רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־06:55, 3 באוגוסט 2011

רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.^[1]

ביוגרפיה

רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".^[2] בצעירותו עוד הספיק ללמוד מהאמוראים המפורסמים רב^[3] ושמואל.^[4]

בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.^[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".^[6] מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה גויה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר (לחש), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה^[7].

הערכה

רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.^[8] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.^[9]

כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: ”גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק.”^[10]

הערות שוליים

^ החל משנת 309; על פי איגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
^ בבלי, חולין קה ע"ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.

קישורים חיצוניים

רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

תבנית:אמוראים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] החל משנת 309; על פי איגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.

[2] תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.

[3] כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.

[4] תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.

[5] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.

[6] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.

[7] בבלי, חולין קה ע"ב.

[8] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.

[9] תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.

[10] תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[S:מעילה טז ב|מסכת מעילה, דף ט"ז, ב']]; [[S:גיטין כט ב|מסכת גיטין, דף כ"ט, ב']].}} בצעירותו עוד הספיק ללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]]{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, [[S:בבא בתרא קלו ב|מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב']]; [[S:ברכות כה א|מסכת ברכות, דף כ"ה, א']]; ו[[S:שבת צז א|מסכת שבת, דף צ"ז, א']].}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:עירובין מט א|מסכת עירובין, דף מ"ט, א']].}}
-בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:שבת פט א|מסכת שבת, דף פ"ט, א']]; [[S:נזיר לב א|מסכת נזיר, דף ל"ב, א']].}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:גיטין פו ב|מסכת גיטין, דף פ"ו, ב']].}} מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינהץ אמרה להם גבירה אחת (שהייתה [[גוי]]ה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר ([[כישוף|לחש]]), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.
+בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:שבת פט א|מסכת שבת, דף פ"ט, א']]; [[S:נזיר לב א|מסכת נזיר, דף ל"ב, א']].}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:גיטין פו ב|מסכת גיטין, דף פ"ו, ב']].}} מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה [[גוי]]ה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר ([[כישוף|לחש]]), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.
 ==הערכה==