הצגת המקור של הדף "מוזיאון ארץ ישראל"

{{מבנה
| שם = מוזיאון ארץ ישראל
| סמל = [[קובץ:מוזא - מוזיאון ארץ ישראל.png|250px|מרכז|סמליל המוזיאון]]
| תמונה = [[קובץ:Eretz Israel Museum2.jpg|מרכז|250px|מוזיאון ארץ ישראל]]
| כיתוב =מוזיאון ארץ ישראל
| סוג = מוזיאון לארכאולוגיה והיסטוריה{{ש}}של ארץ ישראל
| כתובת = [[רחוב חיים לבנון]] 2
| עיר = {{סמל|תל אביב-יפו|15|+}}, [[ישראל]]
| תאריך סיום = [[1958]]
| אתר אינטרנט = [http://www.eretzmuseum.org.il www.eretzmuseum.org.il]
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=museum}}}}
}}
[[קובץ:Eretz Israel Museum Tel Aviv1959.png|200px|ממוזער|שמאל|הסמליל הראשון שעיצב [[פרנץ קראוס]] בשנת 1959. הדימוי המרכזי הסימטרי התבסס על ממצא עתיק שהתגלה ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] ובו שני [[מוטיב העץ והיעלים|איילים נשענים על עץ תמר]]]]
[[קובץ:Eretz Israel Museum Tel Aviv Logo.svg|250px|שמאל|ממוזער|270px|[[סמליל]] המוזיאון עד ראשית 2016]]
'''מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים)''' (בעבר נקרא: '''מוזיאון הארץ''') הוא [[מוזיאון]] ב[[תל אביב]], המציג [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] העוסקים ב[[ארץ ישראל]] מזמנים שונים ומתארים את [[רב תרבותיות|רב התרבותיות]] שלה, בעבר ובהווה. לצד זאת, מעלה המוזיאון תערוכות אמנות מגוונות.

==שם==
המוזיאון נקרא בראשיתו "מוזיאון הארץ". בשנת 1983 שונה שם המוזיאון ל"מוזיאון ארץ ישראל" על ידי מנכ"ל המוזיאון [[רחבעם זאבי]], במקביל להפיכת המוזיאון מ[[אגודה עות'מאנית]] לחברה.{{הערה|{{דבר||מוזיאון ארץ ישראל תל אביב|19830804|72}}}} השם החדש נתקל בהתנגדות של [[מוזיאון ישראל]] שטען שהשם החדש עלול לבלבל תורמים בחוץ לארץ. באמצע 1987 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו האוסר על המוזיאון להשתמש בשם מוזיאון ארץ ישראל.{{הערה|{{חדשות|[[רן לוי (עיתונאי)|רן לוי]]|מוזיאון ישראל ניצח במאבק על "ארץ ישראל"|19870602|54}}}} הצו בוטל לאחר מספר ימים.{{הערה|{{חדשות||רחבעם זאבי: מוזיאון ישראל הופך את התורמים למטומטמים|19870610|79}}}}

בראשית [[2016]] עבר המוזיאון תהליך של [[מיתוג מחדש]], בו אימץ לעצמו את השם "מוז"א", לצד [[סמליל]] חדש.

==חזון==
המוזיאון הוקם על ידי עיריית תל אביב על בסיס עזבונו של התעשיין [[ולטר מוזס]], שאסף ממצאים אומנותיים וארכאולוגיים מהתרבות הארצישראלית הקדומה והחדשה. הוא קבע בצוואתו להקים מוזיאון בתל אביב שיהווה מוסד מדעי ברמה גבוהה, יפרסם עבודות מחקר וספרים מדעיים וחינוכיים, יערוך חפירות ארכאולוגיות וישים דגש מיוחד על חינוך לאהבת הארכאולוגיה.{{הערה|[https://www.eretzmuseum.org.il/30/ דף מידע על ייסוד המוזיאון] באתר המוזיאון}}

המוזיאון הוקם במטרה לשלב ארכאולוגיה, תרבות ופולקלור של ארץ ישראל בכל הזמנים, כשהמודל לתכנונו היו מוזאוני הארץ (Landesmuseum) ב[[אירופה]], המציגים היסטוריה בשילוב פולקלור ייחודי של כל מחוז ומדינה. בשנותיו הראשונות פעל בתחומי המוזיאון גם מוזיאון ל[[מדע]]. במוזיאון [[ביתן|ביתנים]] בתחומים שונים, כגון [[ארכאולוגיה]] [[יודאיקה]], [[פולקלור]], מלאכה ו[[אמנות ישראלית]].

==היסטוריה==
מוזיאון הארץ הוקם בתחילת [[1947]] על ידי [[ולטר מוזס]] ומספר חברים, בהם עוה"ד גרינוולד וד"ר א. רוזנבלום. עריית תל אביב הקצתה מגרש ליד הבימה לצורך בניית מבנה למוזיאון.{{הערה|שם=המשקיף47|{{המשקיף||אהבת המולדת ע"י הכרת המולדת|19470522|18}}}} היוזמה הראשונה של "מוזיאון הארץ" היה תערוכה של תעשייה ישראלית קדומה, שכללה בעיקר מוצגים מאוספו של ד"ר מוזס.{{הערה|{{הבוקר||תערוכת תעשיה ישראלית קדומה|19470211|55}}}} באפריל 1947 ארגן מוזיאון הארץ קורסים למבוגרים בענייני ארכאולוגיה, פרהיסטוריה, גאוגרפיה ו[[אורניתולוגיה]]{{הערה|{{הארץ1||ינתן חינוך למבוגרים בקורסים ליד מוזיאון הארץ בתל אביב|19470407|46}}{{ש}}{{הבוקר||"מוזיאון הארץ" ועירית ת"א פותחים השבוע בקורסים ובסיורים להכרת הסביבה|19470415|30}}}} וכן סיורים לימודיים.{{הערה|{{המשקיף||מוזיאון הארץ|19470612|35}}}} במאי 1947 פתח מוזיאון הארץ תערוכה של קונכיות, צדפים ואלמוגים, בבית התרבות של עיריית תל אביב ב[[רחוב הירקון]].{{הערה|{{הארץ1||תערוכת קונכיות ים ואלמוגים|19470516|36}}{{ש}}{{הארץ1||קונכיות|19470610|19}}}}{{הערה|{{הארץ1|פ. עזאי|צדפים, חלזונות ותערוכה|19470523|28}}}} באוקטובר 1948 השתתף מוזיאון הארץ בהצגת תערוכה על מלחמה בימי קדם ב[[מוזיאון תל אביב]].{{הערה|{{על המשמר||"מלחמה בימי קדם" תערוכה במוזיאון ת"א|19481026|76}}{{ש}}{{הבוקר|ש. שריה|מאז ומתמיד ארבה מלחמה לשערי ישראל|19481031|50}}}} באוקטובר 1950 השתתף ולטר מוזס מטעם מוזיאון הארץ בפגישה שדנה בייסוד איגוד מוזיאונים בישראל.{{הערה|{{הארץ1||יוקם איגוד המוזיאונים בישראל|19501026|41}}}} בשנת 1953 הציג מוזיאון הארץ תערוכה בניו יורק.{{הערה|{{על המשמר||מישראל עד למוזיאון מטרופוליטן בניו יורק|19530703|37}}}}{{הערה|{{דבר||הצלחה לתערוכה הארכיאולוגית הישראלית בניו יורק|19530707|41}}}}

במרץ 1953 תרם מוזס את המוזיאון לעירית תל אביב.{{הערה|{{הצופה||"מוזיאון הארץ" לרשות עירית תל אביב|19530320|88}}}}{{הערה|{{על המשמר||המוזיאון הארכיאולוגי לרשות העיריה|19530322|34}}}} נחתם הסכם בין עיריית תל אביב ופרופ' וולטר מוזס על פיו מוזס תורם את אוסף הזכוכיות שלו לעיריית תל אביב להקמת מוזיאון שהנהלתו תמונה במשותף על ידי העירייה ומוזס. עירית תל אביב קיבלה על עצמה להקצות מגרש, לממן את בניית המוזיאון ולממן את ניהולו. נקבע שמוזס יהיה ראש הקורטוריון של המוזיאון.{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|מוקם מוזיאון לעתיקות בתל אביב|19550327|39}}}} במרץ 1955 הוחלט שהמגרש יהיה בשייך מוניס.{{הערה|{{הארץ1||הונחה אבן פינה לביה"ס לכלכלה ב"קרית האוניברסיטה" של ת"א|19550320|26}}}}

[[אבן פינה]] למוזיאון הונח ב-22 במרץ 1956, סמוך ל[[תל קסילה]], שבו התגלו ממצאים ארכאולוגיים חשובים, ביום השנה לפטירתו של פרופ' וולטר מוזס.{{הערה|{{חרות||הונח אבן פינה למוזיאון הארץ|19560323|109}}}} המוזיאון הוקם בשלבים על פי תוכנית של האדריכל [[ורנר יוסף ויטקובר]] ל-14 ביתנים,{{הערה|{{הארץ1|שמעון סאמט|מוזיאון הארץ בתל־אביב|19571108|45}}}} בהם: מוזיאון הזכוכית, מוזיאון המטבעות, מוזיאון הקרמיקה, [[ביתן]] נחושתן, והפלנטריום. המטרה של החלוקה לביתנים הייתה להתאים את היחידה המוזיאלית של ביתן לקשב של המבקר הממוצע.{{הערה|{{על המשמר|ש. קרן|מוזיאון הארץ ברמת אביב|19601014|54}}}}

ראשון הביתנים שנבנה הוא ביתן הזכוכית ולמרתפו הוכנסו מוצגי זכוכית רבים כבר בשנת 1957.{{הערה|{{דבר||הצייד שהפך לאספן|19580103|163}}{{ש}}{{על המשמר|יהודה רות|מוזיאון הארץ בבניינו|19580131|70}}}} המוזיאון נחנך בנוכחות ראש העיר, [[חיים לבנון]], שר החינוך, [[זלמן ארן]], ויו"ר הכנסת, [[נחום ניר]], ב-28 במאי [[1959]].{{הערה|{{הארץ1||נחנך "מוזיאון הארץ"|19590529|78}}}}{{הערה|{{חרות|י. דקל|אמנות שבירה בצל האילנות|19590528|37}}{{ש}}{{הארץ1||הראשון לביתני מוזיאון הארץ|19590529|107}}}}

בתחילת דצמבר 1959 נחתם הסכם עם משפחת קדמן להקמת ביתן המטבעות.{{הערה|{{הארץ1||ביתן מטבעות - במוזיאון הארץ|19591206|23}}}} באוקטובר 1960 הוחל בהקמת הביתן.{{הערה|{{דבר||הוחל בהקמת ביתן המטבעות|19601014|81}}}} המבנה הושלם עד סוף שנת 1961, ולאחר מספר חודשים שהוקדשו להכנת התצוגה,{{הערה|{{מעריב|תקוה ויינשטוק|מוזיאון הארץ|19620112|71}}}} נפתח הביתן ב-1 באפריל 1962.{{הערה|{{מעריב|צבי אלגת|בת"א יוצגו 2 אוספי מטבעות - הגדולים והמושלמים בעולם|19620329|34}}{{ש}}{{הבוקר||נחנך מוזיאון קדמן למטבעות|19620402|73}}}}

תוכניות להקמת מוזיאון זואולוגי ומוזיאון לעתיקות קפריסין{{הערה|{{הארץ1||תכנית להקמת קרית מוזיאונים בתל אביב|19601117|12}}}} לא הגיעו לידי ביצוע.

הביתן השלישי במוזיאון, בית בידס, שופץ במהלך שנת 1962 לצורך תצוגה של מוזיאון אתנוגרפי ומלבושי עדות יהודיות.{{הערה|{{דבר||מוזיאון הארץ גדל|19621109|34}}}} הוא נחנך במעמד נשיא המדינה, [[זלמן שזר]], ב-20 ביוני 1963.{{הערה|{{למרחב||נחנך המוזיאון לאתנוגרפיה בת"א|19630621|126}}}} בבניית הביתן הרביעי, מוזיאון החרס, הוחל בשנת 1963{{הערה|{{הארץ1||תערוכה של <<זכוכית קמיע>> תפתח היום ב<<מוזיאון הארץ>>|19631113|79}}}} והוא נחנך בנוכחות יושב ראש הכנסת, [[קדיש לוז]], ב-27 ביולי 1966.{{הערה|{{דבר||נחנך מוזיאון החרס מעבר לירקון בת"א|19660728|108}}}} במקביל הוחל בהקמת מוזיאון למדע וטכניקה על שטח מחנה גדנ"ע שפונה. המוזיאון יועד לכלול מדורים ל[[מתמטיקה]], [[אווירונאוטיקה]], [[אסטרונומיה]], [[אסטרונאוטיקה]] ו[[אנרגיה אטומית]].{{הערה|{{הצופה||מוזיאון למדע וטכניקה ייפתח בסוף השנה בתל־אביב|19630423|49}}}} במסגרת ההקמה הוצב במקום קטר מימי הרכבת הטורקית.{{הערה|{{על המשמר||מבית הקברות למקום כבוד במוזיאון למדע בתל אביב|19630520|48}}{{ש}}{{דבר||קטר עתיק נמסר למוזיאון לטכניקה|19631101|123}}}} המוזיאון למדע וטכניקה נחנך ב-10 ביוני 1964,{{הערה|{{הבוקר||נפתח המוזיאון לטכניקה ומדע בת"א|19640611|32}}}} במבני עץ ארעיים{{הערה|{{דבר||קרית המוזיאונים ברמת־אביב|19640624|142}}}} ששמשו את הצבא הבריטי. באותה עת הוא כלל שלושה ביתנים: ביתן ל[[אווירונאוטיקה]] ו[[אסטרונאוטיקה]], ביתן למתמטיקה וביתן לאנרגיה ותחבורה.{{הערה|{{למרחב||מוזיאון למדע וטכניקה בתל אביב|19640616|51}}}} הפלנטריום, שהיה מבנה הקבע הראשון של מוזיאון המדע, הופעל לראשונה במרץ 1968{{הערה|{{מעריב|אברהם רותם|הפלנטריום בת"א הופעל לראשונה|19680326|106}}}} ונחנך רשמית ב-23 במאי 1968.{{הערה|{{על המשמר||נפתח הפלנטריום במוזיאון הארץ בת"א|19680524|116}}}}

באפריל 1965 נפתח [[מוזיאון הכתב]] ב[[בית שנקר]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]. המוזיאון הועבר לקריית המוזיאונים במחצית הראשונה של שנת 1972.

עוד בתחילת 1961 הוצגה במוזיאון תערוכה של ממצאים מתמנע.{{הערה|{{הארץ1||מוזיאונים תערוכות|19610217|164}}}} באביב 1964 הוציא המוזיאון משלחת לתמנע, בראשות [[בנו רותנברג]], לקיים בה חפירות ולהכין תוכניות למוזיאון של הממצאים, שאז חשבו להקים באתר.{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|משלחת ארכאולוגית תחקור בתמנע ובנחל עמרם|19631209|97}}{{ש}}{{חרות||"מוזיאון הארץ" יקיים חפירות במכרות המלך שלמה בתמנע|19640330|55}}}} בעת חזרת המשלחת, ביוני 1964, הוחלט להקים את המוזיאון בקרית המוזיאונים ברמת אביב.{{הערה|{{הבוקר||שלשה תנורים שלמים להפקת נחושת|19640609|87}}}} עונת חפירות שנייה התקיימה בשנת 1965.{{הערה|{{דבר||תנור להתכת נחושת מהתקופה הכלקוליתית נתגלה בתמנע|19650620|52}}}} ממצאי החפירות הוצגו בתערוכה זמנית במוזיאון בסוף 1966{{הערה|{{על המשמר||תעשיית נחושת מתקופת דוד נתגלתה בחפירות בתמנע|19661121|90}}}} ובדצמבר 1966 הוחל בבניית ביתן קבע לממצאים בשח של 45 מ"ר. על פי התכנית אז היו אמורים הממצאים להיות חלק ממוזיאון למטלורגיה.{{הערה|{{למרחב||ביתן תמנע יוקם ב"מוזיאון הארץ"|19661216|80}}}} הביתן נחנך ב-17 באפריל 1968.{{הערה|{{למרחב||נחנך ביתן חפירות תמנע|19680418|110}}}}

במרץ 1969 נחנך גן אלפרין.{{הערה|{{דבר||גן ע"ש חיים אלפרין|19690309|40}}}}

בשנת 1979 נפתח לקהל פסיפס שנחשף בחצרות המוזיאון וכלל כתובות בעברית ויוונית.{{הערה|{{מעריב|שאול הון|סודה של הכתובת השומרונית|19770916|132}}}}{{הערה|{{דבר|צבי אילן|בית כנסת או כנסייה|19790810|112}}}}

בסוף שנות ה-70 המוזיאון התנוון. מספר המבקרים במוזיאון שדווח היה מנופח, ובפועל ביקרו בקרית המוזיאונים ברמת אביב בין 45–50 אלף איש בשנה.{{הערה|שם=יולי81}} ראש עירית תל אביב, [[שלמה להט]] מינה את [[נחום שמיר]] ליו"ר הדירקטוריון כדי שישפר את המוזיאון, אולם הוא הסתכסך עם עובדי המוזיאון ובעיתונות הוחלפו האשמות לגבי האחריות למצב העגום של המוזיאון.{{הערה|{{דבר||להט ייפגש עם המועצה המדעית של מוזיאון "הארץ"|19810706|94}}}}{{הערה|{{דבר|צבי אילן|שעה קשה למוזיאון|19810619|98}}}} מוזיאון המדע והטכנולוגיה פעל בביתנים ישנים, ללא מיזוג,{{הערה|{{מעריב|רחל דנור|לצערנו צדק הכותב בטענתו|19791022|146}}}} ורוב התצוגות שלו התקלקלו ובעקבות זאת הוא נסגר.{{הערה|שם=יולי81|{{דבר|צבי אילן|שעתו הקשה של מוזיאון הארץ|19810723|132}}}} בינואר 1981 גנבו פורצים מהתכולה של מוזיאון הפולקלור.{{הערה|{{מעריב||הפורצים למוזיאון הארץ גילו בקיאות בתכולתו|19810129|142}}}} הביתן נפתח מחדש באוקטובר 1982.{{הערה|{{מעריב||נפתח ביתן הפולקלור במוזיאון|19821014|178}}}}

ביולי 1982 הציג זאבי בפני הנהלת עירית תל אביב תוכנית אב לפיתוח המוזיאון שכלל הקמת 14 ביתנים חדשים ו[[שיפוץ]] ביתנים ישנים, כולל הוספת מיזוג.{{הערה|{{דבר||זאבי הציג תכנית־אב למוזיאון הארץ|19820719|51}}}} המוזיאון התרחב בשנות ה-80, אך הייתה ביקורת על עלות ההתרחבות לעיריית תל אביב וכן על בנייה בלתי חוקית.{{הערה|{{חדשות|זאב אופירי|דו״ח בעיריית ת״א: ליקויים חמורים בניהול מוזיאון הארץ|19861204|64}}{{ש}}{{חדשות|זאב אופירי|כבר לא רכוש פרטי|19870506|107}}}}

בספטמבר 2023 במסגרת תוכנית האב להתחדשות המוזיאון הפך גן המוזיאון לשטח פתוח לציבור המהווה חלק ממרקם החיים העירוני. זאת בתכנון סטודיו אורבנוף אדריכלות נוף ובביצוע סטודיו דה לנגה וקימל אשכולות אדריכלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.eretzmuseum.org.il/%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%90/|כותרת=בוסתן מוז"א}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=5a9823a9-22cf-40a3-8a59-e9f3305db983&ItemID=17772|כותרת=פתיחת הבוסתן לציבור באתר עיריית ת"א}}</ref>

==הנהלת המוזיאון==
בשנת 1958 מונה [[חיים אלפרין]] למנהל אדמיניסטרטיבי של המוזיאון. הוא ניהל את המוזיאון{{הערה|{{הארץ1||ח. אלפרין מנהל אדמיניסטרטיבי של מוזיאון הארץ|19581104|100}}{{ש}}{{דבר||כלי זכוכית ונציאניים מוצגים ב"מוזיאון הארץ"|19601117|31}}{{ש}}{{חרות||נחנך מוזיאון קדמן למטבעות|19620402|70}}{{ש}}{{חרות||מוזיאון הכתב יוקם בקריית המוזיאונים|19640814|105}}}} עד לפטירתו בשנת [[1967]]. לאחר פטירתו של אלפרין מונה ד"ר בן ציון כדורי, עובד בכיר בעירית תל אביב יפו, למנהל זמני של המוזיאון,{{הערה|{{דבר||ב.צ. כדורי מנהל מוזיאון הארץ|19670508|96}}}} שהפך למינוי של קבע בו כיהן כדורי עד פטירתו באפריל 1972. בנובמבר [[1972]] מונה [[ניצב (דרגה)|ניצב]] [[יהודה פראג]] למנכ"ל המוזיאון והוא כיהן בתפקיד עד שנת [[1977]].{{הערה|{{דבר||יהודה פראג נתמנה מנהל מוזיאון הארץ|19721101|104}}}} בשנת 1977 מונה [[יוסף כלב]] למנהל את המוזיאון.{{הערה|{{דבר||י. כלב מנהל מוזיאון "הארץ"|19770605|69}}}} הוא פרש מהתפקיד בסוף מאי 1980 לאור דרישתו של יו"ר הנהלת המוזיאון, [[נחום שמיר]].{{הערה|{{מעריב|אברהם רותם|הקרב על מוזיאון הארץ|19800530|178}}{{ש}}{{מעריב|אברהם רותם|מנהל מוזיאון הארץ פורש מתפקידו|19800601|115}}}} בספטמבר 1980 התפטר מתפקיד המנכ"ל, אסא לפן בגלל התנגדותו להקמת [[מוזיאון הפלמ"ח]] על שטח המוזיאון אך לא תחת הנהלתה.{{הערה|{{מעריב||מנהל מוזיאון הארץ הגיש התפטרותו ללהט|19800921|92}}}} לאחר מספר מנכ"לים שכיהנו תקופות מאוד קצרות,{{הערה|{{דבר|דנקה הרניש|יוסף כלב מפר שתיקתו|19810916|99}}}} מונה [[רחבעם זאבי]] ליו"ר הנהלה ומנכ"ל המוזיאון בסוף 1981.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|שטח הפקר|19811113|120}}}}{{הערה|{{דבר|דנקה הרניש|גנדי נבחר ליו"ר מוזיאון הארץ|19811204|3}}}} מספר פעמים הגיש זאבי את התפטרותו,{{הערה|{{חדשות|ענת גטניו|גנדי: אני מתפטר, צ'יץ': בסדר|19850823|19}}{{ש}}{{מעריב|שרה פרידמן|לאחר עימות עם להט פרש רחבעם זאבי מניהול מוזיאון הארץ|19870330|58}}{{ש}}{{מעריב||זאבי פורש מניהול מוזיאון הארץ|19870707|66}}}} אך בכל פעם הוא חזר בו.{{הערה|{{מעריב|רוני הדר|גנדי ימשיך לנהל מוזיאון הארץ|19870827|45}}}}{{הערה|{{חדשות||היו חברים|19870904|140}}}} בסוף 1987 המליצה ועדת הביקורת של עיריית תל אביב להפריד בין תפקיד יו"ר ההנהלה והמנכ"ל.{{הערה|{{חדשות|עידו טל|המליצו להפריד בין מנכ"ל ויו"ר מוזיאון הארץ|19871220|26}}}}{{הערה|{{חדשות|עידו טל|אושר מינויו כיו"ר הדירקטוריון של מוזיאון הארץ|19871228|39}}}} שנה לאחר שזאבי נבחר לכנסת קבע היועץ המשפטי של עיריית תל אביב שזאבי אינו יכול לקבל משכורת כמנהל המוזיאון בנוסף למשכורת מהכנסת.{{הערה|{{מעריב|שרה פרידמן|יועץ משפטי לעיריית ת"א: 'גנרי' מקבל משכורת שלא כדין|19891201|67}}}} הוא התפטר מתפקיד יו"ר הנהלת המוזיאון כשהתמנה לשר בממשלה.{{הערה|{{חדשות|ענת אבניאלי|זאבי התפטר מהנהלת מוזיאון הארץ|19910207|35}}}}

בשנים 1989–1990 כיהן [[ששון שילה]] כמנהל המוזיאון.{{הערה|{{מעריב|אדר אבישר|להט בעד הקרנת הסרטים במוזיאון|19890830|86}}{{ש}}{{מעריב|חן קוטס|כך מכרתי את נפשי לשטן|19901129|188}}}}

אילן כהן כיהן כמנכ"ל המוזיאון במשך 20 שנה, משנת 1998 עד סוף שנת 2017. בינואר [[2018]] מונה למנכ"ל המוזיאון עמי כץ שמסר כי "בכוונתו להפוך את מוז"א לאחד משלושת המוזיאונים המובילים במדינה".{{הערה|{{הארץ||מונה מנכ"ל חדש למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב|1.5742100|17 בינואר 2018|מנויים=לא}}}}

===אוצר ראשי===

בסוף 1986 התמנה [[מאיר בן דב]] לאוצר ראשי של המוזיאון.{{הערה|{{מעריב|יואל רפל|כאן ועכשיו|19861127|147}}{{ש}}{{מעריב||מודיעים על רב שיח|19880205|201.2}}}}

צחי בקר היה אוצר ראשי של המוזיאון מסוף שנות ה-90 עד סוף 2016.{{הערה|[https://www.erev-rav.com/archives/44586 אוצרת ראשית וסמנכ"לית חדשה במוזיאון ארץ ישראל], ערב רב, 21 בנובמבר 2016}}

בסוף 2016 נבחרה ד"ר [[דבי הרשמן]] לאוצרת ראשית של המוזיאון החל משנת 2017.{{הערה|{{הארץ||אוצרת ראשית חדשה למוזיאון ארץ ישראל: ד"ר דבי הרשמן|0000017f-e0f2-d804-ad7f-f1fa5ddf0000|22 בנובמבר 2016}}}}

באפריל 2023 מונתה [[רז סמירה]] לסמנכ״לית ו[[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] ראשית של המוזיאון.{{הערה|אירית מטיאס, [https://tlvonline.co.il/אוצרת-חדשה-למוזאון-ארץ-ישראל-בתל-אביב/ אוצרת חדשה למוזאון ארץ ישראל בתל אביב], תל אביב אוןליין, 21 באפריל 2023}}

==אתרי המוזיאון==
[[קובץ:Eretz Yisrael Mus. Map 006.jpg|400px|שמאל|ממוזער|מפת המוזיאון (הצפון למטה)]]
[[קובץ:Tel qasile.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תל קסילה]]
*'''[[תל קסילה]]''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] המצוי בתחומי המוזיאון. ב[[תל]] שנחפר החל מ-[[1948]], נחשפו שרידים של [[עיר נמל]] [[פלשתים|פלשתית]] מ[[המאה ה-12 לפנה"ס]] ועיר פלשתית צפופה ושוקקת מ[[המאה ה-11 לפנה"ס]], הכוללת רובע מגורים משוחזר ושרידים של שלושה [[מקדש]]ים שנבנו זה על גבי זה לאורך השנים, בהם גם שרידי [[מזבח]].
*'''פלנטריום''' - ב[[פלנטריום]] מוצגת תוכנית "מסע אל היקום" - תמונת [[חלל]] מדומה ב[[מולטימדיה]] של [[כיפת השמים]], כפי שהיא משתקפת לעינו של הצופה בה מ[[כדור הארץ]].
*'''ככר הפסיפסים''' - בה מוצגים מספר רצפות [[פסיפס]] מבתי תפילה קדומים. האוסף כולל, בין היתר, פסיפסים מבניין ב[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] הקדומה מ[[המאה השישית]], מבית תפילה [[שומרונים|שומרוני]] ומ[[כנסייה]] בגליל מאותה מאה, פסיפס מ[[בית כנסת]] ב[[טבריה]] ופסיפס מבית תפילה מוסלמי ב[[רמלה]] מ[[המאה השמינית]].
*'''ביתן הזכוכית''' - בביתן מצוי אוסף של כלי [[זכוכית]], שתחילתו באוסף של ולטר מוזס ומאוסף שנרכש עם השנים. באוסף כלי זכוכית מתקופות שונות שהעתיקים מביניהם נמצאו בקברים קדומים כחפצים שנטמנו עם הנפטרים. במוזיאון מוצגים כלי זכוכית מלפני תקופת הניפוח ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]], וכלי זכוכית בניפוח מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]] וכלי זכוכית מארצות [[המזרח התיכון]] מ[[התקופה האסלאמית]]. בביתן מוצג גם [[כבשן]] שיצרו בו כלי זכוכית בסוף [[המאה ה-13]].
*'''ביתן הקרמיקה''' - הביתן מחולק לשישה מדורים המציגים את ההיסטוריה של [[חרס|כלי החרס]] וה[[קדרות]]: ראשיתה של הקדרות ב[[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|תקופה הניאולותית]], קדרות ה[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקותית]] ו[[התקופה הכנענית|הכנענית]] בארץ ישראל, [[מלאכת יד]] ב[[קפריסין]] הקדומה, מלאכת האבניים ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה|ארץ ישראל הקדומה]], ב[[מצרים העתיקה]] וב[[יוון העתיקה]], החרס ככלי כתיבה קדום, החרס באמנות ובפולחן, קדרות כפרית ב[[אפריקה]] של ימינו, כלי החרס בחיים היומיומיים ובלימוד הארכאולוגיה.
*'''מרכז אדם ועמלו''' - מציג במוצגים חומריים את חיי היום-יום של ארץ-ישראל הקדומה, מ[[התקופה המקראית]], בתחומים כמו עבודת הבית, חקלאות ומלאכה. כולל כלי עבודה, כלים ליין ושמן, כלי טוויה ואריגה ועוד. המרכז כולל רחוב שוק משוחזר.
*'''הבית הישראלי המשוחזר''' - מציג בית מגורים משוחזר מ[[ממלכת יהודה|תקופת המלוכה]] בארץ (מאות 7–10 לפני הספירה) הכולל חצר, כלי [[טוויה]] ו[[אריגה]], [[מזווה]] ו[[מטבח]], [[כלי אכילה]] וחפצי נוי.
*'''ביתן האתנוגרפיה והפולקלור''' - הביתן בא להראות את אורח החיים [[יהודים|היהודי]] לאורך התקופות דרך חפצי יודאיקה, [[תשמישי קדושה]] וכלים המוקדשים לחיי ה[[משפחה]] היהודית, לתפילות ול[[חגי ישראל]] כמו כיסויים ל[[ספר תורה|ספרי תורה]], [[טלית]]ות, [[קמע]]ות, [[שופר]]ות, קערות [[ליל הסדר]], [[חנוכייה|חנוכיות]] ועוד. במרכז גם מצוי [[בית כנסת]] מ[[המאה ה-18]], שהובא מהעיירה טרינו ורצ'לזה שב[[איטליה]].
*'''[[מוזיאון הדואר והבולאות|מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות]]''' - המוזיאון מציג את תולדות ה[[דואר]] הארץ ישראלי, מ[[המאה ה-15]] ועד ימינו. המוזיאון מציג אמצעי מולטימדיה, חפצים הקשורים בדואר כגון כרזות, [[תיבת דואר|תיבות דואר]], [[טלפון|טלפונים]], [[בול]]ים המוצגים בעמדות ממוחשבות, מכוניות חלוקת דואר ועוד.
*'''ביתן קדמן למטבעות''' - מציג [[מטבע]]ות עתיקים, כולל מטבעות יווניים עתיקים אוסף מטבעות עם דיוקנאי [[קיסרי רומי]] ומטבעות מארץ ישראל, מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד לימינו שנחנך באוקטובר 1961.{{הערה|{{הארץ1||ביתן קדמן למטבעות של מוזיאון הארץ ייחנך באוקטובר|19610716|81}}}}
* '''מרכז רוטשילד''' ובו בקומה ראשונה תערוכה קבועה: "'''ארץ הברון'''" - סיפור חייו וחפציו של [[הברון רוטשילד]] ואודיטוריום, ובקומה השנייה תערוכות מתחלפות.
*'''בית הבד''' - [[בית בד]] ארצישראלי עתיק מ[[תקופת הברזל]] להפקת [[שמן]].
*'''טחנת הקמח''' - [[טחנת קמח]] שנבנתה במיוחד במוזיאון על פי שחזור טחנות קמח שפעלו בארץ.
*'''כיכר שעוני השמש''' - כיכר ובה מספר [[שעון שמש|שעוני שמש]] מאזורים שונים ומתקופות שונות בארץ ישראל.
*'''גן נופי ארץ-ישראל ואתריה''' - גן ובו צמחייה שהייתה אופיינית בנופי הארץ בתקופות שונות.
*'''אודיטוריום קלצ'קין''', המשמש להרצאות ולמופעים.

<gallery widths="180px" heights="180px">
Segment_of_synagogue_mosaic_floor_from_Tiberias_at_Eretz_Israel_Museum_in_Tel_Aviv.jpg|קטע פסיפס מרצפת בית הכנסת טבריה
Greek art in Eretz Israel Museum, Tel Aviv.jpg|כלי חרס מיוון בביתן הקרמיקה
Post car2.jpg|רכב דואר משנת 1949 במוזיאון הדואר
ארון קודש.JPG|ארון קודש מהמאה ה-18 שהובא מ[[איטליה]]
Israeli stamps 1964 - Eretz Israel Museum.jpg|[[בולי מועדים לשמחה]] של מוצגים במוזיאון, 1964
בוסתן מוזיאון מוז"א.jpg|בוסתן מוז"א במהלך סיור של [[בתים מבפנים]] 2024
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.alexandercollection.org/ אתר מוזיאון אלכסנדר]
* [https://web.archive.org/web/20110815060935/http://www.ilmuseums.com/museum_HEB.asp?id=55 מוזיאון ארץ ישראל] ב-ilMuseums.com
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/02/15/סיבוב-בביתן-הזכוכית-במוזיאון-ארץ-ישרא/ סיבוב בביתן הזכוכית], באתר 'חלון אחורי', 15 בפברואר 2017
* מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/02/22/סיבוב-בביתן-הקרמיקה-במוזיאון-הארץ/ סיבוב בביתן הקרמיקה], באתר 'חלון אחורי', 22 בפברואר 2017
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/Xu6LSltOdLE?t=493 נחנך ביתן הזכוכית], [[ארכיון ספילברג]], 1959 <small><small>(התחלה 8:13)</small></small>
* {{גיידסטאר|520035908}}
* {{הארץ|נעמה ריבה|מחברים את מוזיאון ארץ ישראל לתל אביב|1.10814375|22 במאי 2022}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265593905171|מוזיאון ארץ ישראל (תל אביב)}}
* {{הארץ|נעמה ריבה|הגן־בוסתן של מוזיאון ארץ ישראל|0000018c-875d-d9c6-a1dd-f77fb4630000|20 בדצמבר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מוזיאון ארץ ישראל|*]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מוזיאונים|ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: חברות עירוניות]]
[[קטגוריה:רמת אביב]]
[[קטגוריה:ישראל: מוזיאונים לאמנות|ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: מוזיאונים לארכאולוגיה|ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רחוב חיים לבנון]]
[[קטגוריה:דרך נמיר]]
[[קטגוריה:שדרות רוקח]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ורנר יוסף ויטקובר]]
[[קטגוריה:ישראל: בולאות]]
[[קטגוריה:ישראל: חברות לתועלת הציבור]]
[[קטגוריה:ישראל: חברות שהוקמו ב-1958]]