שדה ראייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אזור, ממדי, זווית
KamikazeBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: sk:Zorné pole (optika)
שורה 42: שורה 42:
[[pt:Campo de visão]]
[[pt:Campo de visão]]
[[ru:Поле зрения]]
[[ru:Поле зрения]]
[[sk:Zorné pole (optika)]]
[[sv:Synfält]]
[[sv:Synfält]]
[[uk:Поле зору]]
[[uk:Поле зору]]

גרסה מ־21:43, 26 בינואר 2013

תרשים שדה ראייה של יונה(שמאל) לעומת ינשוף (ימין-דומה לשדה הראייה של בני אדם). השטח הבהיר - ראייה דו-ממדית; השטח הכהה - ראייה תלת-ממדי.
שדה ראייה צר במיוחד כתוצאה ממחלת רישתית

שדה ראייה הוא הכינוי לזווית או לתחום הנראה של שטח, מנקודת מבט מסוימת, ברגע נתון.

שדה הראייה תלוי במיקומן של העיניים ולכן קיימים הבדלים בשדות הראייה של בעלי חיים שונים.

שדה הראייה בכיוון קדימה אופקי של בני האדם הוא כמעט 180 מעלות, ושדה הראייה האנכי הוא כ-100 מעלות. למינים שונים של ציפורים יש שדה ראייה אופקי של כמעט 360 מעלות.

טווח כושר הראייה אינו אחיד לאורך כל שדה הראייה. כך למשל ראייה דו-עינית (המאפשרת תפיסת עומק של עצמים) אצל בני האדם, מכסה רק 120 מעלות משדה הראייה האופקי. ההבדל של 60 מעלות נובע מחוסר החפיפה בין אזורי הכיסוי של כל אחת מן העיניים.

גם תפיסת הצבעים וכושר ההפרדה של צורה ותנועה אינם אחידים בכל שדה הראייה. אצל בני האדם יכולת ההבחנה בין צבעים מרוכזת במרכז שדה הראייה, ואילו הפרדת התנועה מרוכזת באזורים הפריפריאלים שלו. הסיבה להבדלים הללו נובעת מריכוז תאים קולטי צבע במרכז הרשתית, לעומת ריכוז של תאים קולטי תנועה באזור הפריפריאלי שלה.

מכיוון שפעילותם של תאי החישה במרכז מצריכה כמות רבה של אור לעומת תאי החישה הפריפריאלים, המשמעות היא שהראייה הפריפריאלית חזקה יותר בלילה לעומת הראייה הדו-עינית הממורכזת.

מיכשור

מכשירים אופטיים רבים ובעיקר משקפות מציינים את שדה הראייה שהם מספקים בשתי דרכים: שדה ראייה זוויתי במעלות ושדה ראייה יחסי, כלומר האורך הנצפה היחסי עבור כל מרחק צפיה. כך למשל יחס של 102 מטר נצפה עבור מרחק צפיה של 1,000 מטר. בטלסקופים המשמשים לצפיה אסטרונומית שדה הראייה מתבטא בשטח הזוויתי הנצפה.

פתולוגיות בשדה הראיה

במסגרת בדיקת שדות הראייה, ניתן לאתר פגמים נפוצים בשדות הראיה והסיבות להם:

  1. סקוטומה מרכזית: מצב בו יש ליקוי במרכז שדה הראיה על העין עצמה (והראיה של הצדדים נשמרת). מצב זה יכול להיגרם, למשל, כתוצאה מדלקת של הדיסק האופטי (optic neuritis) או של העצב האופטי (retrobulbar neuritis).
  2. עיוורון מלא של עין אחת: יכול להיגרם כתוצאה מנגע המערב את כל העצב האופטי היוצא מאותה העין.
  3. המיאנופיה בי-טמפורלית: מצב בו המטופל רואה רק את שדה הראיה המרכזי בשתי העיניים ולא את שדה הראיה הטמפורלי כלומר הראיה של הצדדים בשתי העיניים נפגעת. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מלחץ הפועל על הכיאזמה האופטית כגון גידול בהיפופיזה אשר לוחץ מלמטה על הכיאזמה האופטית. מכיוון שבכיאזמה האופטית עוברים סיבים נזאליים משתי העיניים, אשר נושאים מידע חזותי שנקלט בשדות הראיה הטמפורליים, הרי שפגיעה באגד עצבים זה יביא לאובדן שדה הראיה הטמפורלי בשתי העיניים.
  4. המיאנופיה ימנית נזאלית: מצב בו המטופל לא רואה למשל את שדה הראיה הנזאלי בעין ימין בלבד, כלומר לא רואה את שדה הראיה האמצעי יותר. מצב זה יכול לנבוע כתוצאה מהסתיידות בעורק הקרוטיד הימני.
  5. המיאנופיה הומונימית ימנית-מצב בו המטופל לא רואה את שדה הראיה הימני בשתי העיניים, כתוצאה מנגע אשר פגע במסילה האופטית השמאלית.
  6. המיאנופיה ימנית ברביע העליון של העין- מצב בו האדם לא מסוגל לראות את הרביע העליון הימני בשתי העיניים, כתוצאה מנגע המערב את האונה הטמפורלית השמאלית (Meyer loop).
  7. המיאנופיה ימנית ברביע התחתון של העין- מצב בו האדם לא מסוגל לראות את הרביע התחתון השמאלי בשתי העיניים, כתוצאה מנגע המערב את האונה הפריאטלית השמאלית.
  8. המיאנופיה ימנית הומונימית עם macular sparing: מצב בו האדם לא רואה את שדה הראיה הימני בשתי העיניים, למעט מרכז שדה הראיה עצמו. יכול להיגרם כתוצאה מחסימת העורק הצרברלי הפוסטריורי.