מוסקו לוי בוקו
 | |
| לידה |
דצמבר 1944 (בן 79)  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מוסקו לוי בוקו (בצרפתית: Mosco Levi Boucault; נולד ב-14 בדצמבר 1944), שנודע גם כ"אלן מוסקו" (Alain Mosco), הוא במאי סרטים תעודיים יהודי-צרפתי, יליד בולגריה. לוי בוקו "הצטיין ביכולתו לחדור, לרוב לבדו, לעומקן של סוגיות קשות", מתוך "שאיפה להבין עד הסוף את הדברים".[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסקו לוי בוקו נולד בשנת 1944 בבולגריה. בגיל 10 היגר עם הוריו לצרפת ובהמשך התאזרח בה. אביו נפטר בשנת 1956, זמן קצר אחרי הגירתם. בילדותו ובצעירותו, בהחלטת אמו, שעברה את תקופת הרדיפות נגד היהודים בימי מלחמת העולם השנייה, נודע בשם המשפחה הצרפתי בוקו. בהמשך השתמש בשם אלן מוסקו. לוי בוקו הוא בוגר התיכון אוגוסטן טיירי בעיר בלואה. בבגרותו חזר להשתמש גם בשני שמותיו היהודים - מוסקו לוי.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2008 - כוכב ה-SCAM - Société civile des auteurs multimédia (החברה האזרחית של יוצרי מולטימדיה בצרפת)
- 2009 הכוכב של SCAM
- 2014 - פרס שארל ברבאן (Charles Brabant) על מפעל חייו בתחום הקולנוע התיעודי
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1977: Je veux mourir dans la patrie de Jean-Paul Sartre (רוצה למות במולדתו של ז'אן-פול סארטר) – סרט תיעודי קצר
- 1977 : Who's Who (מי הוא מי?)
- סרטים שמוקדשים לשבעה גיבורים יהודיים – חמישה ילידי פולין ושניים ילידי רומניה – שגויסו על ידי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית למחתרת ההתנגדות האנטי-נאצית של מיסאק מנוחיאן, FTP-MOI (Franc-tireurs-Partisans - Main d'oeuvre immigrée), שפעלה בשנים 1942–1943 וביצעה פיגועים נגד הכובשים הנאצים ויעדים נאציים בצרפת הכבושה.
- 1985: Des terroristes à la retraite (טרוריסטים בפנסיה)
- 1991: Mémoires d'Ex - Debout les damnés (זיכרונות הוותיקים – קומו עלובי הארץ)
- 1991: Mémoires d'Ex - Du passé faisons table rase (זיכרונות הוותיקים - הבה נעשה מן העבר דף חדש)
- 1991: Mémoires d'Ex - Suicide au comité central (זיכרונות הוותיקים - התאבדות בוועד המרכזי)
- 1993: Ni travail, ni famille, ni patrie - Journal d’une brigade (יומנה של בריגדה - ללא עבודה, ללא משפחה, ללא מולדת) – על חברי הבריגדה המחתרתית FTP-MOI בטולוז
- 1997: Philadelphia: fusillade de Mole Street (פילדלפיה: תקרית ירי במול סטריט)
- 1999: Un crime à Abidjan (רצח באביג'אן) – על שיטות הפעולה והחקירה של המשטרה באביג'אן
- 2006: Berlusconi, Affaire Mondadori (ברלוסקוני, פרשת מונדאדורי) – על השתלטותו של סילביו ברלוסקוני על ההוצאה לאור מונדאדורי
- 2007: Un corps sans vie de 19 ans (גופה בת 19)
- 2008: Roubaix, commissariat central, affaires courantes (רוּּבֶּה, תחנת משטרה מרכזית, פעילות שגרתית) – על סוגיית רציחתה של אישה מבוגרת של ידי שתי שכנותיה הנרקומניות. הסרט התיעודי עובד אחר כך לסרט עלילתי ארוך על ידי ארנו דפלשן תחת הכותרת Roubaix, une lumière ("רובה, אור", 2019)
- 2011: Ils étaient les Brigades rouges (הם היו הבגירדות האדומות) – שבו תיחקר הבמאי כמה מחברי הבריגדות האדומות שהשתתפו בחטיפתו ורציחתו של אלדו מורו
- 2019: Corleone, le parrain des parrains (קורלאונה, סנדק הסנדקים) – על עלייתו ונפילתו של ראש המאפיה, טוטו רינה
תוכניות טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Les sourires (החיוכים) – תוכניות קצרות שבהן מספרים אנשי תרבות ידועים סיפורים מצחיקים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Philippe Broussard Dans la tête du vrai parrain Le Monde p.20 27/8/2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסקו לוי בוקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- על סרטו קולרלאונה - מוסקו לוי בוקו - "הסנדק של הקולנוע התיעודי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ph. Broussard Le Monde 2019
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מוסקו לוי בוקו".