בסתת – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Egypte louvre 028.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[פסל]] של בסתת כ[[לביאה]] ב[[לובר]]]] |
[[קובץ:Egypte louvre 028.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[פסל]] של בסתת כ[[לביאה]] ב[[לובר]]]] |
||
'''בסתת''' או '''באסת''' היא [[ |
'''בסתת''' או '''באסת''' היא [[אל]]ה ב[[מיתולוגיה מצרית|מיתולוגיה המצרית]] אשר [[סגידה|סגדו]] לה לפחות מאז תקופת [[השושלת השנייה]], כלומר תחילת [[המילניום ה-3 לפנה"ס]]. במקור דמותה הייתה של [[לביאה]], או של אישה בעלת ראש של לביאה, והייתה האלה המגינה על [[מצרים התחתונה]], וכך גם האלה המגנה על [[פרעה]]. תפקידה ב[[הפנתאון המצרי|פנתאון המצרי]] התעמעם כש[[סח'מת]], אלה דומה שגם לה ראש לביאה, הפכה ליותר דומיננטית כשמצרים התחתונה אוחדה עם מצרים העליונה. ב[[המילניום ה-1 לפנה"ס|מילניום ה-1 לפנה"ס]], כאשר הפופולריות של ה[[חתול]]ים כ[[חית בית|חיות בית]] עלתה, הוחלפה דמותה של בסתת בזו של אישה בעלת ראש חתול והיא הפכה לאלת החתולים.לרוב היא מוצגת כחתולה בעלת פרווה זהובה-מנומרת. |
||
לפי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה כלואה עם [[אפופיס]] אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס. |
לפי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה כלואה עם [[אפופיס]] אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס. |
||
גרסה מ־00:23, 10 בפברואר 2012
בסתת או באסת היא אלה במיתולוגיה המצרית אשר סגדו לה לפחות מאז תקופת השושלת השנייה, כלומר תחילת המילניום ה-3 לפנה"ס. במקור דמותה הייתה של לביאה, או של אישה בעלת ראש של לביאה, והייתה האלה המגינה על מצרים התחתונה, וכך גם האלה המגנה על פרעה. תפקידה בפנתאון המצרי התעמעם כשסח'מת, אלה דומה שגם לה ראש לביאה, הפכה ליותר דומיננטית כשמצרים התחתונה אוחדה עם מצרים העליונה. במילניום ה-1 לפנה"ס, כאשר הפופולריות של החתולים כחיות בית עלתה, הוחלפה דמותה של בסתת בזו של אישה בעלת ראש חתול והיא הפכה לאלת החתולים.לרוב היא מוצגת כחתולה בעלת פרווה זהובה-מנומרת.
לפי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה כלואה עם אפופיס אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס.
אזכורים בספרים
בסתת מופיעה בסדרת ספריו של הסופר ריק ריירדן, "משפחת קיין והאלים המצריים", כאפוטרופוסית של סיידי ובנוסף של אחיה קרטר לאחר ששוחררה ממחט קליאופטרה וכן בספר "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות-האלכימאי" של מייקל סקוט כאחת הקדמוניות המצריות.
