מוחמד סאדק א-סדר
 | |
| לידה |
23 במרץ 1943 כאזמיה, ממלכת עיראק |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1999 (בגיל 55) נג'ף, עיראק |
| מדינה |
 עיראק |
| השכלה | החווזה של נג'ף |
| דת | אסלאם שיעי |
מוחמד מוחמד סאדק א-סדר (בערבית: محمد محمد صادق الصدر; תעתיק מדויק: מחמד מחמד צאדק אלצדר; 23 במרץ 1943 – 19 בפברואר 1999) היה איש-דת שיעי חשוב בדרגת אייתוללה גדול, שהיה אחד ממנהיגיה החשובים של השיעה בעיראק בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונודע בגישתו האקטיביסטית והמתריסה כלפי שלטון הבעת'.[1] גישה זו של א-סדר נודעה בשם "החווזה המעורבת" (אל-חווזה א-נאטקה) והיא הייתה תמונת ראי של תקופת "החווזה השותקת" של שנות ה-80, תחת האייתוללה אבו אל-קאסם אל-ח'ואי.
הכשרתו ההלכתית ומוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוחמד סאדק א-סדר נולד בעיר הקדושה כאזמיה ב-23 במרץ 1943, למשפחת א-סדר הידועה כמשפחת אנשי-דת שיעים מפורסמת, החל ללמוד הלכה בגיל צעיר בחווזה של נג'ף בהדרכת מספר מורי-דת מפורסמים, ביניהם סייד טאלב אל-ריפאעי, חסן טראד אל-עאמלי ואחרים.[2]
פעילותו הדתית והפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
א-סדר הנהיג את הזרם השיעי הפוליטי שכונה "החווזה המעורבת", ולא חשש להתריס נגד שלטון הבעת' ורדיפתו את הציבור השיעי במדינה. לא פחות מכך התריס א-סדר נגד הסדר שכונה "החווזה השתקנית" שהנהיג בשנות ה-80 האייתוללה אבו אל-קאסם אל-ח'ואי, שנמנע מלמתוח ביקורת ישירה על השלטון או להתעמת איתו. א-סדר הנהיג את השיעה העיראקית באופן אקטיביסטי, הורה על נאמניו לעשות טוב ולאסור את עשיית הרע, לומר תמיד את האמת ולא לפחד מהמוות או להקריב את חייהם עבורו, בניגוד לדרכה של "החווזה השתקנית", שביכרה שמירה על שתיקה כדי לשמור על חיי השיעים במדינה בכל מחיר ולהימנע מלקלוע אותם לעימות ישיר עם המשטר.[3] הוא זכה לכבוד ולפופולריות רבה בעקבות התעוזה שלו בהתמודדותו מול משטר הבעת', במיוחד כשדרש בפומבי את שחרורם של 106 אנשי-דת שיעים, שנכלאו לאחר המרידות בדרום עיראק במרץ 1991.[4]
השפעתו הגדולה של א-סדר הייתה בפרבר השיעי בחלק המזרחי של בגדאד שהיה ידוע בעבר בשם מדינת "מדינת סדאם" (העיר של סדאם), אך נודע בשם הלא רשמי "מדינת אל-ת'ורה" (עיר המהפכה). בשכונה זו, משכונותיה הגדולות והמאוכלסות ביותר של בגדאד, שכל תושביה שיעים, גיבש סביבו א-סדר מספר רב של תומכים נאמנים והפך את המקום למוקד התנגדות למשטר הבעת'.[5] א-סדר השתתף בהתקוממות העממית ב-1991 נגד משטרו לסדאם חוסיין ועד מהרה נעצר על-ידי כוחות הביטחון, ועונה על ידם. בשנת 1993 התעמת א-סדר עם הסמכות הדתית השיעית שפעלה תוך התנהלות עדינה מול המשטר בחווזה.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בפברואר 1999, רדפה מכונית אחר רכבו של מוחמד סאדק א-סדר, לאחר שיצא ממתחם מסגד האימאם עלי לכיוון ביתו באזור אל-חנאנה שבנג'ף, כשהוא מלווה בשני בניו, מוּאַמַל ומוסטפא. במהלך המרדף, פגעה מכוניתו של א-סדר בעץ בצד הדרך, וברגע הפגיעה יצאו מתנקשים שפעלו מטעם משטר הבעת' מן המכונית שדלקה אחר מכוניתו והחלו לירות לעבר א-סדר ושני בניו. מואמל א-סדר נהרג במקום. מוחמד סאדק א-סדר שנפגע ראשון ממספר כדורים, נותר בחיים, ורק לאחר שהגיע לבית החולים נקבע מותו בגלל הירי. בנו השני, מוסטפא, הגיע אף הוא לבית החולים עם פצעי יריות אך גם מותו נקבע זמן קצר לאחר מכן.[1]
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר רציחתו של א-סדר נפתחה התקוממות רחבת היקף של שיעיים עיראקים במחאה על הרצח. ההתקוממות נמשכה במשך מספר ימים שבמהלכם התקיימו עימותים אלימים בין מפגינים לבין כוחות הביטחון בשכונות המאוכלסות בשיעיים בבגדאד ובערים בעלות רוב שיעי כמו כרבלא, נאסריה, כופה, נג'ף ובצרה. ההתקוממות השיעית בעקבות רציחתו של א-סדר הובילה לעשרות הרוגים ההתקוממות השיעית בעקבות רציחתו של א-סדר הובילה לעשרות הרוגים ופצועים ולמאות מעצרים.[6]
אחרי מותו של א-סדר, קראו נאמניו לשכונת "מדינת סדאם" בבגדאד, מעוז הזרם הסדרי שבראשו עמד, על שמו – מדינת א-סדר. שם זה מעולם לא התקבל כשמה הרשמי של השכונה אך היה מקובל כשם פופולרי של תושבי השכונה וכך היא מוכרת עד היום. אנשי הזרם הסדרי הוסיפו להיות פעילים בזירה השיעית גם בשנים האחרונות לשלטון הבעת' בעיראק, לאחר מותו של מנהיגם. בנו הצעיר של א-סדר, מוקתדא א-סדר, שלא היה עם אביו בעת הירצחו, הפך זמן קצר לאחר הרצח למנהיגו של הזרם הסדרי והפך אותו אחרי הפלת שלטון הבעת' ב-2003 לאחד מהזרמים הפוליטיים החשובים ביותר בתוך השיעה העיראקית. מוקתדא א-סדר עמד גם בשנות מלחמת האזרחים בעיראק בראשה של מיליציה שנקראה "צבא המהדי", שהתבססה על אנשי הזרם הסדרי הנאמנים לו ולאביו.
מכתביו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חייו פרסם מוחמד סאדק א-סדר עשרות ספרי הלכה ומשפט אסלאמי וכן מספר ספרי עיון והיסטוריה. להלן מקצת מן הבולטים בספריו:
- אל-אסלאם וול-מית'אק אל-עאלמיה לחקוק אל-אנסאן (האסלאם והאמנה הבינלאומית לזכויות אדם) - בעשרה כרכים
- מא וורא אל-פיקה (מה עומד מאחורי תורת הפסיקה)
- פיקה אל-עשאיר (פסיקה שבטית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פי ד'כּרא אסתשהאדה.. שד'ראת מן א-סירה אל-עטרה לל-שהיד א-סייד מוחמד סאדק א-סדר [במלאת שנה למותו, פרקים מהביוגרפיה הטהורה של השהיד סייד מוחמד סאדק א-סדר], באתר סוכנות הידיעות העיראקית (נשמר ב-archive.org), 2021-06-14
- ^ פיראס מוחמד, אדואא עלא אל-מוסְלח אל-כביר ואל-חכּים אל-עארף – סמאחת אייתוללה אל-עוזמא א-סייד מוחמד א-סדר (המיקוד על הרפורמטור הגדול, החכם והידען – כבוד האייתוללה הגדול סייד מוחמד א-סאדר), באתר מונתדא אל-כּלִמַה מן ראס כּתאן, 7.11.2008
- ^ אל-פרק בין אל-חווזה "א-נאטקה" ובין "א-סאכּתה" ישרחהא להם א-סייד א-שהיד מוחמד סאדק א-סדר (ההבדל בין "החווזה המעורבת" לבין זו "השותקת" כפי שהסביר השהיד סייד מוחמד סאדק א-סדר), דרשת יום שישי שנשא מוחמד סאדק א-סדר, 26.6.1998
- ^ Ronen Zeidel, Amatzia Baram, Achim Rohde, 8, Iraq Between Occupations_ Perspectives from 1920 to the Present -Palgrave Macmillan, 2010
- ^ Mahan Abedin, "The Sadrist Movement", with additional insight on Muqtada al-Sadr's family background, including his father's books, at the Middle East Intelligence Bulletin, the United States Committee for a Free Lebanon and the Middle East Forum, 2003
- ^ Ali Hassan, al-Majid and the Basra Massacre of 1999, HRW report, 2005
