מקס בודנהיימר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[שטוטגרט]] שב[[גרמניה]] בשנת 1865. למד משפטים בין השנים [[1884]]–[[1889]], ועם סיום לימודיו ב-[[1890]] עבר להתגורר בעיר [[קלן]], שם עסק ב[[עריכת דין]] עד עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון ב-[[1933]], אז עבר ל[[אמסטרדם]]. בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה בודנהיימר לארץ ישראל]], וקבע את ביתו ב[[ירושלים]]. עם הגעתו לירושלים החל בודנהיימר לכתוב את [[ספר זכרונות|זכרונותיו]]. נפטר בירושלים בקיץ [[1940]] ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על קברו נחקקו השורות "למען ציון לא אחשה, ארץ ישראל, לעם ישראל, היו חייו".
נולד ב[[שטוטגרט]] שב[[גרמניה]] בשנת 1865. למד משפטים בין השנים [[1884]]–[[1889]], ועם סיום לימודיו ב-[[1890]] עבר להתגורר בעיר [[קלן]], שם עסק ב[[עריכת דין]] עד עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון ב-[[1933]], אז עבר ל[[אמסטרדם]]. בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה בודנהיימר לארץ ישראל]], וקבע את ביתו ב[[ירושלים]]. עם הגעתו לירושלים החל בודנהיימר לכתוב את [[ספר זכרונות|זכרונותיו]]. נפטר בירושלים בקיץ [[1940]] ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על קברו נחקקו השורות "למען ציון לא אחשה, ארץ ישראל, לעם ישראל, היו חייו".


על שמו נקרא [[קיבוץ]] [[בית ניר]] (תרגום מ[[גרמנית]] של [[שם משפחה|שם משפחתו]]) ורחובות ב[[חיפה]], ירושלים ובאר שבע.
על שמו נקרא [[קיבוץ]] [[בית ניר]] (תרגום מ[[גרמנית]] של [[שם משפחה|שם משפחתו]]) ורחובות ב[[חיפה]], תל-אביב, ירושלים ובאר שבע.


==פעילותו הציונית==
==פעילותו הציונית==

גרסה מ־11:40, 5 בספטמבר 2011

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (12 במרץ 1865, שטוטגרט19 ביולי 1940, ירושלים) מנהיג ציוני בגרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית.

תולדות חייו

נולד בשטוטגרט שבגרמניה בשנת 1865. למד משפטים בין השנים 18841889, ועם סיום לימודיו ב-1890 עבר להתגורר בעיר קלן, שם עסק בעריכת דין עד עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933, אז עבר לאמסטרדם. בשנת 1936 עלה בודנהיימר לארץ ישראל, וקבע את ביתו בירושלים. עם הגעתו לירושלים החל בודנהיימר לכתוב את זכרונותיו. נפטר בירושלים בקיץ 1940 ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. על קברו נחקקו השורות "למען ציון לא אחשה, ארץ ישראל, לעם ישראל, היו חייו".

על שמו נקרא קיבוץ בית ניר (תרגום מגרמנית של שם משפחתו) ורחובות בחיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר שבע.

פעילותו הציונית

משלחת ציונית לירושלים (11 בפברואר 1898). מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, תאודור הרצל, דוד וולפסון ומקס בודנהיימר

בשנת 1891 פרסם בודנהיימר בשבועון ההמבורגי Die Menorah (גרמנית: "המנורה") את מאמרו הציוני הראשון, 'האם יהודי רוסיה הם אומה?' (בגרמנית: Sind die russischen Juden eine Nation?), ובעקבותיו, באותהּ שנה, את המנשר "יהודי רוסיה לאן?" (בגרמנית: Wohin mit den russischen Juden?).

בשנת 1897 נטל בודנהיימר חלק בקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבזל. בודנהיימר נבחר לאחד מחברי המועצה הציונית הכללית (תפקיד שבו שימש עד שנת 1921).

ב-1898 הצטרף ד"ר בודנהיימר למשלחתו של הרצל לארץ ישראל על תקן היועץ המשפטי כדי לפגוש בירושלים ב-2 בנובמבר את הקיסר וילהלם השני.

ב-1907 התמנה בודנהיימר ליושב ראש השני של הקרן הקיימת לישראל.

מסופר כי בודנהיימר הציע להרצל בשנת 1898 לקשט את הדגל הלאומי בשנים עשר כוכבים כסמל לשנים עשר השבטים והרצל ענה לו ששנים עשר השבטים רמוזים במגן דוד עצמו בשתים עשרה הנקודות שעליו.

כתביו


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

  • מקס איזידור‬ בודנהימר, דרכי לציון: זכרונות יהודי גרמני (תרגם: מאיר מוהר), ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תשי"ג-1952.

לקריאה נוספת

  • הנרייטה חנה בודנהיימר, תולדות תוכנית בזל: מלחמת הדעות לפני הקונגרס הציוני הראשון לפי חליפת המכתבים בין הרמן שפירא ובין מקס א' בודנהיימר, בצרוף מבוא היסטורי על סמך חומר ארכיוני (תרגם מכתב יד: מ' וגר), ירושלים: ראובן מס, תש"ז.
  • בראשית התנועה: חליפת מכתבים בין ת’ הרצל לבין מ"י בודנהיימר, בצירוף תעודות והסברים (ערוכים וסדורים על ידי הנריאטה חנה בודנהיימר), ירושלים: קריית ספר, תשכ"ה.
  • חנה בודנהימר, ראשון הציונים: מאקס בודנהיימר 1940-1865 וראשית הציונות המדינית, 1991.

קישורים חיצוניים