מחאת ה-PX בדאליין
מחאת ה-PX בדאליין (מכונה גם אירוע ה-14-8. סינית: 大连8•14抗议. פין יין: Dàlián 8•14 kàngyì) הייתה מחאה ציבורית לא-אלימה שנערכה בכיכר העם בעיר דאליין ב-14 באוגוסט 2011, נגד מפעל דא-ליין פ'ו-ג'יא דא-חואה פטרוכימיה בע"מ (Dalian Fujia Dahua Petrochemical ,大連福佳大化石油化工) לייצור פרה־קסילן שהוקם בעיר.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפעל הוקם כיוזמה משותפת בין העיר דאליין והחברה הפרטית פ'ו-ג'יא (אנגלית: Fujia) והחל לפעול בשנת 2007. על פי התקשורת הסינית, הושקעו בהקמת המפעל 9.5 מיליארד יואן (1.5 מיליארד דולר).[1] זהו אחד המפעלים הגדולים בדאליין (נכון לשנת 2012) והוא בעל יכולת ייצור של 700,000 טון פאראקסילן בשנה.[2] הפרה־קסילן, המיוצר במפעל, הוא כימיקל המבוסס על בנזן, ממנו מתקבלת חומצה טרפתלית (terephthalic acid), חומר המוצא לפוליאסטר PET, המשמש לייצור פוליאסטר לתעשיית הביגוד, ובקבוקי משקה. פרה-קסילן גורם לגירוי בעור ובעיניים, וחשיפה לכמויות גדולות עשויה לגרום לנזק עצבי.[3][4]
בתחילת חודש אוגוסט 2011 ביקש צוות צילום של ערוץ הטלוויזיה המרכזית של סין להיכנס למפעל, במסגרת צילומי ידיעה העוסקת בו. הצוות לא הורשה להיכנס, וחבריו הוכו על ידי עובדי המפעל. לאחר שידור הקדימון המפרסם את הידיעה בערוץ הטלוויזיה המרכזית של סין, נגנזה הידיעה טרם שידורה על ידי תחנת הטלוויזיה. אירוע זה עורר גל ספקולציות בבלוגים וברשת החברתית הסינית "סינה-וייבו" (אנ') ברשת, לפיהן גורמים בשלטון מגִנים על המפעל מפני בדיקות וביקורת.[5]
ב-8 באוגוסט 2011 הכה הטייפון "מויפה" (אנ') בעיר דאליין ופרץ את אחת מסוללות ההגנה של מפעל הכימיקלים. התושבים הגרים בקרבת המפעל פונו, הפרצה תוקנה והרשויות דיווחו כי לא אותרה דליפת חומרים. עם זאת, האירוע העלה חשש ציבורי כבד מפני זיהום, בטענה שאף אם באירוע זה לא דלף חומר מסוכן, בסערה עתידית עלול להיפרץ אחד ממכלי האחסון שבמפעל ולהציף את העיר בכימיקלים רעילים.[5]
לדבריו של ואנג צאנפה (אנ'), פרופ' לחוק סביבתי וראש המרכז לעזרה משפטית לקורבנות זיהום בבייג'ינג, המפעל אינו חוקי מלכתחילה, כיוון שלא עבר את בדיקות הערכת ההשפעה הסביבתית המחייבות על פי החוק. בנוסף, מידע הנגיש לציבור מראה כי הקמת המפעל מפרה את התקנות הרשמיות, שכן המפעל ממוקם במרחק של 20 ק"מ בלבד ממרכז העיר, ועל כן אינו עומד בדרישת המרחק המינימלי שמגדיר החוק.[6]
14 באוגוסט 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות אירועי הטייפון והתקרית במפעל, יזמו תושבי דאליין "צעידה" (sanbu 散步, מינוח נייטרלי המשמש בסין לציון מחאה, במטרה להתחמק מהצנזורה) בכיכר העם בעיר. המידע הופץ באמצעות וייבו, רן-רן (רשת חברתית סינית בעלת פורמט דומה לפייסבוק), טוויטר, בלוגים ופורומים אינטרנטיים. לא ידוע מיהם מארגני המחאה.
ב-14 באוגוסט נאספו בכיכר עשרות אלפים בדרישה לסגור מיידית את המפעל ולהעבירו למקום אחר, וכן לפרסם את ממצאי החקירה שנערכה במפעל. ראש המפלגה הקומוניסטית בעיר טאנג ג'ון (אנ') וראש העיר לי ואן-צאי הגיעו למקום ההתרחשות וניסו להרגיע את המפגינים בהבטחה להעביר את המפעל אל מחוץ לגבולות העיר, אך לדברי נוכחים במקום הם נענו בקריאות בוז.[7] בשבועות שלאחר מכן פעלו גופי הצנזורה למחיקת פוסטים המתייחסים לאירוע המחאה ולחסימת חיפושים אינטרנטיים של המושגים "PX", "דאליין" ו"מחאת דאליין". פוסטים רבים שנמחקו הועלו מחדש על ידי התושבים תחת כותרות לא מחשידות, או ללא התייחסות למיקום, במטרה לעקוף בדרך זו את הצנזורה. הרשויות ניסו לחסום במיוחד את הניסיון של טאנג ג'ון ולי ואן-צאי להרגיע את המפגינים.[8]
הפשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 באוגוסט בשעות אחר הצהריים הסכימה עיריית דאליין להעביר את המפעל אל מחוץ לעיר, אך לא הודיעה מהו המיקום החדש או מועד ההעברה. מאוחר יותר פורסם כי המיקום החדש שנבחר הוא פארק תעשייתי באי סי-ג'ונג.
בתחילת חודש דצמבר 2011 הודלף לרשת מסמך, לפיו המפעל עבר בדיקות בטיחות ויחדש במהרה את פעילות הייצור. זמן קצר לאחר מכן דיווחו תושבים מקומיים כי עולה עשן מארובת המפעל וכי פועלים מגיעים לעבוד בו. התקשורת המקומית בסין דיווחה על חידוש הפעילות, אך הדיווחים הוסרו מהרשת. גורמים רשמיים והנהלת המפעל סירבו לאשר או להפריך את הדיווחים, וטענו כי המעבר לאי סי-ג'ונג יצא לפועל, אך יארך זמן מה.[2]
מחאות סביבתיות דומות בסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחאה בעיר שיאמן ב-2007: המחאה הגדולה הראשונה בסין נגד הקמת מפעל לייצור PX. ב-1 ביוני 2007 צעדו 8,000-10,000 תושבים מקומיים במחאה על הקמת המפעל. בעקבות המחאה והבעות ההתנגדות הציבורית שהוסיפו לעלות אחריה, הועבר הפרויקט לעיר ג'אנגג'ואו (Zhangzhou) שנמצאת אף היא בתחומי פרובינציית פוג'יין.[9]
המחאה בעיר נינגבו (Ningbo) ב-2012: מחאה נגד הרחבת מפעל לייצור PX בתחומי העיר, אשר החלה ב-24 באוקטובר 2012 ונמשכה כשבוע. המחאה החלה בפעילותם של כ-200 מתושבי הכפרים באזור, והתפתחה לקהל של אלפים עד עשרות אלפים מפגינים, אשר התעמתו עם כוחות המשטרה.[10]
המחאה בעיר מאומינג (Maoming) ב-2014: ב-30 במרץ 2014 צעדו למעלה מאלף תושבים מקומיים במחאה על הקמת מפעל לייצור PX, כתוספת לבית זיקוק הפועל בעיר, הנמצא בבעלות משותפת של השלטון המקומי וחברת סינופק (Sinopec). הנמצאת בבעלות המדינה. המחאה החלה כצעדה שקטה, אך בהמשך התפתח עימות בין המפגינים לכוחות המשטרה.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Economist, 20 August 2011, "A huge demonstration over a chemical factory unnerves officials".
- ^ 1 2 Jonathan Watts, The Guardian, 13 January 2012, "Controversial Chinese chemical plant believed to have resumed production"
- ^ לקריאה נוספת על הסיכונים שבחשיפה לקבוצת חומרי הקסילן, בהם פרה-קסילן.
- ^ עוד על קסילן באתר המשרד להגנת הסביבה.
- ^ 1 2 Larson Christina, 23 August 2011,"The New Epicenter of China’s Discontent"
- ^ Environmental Justice Atlas, The Fujia Petrochemical Paraxylene (PX) Plant protest in Dalian, Liaoning, China
- ^ Jonathan Watts, The Guardian, 14 August 2011, "Tens of thousands protest against chemical plant in northern China".
- ^ Global Nonviolent Action Data Base, Chinese middle class protesters challenge chemical plant in Dalian, 2011.
- ^ Environmental Justice Atlas, Controversy over planned paraxylene (PX) plant in Xiamen, Fujian, China.
- ^ רחל בית־אריה, בייג'ינג, מחאת תושבים בסין עצרה הקמת מפעל ב־9 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2012
- ^ Shannon Tiezzi, The Diplomat, 2 April 2014, "Guangdong's Environmental Protests Turn Violent"