ארוחת בוקר על הדשא

ארוחת בוקר על הדשא (Le Déjeuner sur l'herbe, בתרגום מילולי "ארוחת צהריים על הדשא") הוא ציור שמן על בד של הצייר הצרפתי אדואר מאנה.

הציור, אשר צויר באמצע המאה ה-19 ומציג עירום נשי בקרבת גברים לבושים, עורר מחלוקת רבה באותה תקופה ובראשונה הוצג בסלון הדחויים בפאריס

הציור זעזע את צרפת של 1863 מכיוון שהנו מציג עירום נשי בהקשר יום-יומי, לעומת תנכי, מיתולוגי או סיפורי. היצירה אינה מצוירת מתוך מניע חברתי או פוליטי אלא מבטאה את הרצון של האמן לאינדיבידואליות וחופש אמנותי.

אמצעים אמנותיים

הפרספקטיבה בציור אינה נכונה ומעוותת, הדמויות במישור הראשון של התמונה גדולים יתר על המידה יחסית לסיבבתם וכן שואבת המים במישור האחורי.

הקומפוזיציה משולשת וסגורה. נקודת המגוז הנה בפיסת השמיים בקצה קרחת היער בראש הציור.

אימפרסיוניזם ביצירה

היצירה מתעסקת בשעות הפנאי היום יומיות של המעמד הבורגני בצרפת, נושא זה העסיק את האימפרסיוניסטים רבות. אימפרסיוניזם מתבטא גם בהשטחת הדמויות, אופן ציור אשר הושפע מן האמנות היפנית, כמו כן, על אף שציור הדמויות מבוצע בצורה מלוטשת ומדויקת, עצים בקצוות התמונה מטושטשים ומצוירים באופן אימפרסיוניסטי לחלוטין.

חשיבות הציור

מאנה צייר ציורים שנחשבו לפרובוקטיבים ועוררו סקנדל. הציור גרם לאי נוחות רבה בקרב ה"נובו-רישים" של המאה ה- 19 בפריז משתי סיבות. ראשית, האישה עירומה ואילו שני הגברים לבושים; שנית, האישה מתבוננת ישירות אל הקהל ולא משפילה את עיניה.

הקהל שהגיע למוזיאון ביום ראשון אחר הצהריים הבין שלא מדובר בעירום סימבולי אלא באישה רגילה, בת הזמן. העירום הוא נוכח, קונקרטי והאישה היא אמיתית. הדבר נגע בעצב חשוף של הגברים של המעמד הבורגני וחשף את אופיה הבלתי מוסרי של "התקופה היפה": גברים בורגנים רבים נהגו לפקוד מועדוני זנות ובורדלים ולעסוק בסחר חליפין מיני.

הציור, למעשה, שם מראה מול פניהם של הגברים הבורגניים ובסיטואציה לא נוחה כלל: במרחב הציבורי, בבילוי מהוגן במוזיאון יחד עם נשותיהם, ילדיהם ולעתים מעסיקם בעבודה. מאנה ידע זאת ועשה זאת כמחאה חברתית.

ציירי התקופה נהגו לצייר את חיי הרחוב המשועשעים של פריז, כאשר לעתים ציוריהם היו תעתיק של המציאות ולעתים נכח בהם יסוד ביקורתי, כגון ציורו זה של מאנה.