פוליאסטר
פוליאסטר הוא שם כללי לפולימר אורגני המכיל קבוצת פעילות אסטרית. אף על פי שפוליאסטר קיים בטבע, בדרך כלל המונח מתייחס למשפחה רחבה של פוליאסטרים סינתטיים הכוללת פוליקרבונט ופוליאתילן טרפתאלט (PET). הפוליאסטר הסינתטי הראשון, גליצרין פאטייט, הוכנס לשימוש במלחמת העולם הראשונה לבגדים חסיני-מים. הפוליאסטר הטבעי היה ידוע לאדם כבר מ-1830.
שימוש נפוץ במילה פוליאסטר מתייחס לבגדים שנארגו מסיבי פוליאסטר. לבגדי פוליאסטר יש תחושה פחות טבעית מבדים טבעיים (כמו כותנה). סיבי פוליאסטר נארגים לעיתים קרובות יחד עם כותנה לשם ייצור אריג המשלב את היתרונות של שני חומרי הגלם.
שימושים לפוליאסטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיבים (מיקרו-סיבים) לאריגים.
- בקבוקים
- סרטי צילום (אחרי צלולוזה, הפוליאסטר הפך למרכיב החשוב ביותר למצע הסרט).
- מטריצה לחומרים מורכבים (כמו פיברגלס).
- מרכיב במסכי גביש נוזלי (LCD).
- הולוגרמות
- יריעות לבידוד מנועים
- מסננים
- מרכיב בסרט חשמל מבודד
- שטיחים.
- ציפוי רהיטים.
הפוליאסטר הגבישי-נוזלי הוא הפולימר הגבישי-נוזלי הראשון שנעשה בו שימוש בתעשייה, זאת מכיוון שיש לו מאפיינים מתאימים והתנגדות טובה לחום. מסיבה זו משתמשים בהם לחותמים מתכלים במנועי סילון. לעיתים קרובות נעשה שימוש בשרף של פוליאסטר המתקשה לאחר חימום ליציקות שונות: בריקוע של סיבי פיברגלס למשטח, וכמסנן שאינו עשוי ממתכות. ביישומים כאלה, פולימריזציה יוזמת תגובות אקסותרמיות שמשלבות על-תחמוצות אורגניות כמו על-תחמוצת קטון (methyl ethyl ketone peroxide) ועל-תחמוצת בנזואיל (benzoyl peroxide).
סינתזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סינתזה של פוליאסטר מושגת בדרך כלל על ידי ריאקציית עיבוי פולימרים.
אסטריפיקציה של אזאוטרופ
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הקלאסית היא אלכוהול וחומצה קרבוקסילית שמגיבים ויוצרים אסטר קרבוקסילי. כדי לאסוף את הפולימר יש לאסוף את המים שנוצרים מהריאקציה בלי הרף על ידי אזיאוטרופ.
טראנספיקציה אלכוהולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
O
\\
C - OCH3 + OH[Oligomer2]
/
[Oligomer1]
|
O
\\
C - O[Oligomer2] + CH3OH
/
[Oligomer1]
| |
(אסתר-סופי אוליגומר + אלכוהול-סופי אוליגומר) | (אוליגומר גדול + מתאנול) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פוליאסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)