מיגלטורם
מִיגֶלטוּרְם (בגרמנית: Müggelturm; בתרגום לעברית: מגדל מיגל) הוא יעד פופולרי לטיולי יום ברובע קופניק, בדרום מזרח ברלין, גרמניה. הוא ממוקם מדרום לאגם מיגלזה בגבעות מיגלברג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1880 הקים קרל שפינדלר, הבעלים של מפעל הכביסה והצביעה של קופניק W. Spindler (ומקור השם של השכונה Spindlersfeld), מגדל תצפית מעץ בגובה 10 מטרים, בשם Spindlerturm, על ה-Kleiner מיגלברג. בגלל גובהו הנמוך הנוף ממנו היה מוגבל ולכן משך רק מעט מבקרים. בשנת 1889 השקיע ספינדר 40,000 מארק כדי להגביה את המגדל לגובה 27 מטרים בסגנון ארכיטקטוני המזכיר פגודה. האדריכל היה מקס יעקב. למגדל בסיס ריבועי של 5 מטרים מכל צד שהצטמצם ל-4.2 מטרים בגובה המסעדה ול-2.8 מטרים בגובה קומת התצפית. גם מגדל זה היה מבנה עץ והיה לו חזית רעפים. המגדל נפתח לציבור ב-1 באפריל 1890. המגדל המוגבה ומסעדתו הפכו במהירות ליעד טיול פופולרי. מקומת התצפית נצפה נוף פנורמי עד 50 ק"מ בימים בהירים, כולל נוף היער והאגמים של האזור וקו הרקיע של ברלין. כבר בשנת הפעילות הראשונה היו כ-52,000 מבקרים.
בשנת 1924 רכש האדריכל וולטר וויכלהאוס את המגדל. בשנים הבאות הוא בנה כמה מבנים לצד המגדל שכללו מסעדה חדשה, מטבח ודירה לעצמו. במהלך עבודות חפירה עבור מבנים חדשים אלה נמצאו שרידים פרהיסטוריים. ב-1926 נבנתה מול המגדל מרפסת חדשה עם אולם גדול. כאן הציגו Wichelhaus ומוזיאון Märkisches אוסף שכותרתו "Geschichte des Müggellandes und der מיגלברג" ("ההיסטוריה של אזור Müggel and the Müggel Hills") ובו חפצים פרהיסטוריים מאזור מיגלברג. המבקרים יכלו ללמוד על התרבות של התושבים המקומיים בתקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל, כמו גם על שבט Sprewanen, שבט סלאבי שחי בצפון מזרח גרמניה. פריט מפורסם בתצוגה היה שן טוחנת של מממותה. חלק אחר של התערוכה סיפק את הראיות לכך שהיה בעבר אולם גדול ב־Kleiner מיגלברג ששימש כנראה לשבט מקום פולחן. בשנת 1928 נבנו שני גרמי מדרגות במעלה ה-Kleiner מיגלברג. בשנת 1942 הועברו חפצי המוזיאון למסעדת Schmetterlingshorst, שם ניתן היה לצפות בהם וגם באוסף הפרפרים המפורסם בעולם של בעל המסעדה. שני האוספים הושמדו בהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1945 עם התקרבות הצבא הסובייטי לברלין המגדל הוכרז כאובייקט צבאי ושימש כמגדל שידורי רדיו וכן עמדת תצפית ליחידות ארטילריה. כפי שקרה בנקודת התצפית של ביסמרק על Großer מיגלברג הסמוך, מגדל Müggel היה אמור להיות מפוצץ על ידי חיילים גרמנים לפני הגעתו של הצבא הסובייטי המתקדם. בעל מסעדת המגדל וולטר וויכלהאוס מנע את ההרס על ידי חיתוך הכבל החשמלי המוביל לחומרי הנפץ.
לאחר המלחמה נפתחה מחדש המסעדה, ובשנת 1956 השתלטה HO Köpenick (ה-Handelsorganisation "ארגון המסחר", או HO היה עסק קמעונאי לאומי בבעלות הממשל המרכזי של אזור הכיבוש הסובייטי בגרמניה) על הפעלת מתחם מגדל Müggel. בינואר 1957 נסגר מגדל Müggel בגלל היותו רעוע ולא בטיחותי; בחודש שלאחר מכן הוחלט לייצב את המגדל באמצעות בסיס חדש ותוספת של מבנה מסבך פלדה. ב-19 במאי 1958 נשרף המגדל כליל, ככל הנראה הגורם לכך היה ריתוך במהלך השיפוץ.
באותה שנה (1958) השיקה ה־Berliner Zeitung תחרות אדריכלות לבנייה חדשה, שלה הוגשו 32 עיצובים. אלה הוצגו לציבור באוגוסט 1958 בעיריית קופניק וחודש לאחר מכן בביתן העיתון בתחנת הרכבת פרידריכשטראסה. דעות המבקרים בתצוגה שנכתבו בספר שיועד לכך איששו את בחירתם של השופטים בתחרות. ההצעה של קולקטיב סטודנטים מה- Kunsthochschule Berlin-Weißensee בראשות יורג שטרייטפארט, זיגפריד ואגנר וקלאוס וייסהאאפט זכתה בתחרות, ולאחר שינוי היא היוותה את הבסיס לבנייה החדשה. במקור תוכנן למגדל בסיס סגלגל, אך התכנית שונתה לצורה הריבועית של היום מטעמי עלות.
אבן היסוד הונחה ב-6 באוקטובר 1959 וב-20 באוגוסט 1960 נחגגה חנוכת המבנה. המגדל נפתח בערב השנה החדשה, 31 בדצמבר 1961. בניית מגדל Müggel החדש נתמכה באופן משמעותי על ידי הציבור ובתרומות. כחלק מיוזמתה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית הקוראת לעבודת צדקה התנדבותית ("Nationale Aufbauwerk"), הציבור תרם 130,000 מארק ו-3,700 שעות עבודה.
נבנה מגדל בטון מזוין בגובה 29.61 מטרים ובו תשע קומות עם חלונות פנורמה וקומת תצפית אליה ניתן להגיע ב-126 מדרגות. יחד עם מבני העזר שלו הוא משקף גישה אדריכלית מודרנית, בשונה מהאקלקטיות של הבנייה הקודמת, ומהווה דוגמה מוקדמת לארכיטקטורת DDR בסגנון הקלאסיציזם הסוציאליסטי. אזור הגסטרונומיה כולל מסעדה, טברנת יין וטרסות שמש. המגדל החדש הפך שוב למוקד משיכה לאוכלוסיית ברלין במיוחד בחגים, עם ממוצע של 240,000 מבקרים בשנה. היעדר השקעה מספקת בתחזוקה פוגעת באזור. בשנת 1996 שופץ המגדל עצמו במלואו במימון האיחוד האירופי בהיקף של מיליון מארק, אך נותרה עוד עבודה לעשות.
בחלון המסעדה נמצאת נקודת הטריאנגולציה "מסדר 1 מיגלברג", החשובה לגיאודזיה של ברלין והגרמנית שכן היא מגדירה את נקודת האפס של רשת הקואורדינטות עבור מפות טופוגרפיות של ברלין. האבן היא גם אנדרטה לזכר יוהאן ג'ייקוב באייר (1794–1885) שנולד ב-Müggelheim והיה בעל תפקיד בקביעת קואורדינטות דרגות אורך וקווי רוחב במרכז אירופה. מאחר שהאבן ומיקומה המדויק כנקודת מדידה מוגנים, לא ניתן להזיז אותה ללא הסכמת הסנאט של ברלין (Senatsverwaltung für Stadtentwicklung).
בשנת 1995 העיר ברלין הפכה לבעלים של האזור ומאז מחוז קופניק מנהל אותו. בשנת 2000 פורסמו מכרזים בחיפוש אחר משקיע לפיתוח ותחזוקת האזור. ההצעות כללו בניית בית מלון, מסעדה ושיפוץ מקורות המים והכוח, אך לא התקבלו מסיבות שונות. בשנת 2007 נמכר הנכס למשקיע.
