תופעה זו הופיעה כמעט תמיד בקרב סגפנים ונזירים שראו בכך דרך לחיות מוסרי יותר ולעתים גם לגדול מבחינה רוחנית. יש המחשיבים את התזונה הצמחונית של העת העתיקה כקרובה לתזונה הטבעונית של ימנו שכן לרוב לא נשענה על תעשייה מתעללת. תופעת הצמחונות התקיימה למשל ביוון העתיקה, וכן תת היבשת ההודית, ארץ ישראל,[24][25][26] ויפן[27] הקדומות. חלק ממסורות דתיות אלה ממשיכות להתקיים בקרב כיתות שונות בבודהיזם, בנצרות, ואף בדתות נוספות. מאוחר יותר הופיעה גם הטבעונות, אשר הרחיבה את רעיון הצמחונות מבחינה פילוסופית ובמבט מסוים גם חברתית, תוך הרחבת הביקורת על תיעוש המזון מן החי.

בעת החדשה אחד מן הראשונים שתועד מאמץ תזונה טבעונית לפי הגדרה היה ויליאם למבה (William Lambe), דוקטור לרפואה, שעשה זאת בשנת 1806. טבעונים מוקדמים נוספים היו פרנק ניוטון (מטופל של למבה) בשנת 1811 ופרסי ביש שלי בשנת 1813. בשנת 1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה בלונדון, בה התלמידים התבקשו לאמץ תזונה צמחונית, שכיום הייתה נחשבת טבעונית. הוא השתמש במילה "צמחונות" כדי לתאר תזונה שכוללת רק צמחים, בהקשר הזה, צמחוני היה אדם שחי רק מצמחים. תומכי הפנימייה הזאת היו בין המקימים של האגודה הצמחונית ב-1847. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית בקיימברידג', ששרדה אך מעט זמן.

בשנת 1944, דונלד ווטסון טבע את המונח "טבעוני" באנגלית (Vegan) והקים את האגודה הטבעונית.

כיום, ישנן עמותות רבות המקדמות אורח חיים טבעוני במישרין או בעקיפין הפועלות ברחבי העולם. עמותת חבלני הציד הוקמה בשנת 1963 בידי ג'ון פרסטייג' שעוסקת בפעולות ישירות בשביל לסיים את הציד של בעלי חיים (לפחות זה למטרת מזון). ב-1976 התפצלו מתוך עמותת חבלני הציד מספר אנשים, לאחר שנעצרו בעקבות פעולה ישירה. אלו האחרונים הקימו את החזית לשחרור בעלי חיים, הפועלת עד היום לקידום טבעונות. תנועה זאת פעילה גם ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, ועוסקת בפעולות ישירות ולעתים בלתי-חוקיות. אחד הארגונים הגדולים העוסקים בקידום טבעונות וזכויות בעלי-חיים הוא PETA, אשר נוסד ב-1980 בנורפוק, ורג'יניה על ידי אלכס פאחאו.

בשנת 2005 הופץ הסרט ארת'לינגס ("בני־ארץ"), סרט תיעודי העוסק בשימוש של בעלי חיים בידי בני אדם, ומקדם טבעונות, ובשנת 2009 יצא הסרט Home העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי.

אקטיביסטים והוגים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם רין ברי (אנ'), פיטר סינגר, טום ריגן, מרטי קיל, אלכס הרשאפט, גארי פרנציון (אנ'), קרול אדמס וויל טאטל. אקטיביסטים מאוחרים יותר הם למשל גארי יורופסקי, מלאני ג'וי, פיטר דניאל יאנג (אנ') וד"ר מייקל גרגר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי חיו בארץ ישראל כמה מתיישבים שדגלו באורח חיים המשקף הגדרות מסוימות של המונח "טבעונות"; בולט בין אלו היה יהושע הלוי הורוביץ אשר בשנת 1937 פרסם בארץ את המקראה בת שני הכרכים "ספר הטבעונות".[28] לאחר קום המדינה בשנת 1969 התיישבו בישראל בני קבוצה דתית ששמה העבריים הישראלים לירושלים (הידועים כיום גם בכינוי "העבריים מדימונה").[29] תחילה התיישבו בעיר ערד אך מאוחר יותר נקבע מרכזם בדימונה בה שוכן מרכז קהילתם עד היום. העבריים מדימונה דוגלים באורח חיים טבעוני למהדרין ומפעילים מסעדות שונות ורשת קייטרינג ישראלית המשווקת מזון טבעוני.

העמותה הישראלית הוותיקה בישראל הפועלת לקידום אורח חיים טבעוני היא אנונימוס - עמותה לזכויות בעלי חיים אשר הוקמה בשנת 1994. בנוסף עוסקת עמותת אנונימוס בפעילות למען זכויות בעלי חיים, שתדלנות בנושא ותחקירים במשקים ובתעשיות מזון מן החי. בשנת 2003 הוקם יומן חייתי, שהפיץ סרטונים על טבעונות וזכויות בעלי-חיים, ובשנת 2005 הוקמה שב"י על ידי פעילים שפרשו מאנונימוס. נקודת ציון חשובה הייתה פתיחת מסעדת "בודהה בורגרס" בשנת 2006, שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב,[30] להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה). כמו כן, בשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר.

גל של טבעונות החל בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של אקטיביסט אמריקאי טבעוני בשם גארי יורופסקי ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים[31] והרשתות החברתיות. בשנת 2011 קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית".[32] בשנת 2012 נערך בתל אביב, על ידי פעילי תנועת 269life, "מיצג המזרקות והראשים הכרותים". גורם משמעותי בעליית מספר הטבעונים היה פרסום תחקירים דוקומנטריים וצילומי מצלמה נסתרת, החושפים התעללות בבעלי חיים, במחלבות, במשחטות ובמפעלים בישראל. עליית מספר הטבעונים הביאה גם להקמת מסעדות טבעוניות רבות. גארי יורופסקי הגיע לישראל פעמיים לסיבוב הרצאות, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.

בעקבות המודעות הציבורית הגוברת, קמו בישראל ארגונים חדשים כמו ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני ו-269life הנחשבת לרדיקלית. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" באודיטוריום דוהל שבתל אביב[33]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ; דבר שגרם לעתים לעימותים עם בעלי המסעדות.[34]

החל משנת 2014, מקדמת עמותת אנונימוס את מיזם "אתגר 22+", במסגרתו מתנסים בטבעונות במסגרת קבוצתית ובליווי טבעונים ותיקים ותזונאים מטעם אנונימוס, למשך 22 יום.

ב-2014 זכתה פעילת זכויות בעלי חיים, טל גלבוע, בגמר העונה השישית של תוכנית ה"ריאליטי" האח הגדול.[35] במהלך התוכנית ייצגה טל גלבוע עמדה טבעונית והשפיעה באופן ניכר בנושא על צופי התוכנית. רבים ייחסו את זכייתה להערכה גוברת לקונספט הטבעוני, וטל הבטיחה שחלק נכבד מסכומי הזכייה ייתרמו ל"חוות החופש" הישראלית.[36]

ב-2014 בעקבות התגברות מגמת הטבעונות בישראל, הנהיג צה"ל שורת הקלות לחיילים טבעוניים בהן הקלה בתהליך ההכרה בחייל כטבעוני, מתן כסף לקניית מזון טבעוני והנפקת לבוש טבעוני (נעליים לא מעור וכומתות טבעוניות).[37]

נכון ל-2014, לפי סקר שנעשה בינואר, בישראל 5% מהאוכלוסייה טבעונים ועוד 8% מהאוכלוסייה צמחונים.[38] סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014, מצא ש-1.7% מהאוכלוסייה טבעוניים, ו-4.7% צמחונים.[39]

תפוצת הטבעונות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנת טבעונים בתל אביב, 2013

ישראל, יחד עם בריטניה, פולין, אוסטרליה וקנדה, נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהקיפה. בבריטניה קמה האגודה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינאריה טבעונית.

סיבות דתיות לטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צמחונות וטבעונות ביהדות

מושג "טבעונות", הוא מושג מודרני. ולכן אינו נמצא במקורות הקדומים של היהדות, ואין דיונים בו עד לתקופה האחרונה. עם זאת, אפשר לבחון את עמדת היהדות בנושא. על פי המקרא רבים מאבות האומה היו רועי צאן, וגידול חקלאי של בעלי חיים היה נפוץ בקרבם. היהדות מתירה המתת חיות ואכילת בשר ומוצרים מן החי, ומחייבת, בחלק מהקורבנות, המתת חיות ואכילת בשרן. היהדות מחייבת שימוש במוצרים מן החי בכל הקשור לכתיבת ספרי תורה, תפילין מזוזות, ושופרות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות נפוצות בטבעונות. עם זאת היהדות אינה אדישה לסבלם של בעלי חיים, ומצוות צער בעלי חיים אוסרת על גרימת כאב וצער לבעלי חיים שלא לצורך.

על פי דעות שונות היהדות איננה פוסלת צמחונות או טבעונות כאורח חיים, כל עוד אכילת הבשר לא נדרשת לקיום מצוות אך בולטת יותר ביהדות הגישה המובעת בפתגם "אין שמחה אלא בבשר ויין". כך למשל מערך כשרות מסועף בא להבטיח ליהודים אספקת בשר, דגים וחלב בכל מקומות הימצאם, ומאבק ניטש להבטחת שחיטה כשרה במדינות בהן נאסרה בטיעונים הומניטריים.

ישנם יהודים אורתודוקסיים ואחרים, המקיימים אורח חיים טבעוני מטעמים דתיים, אך לא נמנעים מקיום מצוות הנחת תפילין, קריאה בתורה ומזוזה הכרוכות בשימוש בעור בהמות; ברוב המקרים הדבר נעשה כהידור למצווה למנוע צער בעלי חיים ואחרים אף רואים בכך "פרישות" והסתפקות במועט.

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני בהתאם לפרשנותם לספר בראשית.

יש הסבורים כי עם תחילתה של הדת הנוצרית היו חלק מחבריה צמחוניים אשר כינסו עצמם בשתי קבוצות חברתיות, האחת נקראה אלכסאים והשנייה אביונים[40][41] אך תפיסותיהם נשארו שוליות ובקרב ההנהגה הנוצרית כמעט מעולם לא התקיים דיון משמעותי סביב הרג בעלי חיים או פגיעה בהם. כיום ישנם נוצרים טבעונים ותנועות נוצריות (בפרט רפורמיות), המקדמות אורח חיים צמחוני או טבעוני; יש מהם המדגישים את הקונספט היהודי-נוצרי של חסד (Grace) בטענה שיש להעדיף עשיית חסד עם בעלי החיים ועל כן למנוע מראש פגיעה ואף התעללות בהם. קבוצות רדיקאליות טוענות גם לעריכה מגמתית של ספר הברית החדשה שסילפה במעט את דמותו של ישו שלפי אמונתם היה רחום עוד יותר על בעלי חיים, מכפי שהוצג בספר, וכי הוא עצמו היה סוג קדום של טבעוני; תימוכין שקבוצות כאלה מביאות לעמדתן הוא הסיפור המופיע בכל ספרי הבשורה של הברית החדשה,[42] אודות שחרור בעלי חיים שיועדו לשחיטה מתוך כלובים בחצר בית המקדש, על ידי ישו וסיעתו. טענה רדיקאלית נוספת של קבוצות אלה היא כי התיאור על נסי הדגים הם דוגמה לעריכה מגמתית של הברית החדשה ובכל הקשור לנס הלחם והדגים, לטענתם הדגים הנזכרים הם תוספת מאוחרת והדיווח המקורי הזכיר לחם בלבד.

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחם של תחליפי בשר ומנות צמחוניות וטבעוניות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאקסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.

אורח החיים הטבעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרית מיטה "טבעונית" המלאה פלסטיק רך במקום נוצות (או רכיבים טבעיים צמחיים כגון גרעיני כוסמת). על פי רוב, טבעונות נרחבת מעבר לעניין התזונתי.

טבעונים מטעמי מוסר רואים את אורח החיים הטבעוני מעבר לסוגית התזונה וימנעו מתוצרים של פעולות הגורמות צער לבעלי חיים. כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים העשויים עור או פרווה משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ופוצע את בעלי החיים ומזיק להם, וגידולם מבוצע באופן הפוגע ברווחתן.

טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שהן סגורות בכלוב קטן, והמפגש עם הילדים פוגע ברווחתן.

טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.

טבעונים אשר מאמינים שטבעונות נותנת ערך מוסף לבריאותם עשויים להקפיד על תזונה המעדיפה מזון אורגני, ומזון שאינו מעובד. בין הדברים שטבעונים אלה מקפידים עליהם:

כמו כן ישנו מגוון דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות (דיאטות טבעוניות מוגדרות אשר עשויות להיות מאד שונות זו מזו), בנוסף לעקרונות הכלליים של הטבעונות.

אלכס הרשאפט, ניצול שואה ופעיל מרכזי לקידום טבעונות, בהרצאה שכותרתה: "מגטו ורשה לזכויות בעלי חיים".

מאכלים טבעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים, ומהם מוכנים מאכלים שונים. במטבח הישראלי והים-תיכוני למשל ישנם מאכלים טבעוניים, המבוססים על שילוב של קטניות, דגנים וירקות, כגון: פלאפל, שניצל טבעוני, חומוס, פיצה, כרובית בפירורי לחם, מג'דרה, קובה, סלט סלק, מקרוני. מטבחים המכילים מגוון רחב של מנות טבעוניות הם המטבח ההודי והמטבח היפני.

ישנם טבעונים המבקשים להסב מתכונים הכוללים מרכיבים מן החי. כך למשל בשימושים רבים מחליפים את החמאה בשמן. כאשר יש צורך בשומן מוצק, משתמשים במרגרינה, שמן דקלים, שמן קוקוס או שמן זית. שני האחרונים מתמצקים בקירור. לצורך קשירת-תערובות באפייה, במקום ביצים משתמשים בעמילנים, בקטניות או בקמחי קטניות, בטחינה או בזרעי פשתן. אקוופאבה מחליפה חלבון ביצה במתכונים הדורשים הקצפה. מקמחי קטניות ניתן להכין גם חביתות טבעוניות שמוגשות בבתי קפה רבים כארוחת בוקר טבעונית.

יש טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי, כולל תחליפי בשר, חלב צמחי, וגבינות טבעוניות.

  • חלב - ישנם בשימוש סוגים שונים של חלב צמחי כגון חלב סויה, חלב אורז, חלב שיבולת שועל, חלב קוקוס, חלב שקדים או חלב אגוזים.
  • גבינה - קיים בשוק היצע מגוון של גבינות צמחיות קשות ורכות, בנוסף למתכונים רבים להכנה ביתית. גבינות טבעוניות מיוצרות בין השאר על בסיס סויה, קשיו, קוקוס, שקדים או חלבון אפונה.
  • בשר - מאכלים רבים דמויי מאכלי בשר (כמו שניצל, המבורגר, שווארמה) מיוצרים לרוב מסייטן או מטופו בתוספת חומרי טעם וריח.
  • גלידה - קיים בשוק מגוון גדול של גלידות טבעוניות, הן גלידות סורבה והן גלידות על בסיס סויה ושומנים צמחיים, במרקם וטעם דומים לגלידה חלבית או לגלידת שמנת.

יש טבעונים המתנגדים לשימוש בתחליפים כאלה, אם מסיבה הבריאותית, מאחר שתחליפים אלה הם מזון מתועש, או מאחר שהם רואים במזון מהחי עניין פסול שאין צורך לחקות אותו ובכך לספק לכאורה תמיכה לאכילה שלו. אחרים, בעיקר כאלה שהיו מורגלים באכילת בשר, נעזרים בתחליפים כדי להחליף מזונות אליהם התרגלו בעברם.

דוגמאות למאכלים טבעוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.americanvegan.org/vegan.htm "What is Vegan?", American Vegan Society, accessed 16 December 2012
  2. ^ כתבה באתר עמותת אנונימוס, "ומה בעניין דבש?"
  3. ^ The Vegan Outreach.com, FAQ, "What about honey and silk?".
  4. ^ http://www.theveganwoman.com/is-it-ethical-to-eat-eggs-from-home-grown-chickens Is it ethical to eat Eggs from Home Grown Chciken?
  5. ^ http://queerveganfood.com/2012/11/29/ellen_degeneres_follow_up_problems_with_backyard_eggs/ Ellen Degeneres Follow-Up: Problems With Backyard Eggs], Sarah E Brown, November 29, 2012
  6. ^ http://supervegan.com/blog/why-it-matters-that-ellen-degeneres-eats-eggs/ Why it Matters that Ellen Degeneres Eats Eggs
  7. ^ http://www.examiner.com/article/back-yard-chickens-do-not-produce-cruelty-free-eggs Back yard chickens do not produce cruelty-free eggs], Virginia Messina, December 14, 2009
  8. ^ The Vegan Society, "Definition of veganism"; qoute: "Veganism is a way of living which seeks to exclude, as far as is possible and practicable, all forms of exploitation of, and cruelty to, animals for food, clothing or any other purpose.".
  9. ^ Alternatives: "Testing Without Torture", PETA.com
  10. ^ veganpeace.com, "Animal Testing".
  11. ^ S. L. Davis, "What is the Morally Relevant Difference between the Mouse and the Pig?", Proceedings of EurSafe 2000, 2nd Congress of the European Society for Agricultural and Food Ethics, 2000, pp. 107–109.
  12. ^ George Sedler, "Does Ethical Meat-Eating Maximize Utility?", Social Theory and Practice, 31(4), 2005, pp. 499–511.
  13. ^ הכוונה כאן ל"סוג" במובן הכללי (סיווג), ולא לסוג במובן הביולוגי-טקסונומי.
  14. ^ למשל בשחיטה או חנק
  15. ^ Behavioral and physiological effects of freeze or hot-iron branding on crossbred cattle", Juornal of animal science, D C Lay Jr, T H Friend, R D Randel, C L Bowers, K K Grissom and O C Jenkins, J ANIM SCI February 1992 vol. 70 no. 2 330-336."
  16. ^ Cowboy Showcase.com, "Reading and understanding livestock brands".
  17. ^ "ההתעללות בפרות עולה לכותרות" חשיפת MFA ברפת החלב ווילט שבניו-יורק, 2010-2009, אתר עמותת אנונימוס
  18. ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.
  19. ^ http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf
  20. ^ http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5
  21. ^ Shantree Kacera, D.N., Ph.D, "Vegetarianism: Karma, Compassion & Simplicity".
  22. ^ לפי האתר הרשמי
  23. ^ "Vegetarian and Vegan Diet", מאמר מאתר "MedicineNet". במאמר זה מציגות הדיאטנית Betty Kovacs, והרופאה Melissa Conrad Stöppler, סיווג נפוץ של תזונות צמחוניות, והטבעונות בניהן.
  24. ^ האיסיים, בני קבוצה יהודית נזירית מתקופת בית שני תוארו על ידי יוספוס פלאביוס כ"פיתגוראים" וכנמנעים מאכילת בשר (הפיתגוראים הוא שמם של בני האסכולה הפיתגוראית ביוון העתיקה, שנמנעו מאכילת בשר ודגים, ועל סמך זה, כמו גם על סמך דיווחיהם של פילון האלכסנדרוני ופליניוס הזקן), היו חוקרים שטענו שהקבוצה האיסאית הקפידה על תזונה צמחונית; עם זאת, קיימים ממצאים מחקריים עדכניים יותר אשר דוחים את התפיסה הזאת, ועל פי ניתוח לכתבי המגילות וחפירות ארכיאולוגיות במושביהם, עלתה הדעה המקובלת יותר בעולם המחקר לפיה אין זה סביר שחברי כיתה זו היו צמחוניים, אם כי הפולמוס ממשיך בהקשר זה.
  25. ^ Keith Akers, "The Essenes and the Dead Sea Scrolls", July 6, 2012
  26. ^ דוגמה אפשרית נוספת לצמחונות מטעמי השקפה דתית בקרב יהודים בארץ ישראל היא תפיסתם של הישועים; הוצע למשל כי יוחנן המטביל, ישו הנוצרי, וכלל תלמידיו בדור שלפני פאולוס (בפרט האלכסאים והאביונים), היו צמחוניים והתנגדו לפולחן הקורבנות בבית המקדש, להרחבה ראו מאמר "Was Jesus a Vegetarian?", מאת Keith Akers, אתר Compassionatespirit.com. מאמר נוסף העוסק בצמחונות לכאורה של יוחנן המטביל הוא:Sebastian Brock, " St John the )Baptist’s diet - according to some early Eastern Christian sources (Greek and Syria.
  27. ^ Culinary Fundamentals, "Shojin Ryori", Written by Fujii Sotetsu (Zen Buddhist priest) Photos by Omori Tadash, Shabkar.com
  28. ^ אילון גלעד, דרכה של המילה "טבעונות" לא היתה קלה, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  29. ^ African Hebrew Israelites of Jerusalem.
  30. ^ דף הפייסבוק של המסעדה, שנת הקמה.
  31. ^ הרצאתו של גארי יורופסקי, אשר נקראת בפי מפיציה "ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם"
  32. ^ אתר הבית של רשת המסעדות "השווארמה הצמחונית", עמוד "אודות".
  33. ^ סליחה, יש לך טופו?, כתבה באתר "Timeout".
  34. ^ דליה מזורי, טבעונות על גלגלים: מסע הסברה בדרך אליכם, באתר nrg‏, 6 באפריל 2014
  35. ^ גילי איזיקוביץ, טל גלבוע זכתה ב"אח הגדול", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
  36. ^ יאיר ניקוליבסקי, ‏הניצחון הגדול של טל: כמחצית מצופי האח הגדול כבר לא מסתכלים אותו דבר על בשר, באתר ‏mako‏‏, ‏27 באוגוסט 2014‏
  37. ^ מיכל גלברד, ‏רפורמה חדשה משפרת את הטיפול בחיילים טבעוניים, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2014.
  38. ^ רחל טלשירגדל מספר הצמחונים - אבל מהסוג הגמיש, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
  39. ^ מיכל מרגלית, רק 2% מהישראלים הם טבעונים, הרוב מעדיפים מזון מקומי, באתר ynet, 14 במרץ 2016.
  40. ^ Colin Spencer, "The Heretic's Feast: A History of Vegetarianism", UPNE, 1996, p. 110, other pages; ISBN 9780874517606.
  41. ^ הרצאה מאת הסופר, והפעיל הטבעוני רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014); מן הכותבים הטבעוניים המוקדמים בארצות הברית. הרצאתו של ברי נוגעת גם לקבוצות היסטוריות הנחשבות על פי חוקרים מסוימים לצמחוניות, בהן היהודים נוצרים ובפרט האלכסאים והאביונים. להלן קישור להרצאה, באתר Yotubue.
  42. ^ שלושת הבשורות הסינופטיות: הבשורה על פי מרקוס 11:15-19 וכן 11:27-33. הבשורה על פי מתי (מתיה) 21:12-17 וכן 21:23-27. הבשורה על פי לוקאס 19:45-48 וכן 20:1-8. בנוסף לכך גם בתחילת הבשורה על פי יוחנן; 2:13-16
  43. ^ דפנה בוסאני, צבעי מאכל: מכניסים נפט ופחם לאוכל שלך, באתר ynet, 12 במאי 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.