בלואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלואה
Blois
סמל
סמל בלואה
Blois Loire Panorama - July 2011.jpg
מדינה צרפתצרפת  צרפת
ראש העיר מארק גריקורט
שטח 37.46 קילומטר רבוע
גובה 73 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 45,871 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 47°35′35″N 1°19′38″E / 47.593055555556°N 1.3272222222222°E / 47.593055555556; 1.3272222222222 
אזור זמן UTC +1
https://www.blois.fr/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלואהצרפתית: Blois) היא עיר בצרפת, הממוקמת על גדות נהר הלואר, ונמצאת בין אורליאן לבין טור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר בלואה מוזכרת לראשונה על ידי גרגוריוס מטור בימי המאה ה-6.[1] ב-1171 נפוצה בבלואה עלילת דם כנגד הקהילה היהודית המקומית, עלילה שהביאה למותם של כ-31 יהודים לפחות.[2] ב-1429 ז'אן ד'ארק השתמשה בבלואה כבסיס לפעולותיה במהלך המצור על אורליאן.[3] בשנת 1440 ולאחר שחרורו מהשבי, החליט שארל הראשון, דוכס אורליאן לעבור לארמון בלואה.

רבים מתושבי העיר היו קלוויניסטים, כאשר ב-1562 וב-1567 הייתה העיר זירת מאבקים בין הקלוויניסטים לבין יתר התושבים בעיר, שהיו תומכי הכנסייה הקתולית. אנרי השלישי, מלך צרפת בחר בבלואה כמקום המפגש של אספת המעמדות וב-1588 הביא לרציחתם של אנרי הראשון, דוכס גיז ושל אחיו, לואי, ששימש כארכיבישוף של ריימס. זמן קצר לאחר מכן, מתה גם אשתו של אנרי השני מלך צרפת, קטרינה דה מדיצ'י.

בתקופת הרנסאנס הצרפתי הראשון שופצו הטירות המלכותיות של הטירה שהייתה בבלואה.

בלואה נכבשה במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הצבא הגרמני ב-18 ביוני 1940, אך באוגוסט 1944 שוחררה העיר על ידי חיילים אמריקאים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת בלואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טירת בלואה

הטירה המלכותית של בלואה נחשבת אנדרטה היסטורית מאז 1845. היא מציגה את האומנות הצרפתית החל מהמאה ה-13 עד המאה ה-17. סביב ארמון בית המשפט נמצאים ארבעה אגפים המהווים דוגמה ייחודית להתפתחות האדריכלות. בנוסף ההיסטוריה של טירות הלואר המאופיינת בריבוי הסגנונות, מעוררת את זכרונם של שבעה מלכים ועשר מלכות צרפת.

המבנה הוקם במאה ה-13 ואז, בתקופת שלטונו של המלך לואי במאה ה-16, הארמון נבנה מחדש והפך למבנה רומנטי יותר, מה שהקנה לו אלמנטים של יוקרה ואלגנטיות. הקירות צבועים בסגנון הרנסאנס והקלאסיציזם. דפוסים רבים מהם שרדו עד היום.

בשל אירועים מסתוריים ונסיבות מסתוריות למוות המלכים, הכוח עבר למלך אנרי. אשתו קטרינה דה מדיצ'י עסקה בקונספירציות מורכבות בממלכה שגרמו למות המלכים הקשורות ברעלים. הבניין אפילו שמר על חדרה בו בישלה את שיקוייה הרעילים. בהמשך החל אחיו הצעיר של לואי השלישי להתגורר בטירה, הוא נשלח לשם מכיוון שהוא היה נגד המלך. הוא גם עשה מאמצים רבים לקישוט הקירות והריהוט, יצר מבני חוץ חדשים וספרייה ענקית.

בית הקסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של הקוסם הצרפתי מהמאה ה-19, ז'אן רובר-אודן הוסב לימים למוזיאון הציבורי היחיד באירופה שמאגד אוספים של אבזירי קסמים.[4][5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Chateau de Blois & St Nicholas Cathedral, Blois from the River Loire | Artware Fine Art". www.artwarefineart.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2017. 
  2. ^ The Martyrs of Blois
  3. ^ Smith, John, Holland (1973).
  4. ^ "Travel signposts, Paris Museum of Magic.". אורכב מ-המקור ב-2 March 2011. 
  5. ^ "Keck, Gayle, Washington Post, And Now for Paris' Next Trick.". The Washington Post. 12 ביוני 2005. בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2010.