לדלג לתוכן

ישיבת סורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת סורא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד
ישיבה
מייסדים רב
מיקום
מיקום סורא, בבל
מדינה עיראקעיראק עיראק
קואורדינטות 31°52′00″N 44°27′00″E / 31.8667°N 44.45°E / 31.8667; 44.45
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא. הוקמה על ידי האמורא רב, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. עם החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה נמנו רב הונא, רב חסדא, רב אשי, רב יהודאי גאון, רב נטרונאי גאון, רב סעדיה גאון, ועוד.

עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא

האמורא רב הגיע לסורא וראה את חיי הציבור הדתיים שאינם מפותחים, ומשום שחרד להמשכה של קהילת היהודים בבבל, עזב את נהרדעא ואת חברו שמואל, והחל ליצור גרעין של ישיבה בסורא. לאחר בואו של רב לסורא, נהרו לישיבתו החדשה תלמידים רבים (לאו דווקא מסורא, אלא גם ממקומות אחרים). הקמת ישיבת סורא הייתה בשנת 225 לספירה, וכ-6 או כ-7 שנים לאחר בואו לבבל.

מדי זמן, הועברה ישיבת סורא ל"מתא מחסיא", פרברים של העיר סורא, שלאחר זמן רב הוקם גם בהם מרכז של תורה. ישיבת רב כללה בזמנו כ-1,200 תלמידים, ומפני הקהל הרב, החלה הישיבה להתחלק לכמה חלקים: "אכסדרא" (מעין מבוא לישיבה, המהווה חציצה בין רחובות העיר לישיבה), "קיטון" (חדרים קטנים בישיבה, שהיו משמשים לצרכיהם המיוחדים של רבני ומורי הישיבה), "גינתא" (גינת ירק, שתנובותיה היו משמשים לכלכלת הישיבה ותלמידיה) ו"ציפי" (מחצלאות ששימשו לישיבה לשם מנוחה ונופש). זמן קצר לאחר היווסדה של ישיבת סורא, היא עלתה גם על ישיבת נהרדעא.

על פי רב שרירא גאון, סורא עצמה היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד[1], ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או כפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.

מסופר כי רב משרשיא שלח את בניו ללמוד בישיבת מתא מחסיא, כשהוא מזהיר אותם כי עדיף להתגורר בבית חרב וישן במתא מחסיא, מאשר להתגורר בארמון בפומבדיתא, שכן בעיר מתא מחסיא היו תלמידי חכמים מופלגים וראויים להוראה, ויראי שמים במיוחד, לעומת העיר פומבדיתא[2].

בשנת 1038 החלו להיסגר ישיבות חשובות בבבל, וביניהן נסגרה גם ישיבת סורא.

לפי השערותיו של פרופ' רוני אלנבלום[3], סגירת הישיבות נבעה מגל קור קיצוני שנמשך משנת 1027 ועד 1060, שהשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות וגרם לרעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים שחיפשו מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים.

ראשי ישיבת סורא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האמוראים:

תקופת הסבוראים:

תקופת הגאונים:[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סורא, אנציקלופדיית דעת
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב, עמוד א'.
  3. ^ היסטוריה ושינויי אקלים - 05, דקות 17:50-4:06
  4. ^ התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.
  5. ^ ספר אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, חלק ח', אות צ', ערך כ"ח