לדלג לתוכן

מחוץ לכוכב השקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחוץ לכוכב השקט
Out of the Silent Planet
מידע כללי
מאת קלייב סטייפלס לואיס
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה Geoffrey Bles
תאריך הוצאה 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוץ לכוכב השקטאנגלית: Out of the Silent Planet) הוא רומן מדע בדיוני מאת הסופר הבריטי ק.ס. לואיס, שפורסם לראשונה בשנת 1938 על ידי ג'ון ליין, בהוצאת The Bodley Head (אנ'). זהו הספר הראשון בטרילוגיית החלל של לואיס. שני ספרי המשך פורסמו ב-1943 וב-1945.

הספר עוסק במתח בין תפיסות מוסר תאולוגיות שמרניות לבין מדענות דורסנית בשם הקידמה. סדרת הספרים עוסקת לא בחזון של "כיבוש החלל" על ידי המין האנושי אלה ביכולת של בני האדם לרסן את עצמם ולקדם תפיסות צנועות יותר וחיי הרמוניה הן ביחסים ביניהם והן ביחסם לטבע ולמיני בעלי חיים אחרים.

הפילולוג אלווין רנסום יוצא לטיול רגלי, ונקלע לחווה מבודדת. בדרך מקרה הוא מפתיע צמד אנשים שזוממים מזימה. הם חוטפים ומסממים אותו ורנסום נלקח אל סיפונה של חללית המכוונת לכוכב לכת בשם מלקנדרה. החוטפים שלו הם דיווין, מכר לשעבר בקולג', ומדען בשם ווסטון. הפליאה וההתרגשות מפיגות את ייסוריו של רנסום מהחטיפה, אך הוא עומד על המשמר לאחר שהוא שומע את שוביו דנים בתוכניותיהם להסגירו לתושבי מלקנדרה כקורבן.

זמן קצר לאחר שהשלושה נוחתים, רנסום נמלט. הוא נתקף אימה ובורח לאחר שהוא נתקל לראשונה בתושבי הכוכב המכונים סורנס, (sorns), בעלי מראה חייזריי בעליל. בשיטוטיו הוא מגלה שכל האגמים, הנחלים והנהרות חמים, שכוח המשיכה נמוך משמעותית מאשר בכדור הארץ, ושהצמחים וההרים כולם גבוהים ודקים במיוחד. רנסום פוגש בחייזר תבוני ומתורבת בשם היואי (Hyoi) ממין אחר המכונה הרוסס (hross), רנסום הופך לאורח למשך מספר שבועות בכפר של היואי, שם הוא משתמש בכישורים הפילולוגיים שלו כדי ללמוד את שפתם. הוא מבין את המניע שהוביל את דיווין לבצע את המסע לכוכב, כשהוא מגלה כי זהב (המכונה "דם השמש"), מצוי בשפע על מלאקנדרה.

במהלך מסע ציד, רנסום וחבריו ההרוסה פוגשים באלדיל, יצור מלאכי כמעט בלתי נראה. האלדיל מספר להם שרנסום חייב ללכת לפגוש את אויארסה (Oyarsa), שהוא שליט כדור הארץ, וכי עליו היה לעשות זאת זה מכבר. זמן קצר לאחר מכן, היואי נורה למוות על ידי ווסטון ודיווין שעוקבים אחר רנסום. ההרוסה מורים לרנסום לציית להוראותיו של אלדיל, ולחצות את ההרים למערה של סורן בשם אוגריי.

בדרך רנסום מגלה שהוא כמעט הגיע לגבול האוויר לנשימה. למרבה המזל אוגריי מאושש אותו עם מיכל חמצן. למחרת, כשהוא נושא את רנסום על כתפו, אוגריי לוקח אותו על פני "המישור העגום" ויורד אל עמק נהר אחר אל מלדילורן, בית האי של אוירסה. שם פוגש רנסום יצור ממין נוסף, פיפלטריג (pfifltrigg) שמספר לו על הבתים היפים ויצירות האמנות שאנשיו יוצרים ביערות מולדתם.

רנסום מובל לאוירסה, אשר מסביר כי קיים אויארסה לכל אחד מכוכבי הלכת במערכת השמש וברבים - אויריסו. האויריסו הם יצורים מלאכיים רבי עוצמה המנחים את כוכבי הלכת של מערכת השמש.

עם זאת, האוירסה של כדור הארץ - המכונה תולקנדרה, "כוכב הלכת השקט" - הפכה "עקומה", או רעה, והוגבלה לכדור הארץ לאחר "מלחמה גדולה" בסמכותו של מלדיל, שליט העוֹלָם. כדור הארץ נמצא בהסגר: אוירסה המרדנית שלו (שהוא השטן) והשדים שלו לא יכלו לעבור מעבר למסלול הירח, והאוירסו האחר לא יכולים להגיע לכדור הארץ ולכן הו נחשב "הכוכב השקט" שתושביו אינם בקשר עם המלאכים והיצורים האחרים במערכת השמש. רנסום מתבייש כמה מעט דברים טובים הוא יכול לספר לאויארסה של מלקנדרה על כדור הארץ, וכמה טיפשים נראים בוודאי הוא ובני אדם אחרים בעיני אויארסה.

בזמן שהשניים מדברים, מובאים דיווין ו-ווסטון, שנמצאים תחת שמירת הרוסה, כי הם הרגו שלושה בני מין זה. ווסטון אינו מאמין שאוירסה קיים והוא אינו מסוגל להעלות על הדעת שהמלקנדרים הם כל דבר מלבד ילידים בורים, ניתנים לניצול ולשימוש לרעה. דברים אלה עולים במהלך נאום ארוך שבו ווסטון מצדיק את הפלישה המוצעת שלו למלקנדרה בהצדקה של טיעונים "פרוגרסיבים", קפיטליסטים אבולוציוניים. המניעים של ווסטון מתגלים כמורכבים יותר מרווח כספי אישי: החזון שלו הוא להרחיב את האנושות אל שאר היקום, לנטוש כל כוכב לכת ומערכת כוכבים כשהמשאבים שם מתדלדלים והכוכבים הופך בלתי ראוי למגורים. בניסיונות התרגום של רנסום נחשפים האכזריות והגסות שבשאיפותיו של ווסטון.

אוירסה מכיר בכך שווסטון פועל מתוך תחושת חובה למין שלו ואינו שותף לתאוות הבצע של דיווין לזהב, אך הוא אומר לווסטון ודווין שהוא לא יכול לסבול את נוכחותם המפריעה במלאקנדרה. הוא מנחה אותם לעזוב את הפלנטה מיד, למרות תנאי מסלול מאד לא נוחים. אוירסה מציע לראנסום את האפשרות להישאר במלאקנדרה, אבל רנסום מחליט שגם הוא לא שייך לפלנטה וכי עליו לחזור. שלושת הגברים טסים בחללית בחזרה לכדור הארץ, ואספקת האוויר שלהם ושאר האספקה שנועדו ל־90 ימים כמעט נגמרות טרם הגיעם.

בפרק האחרון, ק.ס. לואיס מציג את עצמו כדמות בספר. הוא כתב לרנסום ושאל אם נתקל במילה הלטינית Oyarses, שהתגלתה ביצירה ניאופלטונית מימי הביניים. דבר זה דוחף את רנסום לחלוק את סודו והשניים מחליטים להפריע לווסטון לעשות רוע נוסף לאור "ההתקדמות המהירה של אירועים [עכשוויים]".

הורוסה, סיראוני ופיפלטריג'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלקנדרה ישנם שלושה מינים תבוניים - הנאו (hnau).

ההרוסה - דומים ללוטרות או כלבי ים, והם גבוהים ודקים יותר מבני אדם. רנסום מוצא אותם יפים: "מכוסים, פנים והכל, עם שיער חיה שחור ועבה, ושפם כמו חתול... מעיל מבריק, עין מבריקה, נשימה מתוקה והשיניים הלבנות ביותר". [1] הם מתגוררים בעמקי הנהר הנמוכים (handramit), בהם הם שטים בסירה, ומתמחים בחקלאות, דיג ואומנויות הבמה כמו ריקוד ושירה. הרמה הטכנית שלהם נמוכה, והם לובשים רק בדי חלציים בעלי כיסים. הדיבור שלהם מאופיין בהוספת צליל /h/ ראשוני למילים באוצר המילים הנפוץ של הפלנטה. חוש ההומור שלהם הוא "אקסטרווגנטי ופנטסטי".[2]

הסארוני (יחיד sorn ; וברבים מופיעים לפעמים כסורן) הם דמויי אדם דקים, בגובה חמישה מטרים, בעלי מעטה נוצות חיוורות וידיים בעלות שבע אצבעות. הם חיים במערות ההרים של המדינה הגבוהה, אם כי לעיתים קרובות הם יורדים אל ה-handramit שם הם מגדלים בעלי חיים דמויי ג'ירפות. הם החוקרים וההוגים של מלקנדרה, המתמחים במדע ובידע מופשט. הרמה הטכנית שלהם גבוהה, והם מתכננים מכונות, שנבנו על ידי הפיפלטריגי. למרות שהם יכולים לכתוב, הם לא מחברים יצירות היסטוריה או סיפור עלילה כתובות מכיוון שהם מרגישים שהרוסה עולים עליהם בתחום זה. חוש ההומור שלהם הוא "רק לעיתים רחוקות היה מעבר לאירוניה".[2]

פיפלטריג'י הם בעלי ראשים דמויי טפיר וגופים דמויי צפרדע ; הם משעינים את המרפקים על הקרקע בזמן מנוחה, ולעיתים כאשר הם עובדים עם הידיים. התנועות שלהם מהירות ומזכירות את אופן תנועה של חרקים. הם הבנאים והטכנאים של מלקנדרה. הם בונים בתים ומייצרים מכשירים שהומצאו על ידי הסארוני. הם כורים שאוהבים במיוחד לחפור "דם שמש" (זהב) ועוד מינרלים שימושיים ויפים. חוש ההומור שלהם הוא "חד ומצטיין בהתעללות".[2]

חברי שלושת המינים אינם מאמינים שאף אחד מהגזעים עדיף על האחרים; הם מודים, במקום זאת, שאף גזע אחד לא יכול לעשות הכל ועליהם לפעול בשיתוף פעולה.

לואיס כתב את מחוץ לעולם השקט במהלך שנת 1937 לאחר שיחה עם ג'. ר. ר. טולקין, שבה קוננו שני הגברים על מצב הסיפורת העכשווית. הם הסכימו שלואיס יכתוב סיפור מסע בחלל וטולקין יכתוב סיפור מסע בזמן. למעשה, טולקין מעולם לא השלים את סיפורו, בעוד שלואיס המשיך וכתב שני ספרים אחרים במהלך שנות מלחמת העולם השנייה בבריטניה.[3] שלושת הספרים הללו מכונים כיום "הטרילוגיה הקוסמיות" או "טרילוגיית החלל", או לפעמים טרילוגיית רנסום על שם הדמות הראשית, אלווין רנסום.[4]

לואיס היה קורא מוקדם של סופר המדע בדיוני הרברט ג'ורג' ולס ובשנת 1908 קיבל לידיו כמתנת חג המולד עותק של "הגברים הראשונים בירח".[5] במהלך הרומן רנסום מתייחס בזלזלול לתפיסותיו של וולס, אך לואיס עצמו הקדים למהדורות מוקדמות של הרומן את ההסתייגות ש"התייחסויות מזלזלות מסוימות לסיפורים קודמים מסוג זה שיימצאו בעמודים הבאים הושמו שם למטרות דרמטיות גרידא. המחבר יצטער אם קורא כלשהו היה משער שהוא טיפש מכדי ליהנות מהפנטזיות של מר ה.ג. וולס או כפוי טובה מכדי להכיר בחובו כלפיהם. יצירה מוקדמת נוספת של ספרות חלל שבה הכיר מאוחר יותר הייתה מסע לארקטורוס של דייוויד לינדזי (1920).[6]

היו יצירות בדיונית אחרות שמחוץ לכוכב השקט נכתב כתגובה אליהם. גם ב"גברים האחרונים והראשונים" של אולף סטייפלדון (1930) וגם במאמר בעולמות אפשריים של ג'ון הלדיין (1927), זיהה לואיס את מה שהוא כינה אבולוציוניזם - אמונה מוסרית שהאנושות יכולה לשכלל מעצמה גזע אדון שיתפשט ביקום. כזו הייתה האידאולוגיה שבה דגל ווסטון בוויכוח שלו עם אויארסה, שרנסום מתוודעה עליה כאשר הוא מתרגם אותה לשפת מלקנדרן.[3]

בסופו של דבר, מעטים המבקרים המקוריים של הרומן הבינו שכוונתו של לואיס הייתה לתאר ערכים תאולוגיים כהנגדה לאלו שלפי תפיסתו קיימים בקרב המצדדים במדענות. לואיס התייחס למחדל הזה, וציין בפני אחד מכותביו כי "כיום ניתן להבריח כל כמות של תאולוגיה למוחם של אנשים בחסות הרומנטיקה מבלי שהם יודעים זאת".[5] ברומן עצמו, רנסום מציע גישה דומה אך עדינה יותר במכתבו ללואיס: "מה שאנחנו צריכים כרגע הוא לא כל כך גוף של אמונה אלא גוף של אנשים שמכירים רעיונות מסוימים. אילו יכולנו להשפיע אפילו על אחוז אחד מהקוראים שלנו לעבור מתפיסת החלל לתפיסת גן-עדן, היינו מבצעים התחלה."

לואיס מציע דעות חליפיות בסדרה של היפוכים. המלקנדרה שלו היא למעשה כוכב הלכת מאדים, שנקרא על שמו של מרס, אל המלחמה הרומי, שנתפס בעבר מבחינה אסטרולוגית כמשפיע על חשיבות עצמית ושיבוש.[7] התרחיש של וולס במלחמת העולמות, בו תושבי מאדים מגיעים לכדור הארץ כפולשים מסוכנים. לואיס לאומת זאת מאתר עולם של מינים שונים החיים בהרמוניה שממנו מגורשים בני האדם - בגלל היותם מין מושחת, המביאים אליו ניצול, תאוות בצע ואלימות.[8] השעון מוחזר מהשקפת העולם של הרנסאנסית שלאחר ימי הביניים לזו של הרנסאנס של המאה ה-12 עם חזון הרומן של היקום כ"שדה השמים" המאוכלס במלאכים אתרים. מטרתו של מחקרו הסכולסטי של לואיס "אלגוריית האהבה" (1936) הייתה לאמת מחדש את נקודת המבט של ספרות ימי הביניים הנובעת מאותה תקופהה[9] והפניה לאחד ממחבריה המרכזיים מוצגת כסיבה שלואיס יצור קשר עם רנסום מלכתחילה. במחקרו של לואיס, מחברי בית הספר האפלטוני של צ'ארטרס מוצגים כ"חלוצי השירה האלגורית של ימי הביניים... עבורם, הטבע לא התנגד לחסד אלא, הוא מכשיר של חסד בהתנגדות לבלתי טבעי", זהו אחד הרעיונות טרנספורמטיביים שאיתם פוגשים קוראי הרומן. מחקרו של ברנרדוס סילבסטריס על הבריאה עומד בבסיס הדיון של אויארסה עם רנסום ברומן.[10]

נאומו של ווסטון ותרגומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאום שנואם ווסטון בשיאו של הספר (בפרק 20), והמאמץ של רנסום לתרגם אותו לשפת מלקנדרה, מדגים את הפער בתפיסות תרבותיות ומוסריות בין מערכות הנפש הפלנטריות, וניתן לומר שהוא מהווה מעין ביקורת חברתית על תפיסת המדענות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lewis, p. 59, Chap. 9
  2. ^ 1 2 3 Lewis, Chap. 18
  3. ^ 1 2 David Downing. "Rehabilitating H. G. Wells", in C.S. Lewis: Fantasist, mythmaker, and poet, ed. Bruce L. Edwards, Greenwood Publishing Group, 2007, p.14
  4. ^ Nicholls, Peter, "Lewis, C. S." in The Encyclopedia of Science Fiction, 1995, p. 716
  5. ^ 1 2 Schakel, Peter (2018). "Out of the Silent Planet". Encyclopedia Britannica.
  6. ^ Law, Casey R. (24 בפברואר 2000). "A Voyage to Arcturus, C. S. Lewis, and The Dark Tower". Discovery Institute. נבדק ב-2019-12-06. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Lilly, William (17 בדצמבר 2012). "THE PLANET MARS & HIS SEVERALL SIGNIFICATIONS". The Classical Astrologer. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Tuttle, John (2019). "Out of the Silent Planet and a New Era of Science Fiction"". The Russell Kirk Center.
  9. ^ Downing 2007, p.23
  10. ^ "C. S. LEWIS: THE ALLEGORY OF LOVE (1936): A detailed summary by Arend Smilde". Lewisiana.nl. נבדק ב-19 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]