ק.ס. לואיס
 | |
| לואיס בגיל 48 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1898 בלפסט, אירלנד (בהמשך צפון אירלנד) |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1963 (בגיל 64) אוקספורד, אנגליה |
| שם לידה |
Clive Staples Lewis  |
| עיסוק |
סופר, מרצה באוניברסיטה, תאולוג |
| בן או בת זוג |
Joy Davidman (1954–1960) |
| צאצאים |
Douglas Gresham |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| לאום | בריטי |
| מקום לימודים |
יוניברסיטי קולג', קולג' קמפבל, מכללת מלאברן, Wynyard School |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | ספרות |
| סוגה |
אפולוגטיקה פנטזיה מדע בדיוני ספרות ילדים |
| זרם ספרותי |
אינקלינגס |
| יצירות בולטות | דברי ימי נרניה |
| תקופת הפעילות | 1938–1963 (כ־25 שנים) |
| הושפע מ | ג'ון רונלד רעואל טולקין, רודלף אוטו |
| פרסים והוקרה | מדליית קרנגי |
  | |
קלייב סטייפלס לואיס (באנגלית: Clive Staples "Jack" Lewis; 29 בנובמבר 1898 – 22 בנובמבר 1963), המוכר יותר בשם סי אס לואיס (C. S. Lewis, ובעברית ק"ס לואיס), היה סופר בריטי, פילוסוף, פרופסור לספרות ימי הביניים ותאורטיקן נוצרי. לואיס התפרסם בעיקר בזכות ספריו ובפרט סדרת ספרי "דברי ימי נרניה" ("האריה, המכשפה וארון הבגדים").
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיס נולד בבלפסט, אירלנד בשנת 1898. החל ללמוד באוניברסיטת אוקספורד. אביו אלברט ג'יימס היה בנו של מהגר מוויילס ואמו פלורנס אוגוסטה הייתה נצר למשפחות המילטון וסטייפלס הסקוטיות האריסטוקרטיות שהתיישבו באי עוד במאה ה-17. לואיס, שלמרות רקעו הפרוטסטנטי המובהק נמשך גם למיתולוגיה קלטית, ראה עצמו קרוב יותר מכל לוולשים והתלבט כל חייו לגבי זיקתו לאִירִיוּת.[1] זמן קצר לאחר מכן התנדב לצבא הבריטי ונשלח, יחד עם רבים מבני דורו, להילחם על אדמת צרפת במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בשנת 1918, חזר לואיס ללמוד באוניברסיטת אוקספורד והשלים את התואר השני שלו בשנת 1925. במשך השנים הבאות, עד פרישתו, הוא כיהן כפרופסור לספרות ימי הביניים באוניברסיטה.
כבר בתחילת דרכו באוניברסיטה, פגש לואיס את ג'ון רונלד רעואל טולקין והתיידד עמו. השניים הקימו מועדון ספרותי בשם "האינקלינגס", והעשירו איש את יצירותיו של רעהו. במסגרת התערבות עם טולקין, חיבר לואיס ספר על מסע בחלל בשם "Out of the Silent Planet", שזכה להצלחה רבה ולעוד שני המשכים.
בעקבות השפעתו של טולקין, לואיס חזר לנצרות והפך לאידאולוג נוצרי והצטרף לכנסייה האנגליקנית (לעומת טולקין הקתולי). האידאולוגיה הנוצרית שלו באה לידי ביטוי במאמרים ובספרים רבים המשמשים עד היום את תומכי הנצרות בעולם.
בשנת 1950 התפרסם לואיס בעקבות כתיבת הספר הראשון בסדרה שנודעה לימים בשם "דברי ימי נרניה". שבעת הספרים בסדרה זכו לפופולריות רבה בעולם וחלקם עובדו גם לטלוויזיה ולקולנוע.
ב-1956 נישא למשוררת האמריקאית-יהודייה הגרושה ג'וי דייווידמן שהתנצרה לפני נישואיהם. ב-1960 התאלמן ממנה והמשיך לגדל את שני ילדיה. סרט הקולנוע "ארץ הצללים" (1993) עוסק ביחסים בין לואיס ודייווידמן.
דברי ימי נרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דברי ימי נרניה
ערך מורחב – הספר הראשון בסדרת נרניה, "האריה, המכשפה וארון הבגדים", מגולל את קורותיהם של ארבעה ילדים, אשר מפונים מלונדון המופצצת בתקופת מלחמת העולם השנייה לביתו של פרופסור בכפר. שם הם מגלים ארון ישן ונכנסים דרכו לעולם אחר וקסום בשם נרניה, שם שולטת מכשפה אכזרית הידועה בשם המכשפה הלבנה. הילדים מצליחים להציל את העולם בעזרתו של האריה אסלן.
הספרים הבאים מגוללים את המשך קורותיהם של הילדים האלו וילדים אחרים בנרניה. "אחיינו של הקוסם" מספר כיצד נרניה נוצרה, ו"הקרב האחרון" מגולל את סופה של נרניה.
בשבעת כרכי הסדרה ישנם אלמנטים נוצריים רבים, וחלק גדול מהביקורות נגד הספר עוסק במסרים הנוצריים הגלויים המובאים בספר. עם זאת, כל הכרכים תורגמו לעברית.
ספריו לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל מחוץ לכוכב השותק (1938)
- פרלנדרה (1943)
- אותו כוח נסתר (1945) — טרילוגיית מדע בדיוני על מסע לכוכבי-הלכת.
- נסים (1947)
- האריה, המכשפה וארון הבגדים (1950. תר' שושנה וידל, 1961; נורית גולן, 2005) — ארבעה ילדים שהובאו מלונדון במהלך הבליץ אל טירה מרוחקת, נכנסים לארון ומוצאים עצמם בממלכת נרניה המאוכלסת חיות מדברות, שם הם מסייעים לאריה הטוב אסלן לנצח את המכשפה הלבנה.
- הנסיך כספיאן (1951. תר' גדעון טורי, 1980) — ארבעת הילדים הלונדוניים שבים לנרניה הנתונה במלחמת-אזרחים ומסייעים לנסיך הטוב לסכל את מזימות המלך העריץ ולהשיב לממלכה את תפארתה.
- המסע ב"דורך השחר" (1952. תר' גדעון טורי, 1979) — הילדים הלונדוניים מצטרפים לנסיך כספיאן בהפלגתו רבת-ההרפתקאות כדי למצוא את ידיד אביו ומגיעים לסוף העולם.
- כס הכסף (1953. תר' גדעון טורי, 1982) — שני ילדים נשלחים למסע רב תלאות וסכנות, כדי למצוא את נסיך נרניה האובד.
- הסוס ונערו (1954. תר' גדעון טורי, 1981) — נער נמלט על גבי סוס מדבר, ובדרכו לנרניה הוא מצטרף לנערה שנמלטה עם סוסתה המדברת גם כן.
- אחיינו של הקוסם (1955. תר' גדעון טורי, 1978) — נער וחברתו מגיעים בכוח טבעת-קסמים אל נרניה ופוגשים בה את הדוד הקוסם בחברת מלכה-מכשפה.
- מופתע על ידי חדווה (1955) — פרקי אוטוביוגרפיה.
- הקרב האחרון (1956. פרס קרנגי. תר' גדעון טורי, 1984) — שואה המאיימת על נרניה נהדפת לאחור בעזרת שני ילדים וידידים אחרים, והאריה אסלן זוכה לימי שלווה ואושר.
- מכתבים למלקולם (1964)
מספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ק.ס. לואיס, ביטול האדם. מאנגלית: להד לזר, הקדמה: אסף שגיב. הוצאת שלם, 2005.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ק.ס. לואיס, הנכון והשגוי כרמז למשמעות היקום. מאנגלית: עמית איזנמן. דחק: כתב עת לספרות טובה, גיליון י"ג, 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - קרן לנדסמן, "מסע בממלכת נרניה"
- יקי מנשנפרוינד, ביקורת על "ביטול האדם"
- ק.ס. לואיס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ק.ס. לואיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיה וינשטוק, ק.ס. לואיס: 50 שנה למות האגדה מאוקספורד, באתר ynet, 16 בנובמבר 2013
- ללמד את הנוער רגשות נכונים - על ק"ס לואיס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Philip Zaleski, Carol Zaleski, The Fellowship: The Literary Lives of the Inklings: J.R.R. Tolkien, C. S. Lewis, Owen Barfield, Charles Williams, Farrar, Straus and Giroux, 2015. עמ' 31-33.