בנייה בלבנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:49, 14 במאי 2016

בנייה בלבנים היא שיטת הבנייה המסורתית והנפוצה ביותר. הבנייה בלבני אבן או אדמה התפתחה כבר במסופוטמיה ומצרים העתיקות והשימוש בשיטה זו קיים בפועל עד היום. ממחציתה השנייה של המאה ה-19 החלה הבנייה במדינות המערב לעבור בהדרגה לבנייה מלבני בטון ולבני סיליקט המשולבת באלמנטים יצוקים של בטון ופלדה (בעיקר קורות ותקרות). הבנייה בלבנים השתכללה לאורך ההיסטוריה במקביל לסגנונות האדריכלות אשר הייתה תמיד קשורה לטכנולוגיית הבנייה הקיימת.

הלבנה, היא היחידה הבסיסית אשר משמשת לבניה, היא גוש קשיח אחד אשר יכולה להיות עשויה מאבן, שיש, חומר, סיליקט או בטון. יחידה בסיסית זו נועדה לעמוד במאמצי לחיצה של המסה העצמית שלהם או של התקרות והקומות שמעליהם. במקומות בהם נדרש מִפתח היוצר מאמצי כפיפה נעשה שימוש בעבר בגושי אבן גדולים או בשילוב של קרשי עץ בין הלבנים וכיום בחגורות בטון או בקורות. שיטת הבנייה הנפוצה ביותר לבניית קירויים מלבנים מאז התקופה הרומית היא הקשת. קשת הלבנים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת לבנים בודדות הנשענות אחת על השנייה ומעבירות את מאמצי הלחיצה אל צידי הקשת. כל סוגי הקמרונות הקיימים הם שכלולים של שיטת בנייה זו ואיפשרו עם השנים קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה.

טכנולוגיית הבנייה בלבנים הגיעה לשיאה כבר בסוף ימי הביניים עם האדריכלות הגותית. הבנייה הגותית יצרה מבנים מפוארים בעלי צורות מורכבות אשר בבסיסם הם בסך הכול מבני לבנים. היכולת ליצור מלבני אבן או מלבנים שרופות מבנים אשר נראים כאילו עשויים בתחרה היא אחד המאפיינים הייחודיים של האדריכלות הגותית של ימי הביניים.

סידור לבנים

בבנייה של קירות מלבנים קיימות מאות שיטות שונות לארגון הלבנים כדי להשיג קיר יציב ובעל תכונות בידוד תרמי ואקוסטי. אופן סידור הלבנים אף יוצר מראה שונה בחזית המבנה שלה גם ערך אסתטי. לרוב, מסודרות הלבנים המלבניות בתוך נפח הקיר ובכיוון הניצב לו לסירוגין. באופן כזה הקיר חזק יותר ומתפקד כיחידה מקשית אחת כנגד המאמצים הפועלים עליו. הדבקת הלבנים זו לזו על ידי מלט מאפשרת בניית קירות דקים מבלי לאבד יציבות. שורה אפקית אחת של לבנים נקראת "נדבך", מונח המשמש גם לחיפוי אבן.

כאשר בונים מלבנים בגדלים סטנדרטיים, אורך הלבנה הוא לרוב כפליים מרוחבה בתוספת המלט - כסנטימטר אחד. באופן זה ניתן להניח שורת לבנים בכיוון האורכי ומעליה שורה בכיוון הרוחבי ולשמור על משטח הקיר החיצוני שטוח. גם לבנים המסודרות לאורך הקיר בשתי שורות מקבילות מונחות בהסטה אחת יחסית לשנייה כדי לשפר את חוזק הקיר.

ראו גם

בנייה באדמה
בנייה ירוקה
קשת (מבנה)
אבן ראשה ואבן פינה - שתי לבנים סמליות במסורת הבנייה מלבנים
אדריכלות אשורית

קישורים חיצוניים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Concrete wall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר לבנים המחוזק עם [[מלט]]]]
 [[תמונה:Steinmetz-1568.png|שמאל|ממוזער|250px|סתתי אבן בתחריט מ-[[1568]]]]
 '''בנייה ב[[לבנה (בנייה)|לבנים]]''' היא שיטת ה[[בנייה]] המסורתית והנפוצה ביותר. הבנייה בלבני [[סלע|אבן]] או [[אדמה]] התפתחה כבר ב[[מסופוטמיה]] ו[[מצרים העתיקה|מצרים]] העתיקות והשימוש בשיטה זו קיים בפועל עד היום. ממחציתה השנייה של המאה ה-19 החלה הבנייה במדינות המערב לעבור בהדרגה לבנייה מלבני בטון ולבני סיליקט המשולבת באלמנטים יצוקים  של [[בטון]] ו[[פלדה]] (בעיקר קורות ותקרות). הבנייה בלבנים השתכללה לאורך ההיסטוריה במקביל לסגנונות האדריכלות אשר הייתה תמיד קשורה לטכנולוגיית הבנייה הקיימת.
 ה[[לבנה (בנייה)|לבנה]], היא היחידה הבסיסית אשר משמשת לבניה, היא גוש קשיח אחד אשר יכולה להיות עשויה מאבן, [[שיש]], [[חרס|חומר]], [[סיליקט]] או [[בטון]]. יחידה בסיסית זו נועדה לעמוד ב[[מאמצי לחיצה]] של המסה העצמית שלהם או של התקרות והקומות שמעליהם. במקומות בהם נדרש מִפתח היוצר מאמצי [[כפיפה]] נעשה שימוש בעבר בגושי אבן גדולים או בשילוב של קרשי עץ בין הלבנים וכיום ב[[חגורת בטון|חגורות בטון]] או ב[[קורה (מבנה)|קורות]]. שיטת הבנייה הנפוצה ביותר לבניית קירויים מלבנים מאז התקופה הרומית היא ה[[קשת (מבנה)|קשת]]. קשת הלבנים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת לבנים בודדות הנשענות אחת על השנייה ומעבירות את מאמצי הלחיצה אל צידי הקשת. כל סוגי ה[[קמרונות]] הקיימים הם שכלולים של שיטת בנייה זו ואיפשרו עם השנים קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה.
 טכנולוגיית הבנייה בלבנים הגיעה לשיאה כבר בסוף [[ימי הביניים]] עם ה[[אדריכלות גותית|אדריכלות הגותית]]. הבנייה הגותית יצרה מבנים מפוארים בעלי צורות מורכבות אשר בבסיסם הם בסך הכול מבני לבנים. היכולת ליצור מלבני אבן או מלבנים שרופות מבנים אשר נראים כאילו עשויים ב[[תחרה]] היא אחד המאפיינים הייחודיים של האדריכלות הגותית של ימי הביניים.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 [[קובץ:Milyanfan-adobe-brick-house-8039.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מלבני טיט ב[[קירגיזסטן]]]]
 [[תמונה:Mason at work.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנאי בעבודה]]
 בבנייה של [[קיר]]ות מלבנים קיימות מאות שיטות שונות לארגון הלבנים כדי להשיג קיר יציב ובעל תכונות [[בידוד תרמי]] ו[[אקוסטיקה|אקוסטי]]. אופן סידור הלבנים אף יוצר מראה שונה בחזית המבנה שלה גם ערך [[אסתטיקה|אסתטי]]. לרוב, מסודרות הלבנים המלבניות בתוך נפח הקיר ובכיוון הניצב לו לסירוגין. באופן כזה הקיר חזק יותר ומתפקד כיחידה מקשית אחת כנגד המאמצים הפועלים עליו. הדבקת הלבנים זו לזו על ידי [[מלט]] מאפשרת בניית קירות דקים מבלי לאבד יציבות. שורה אפקית אחת של לבנים נקראת "נדבך", מונח המשמש גם ל[[חיפוי אבן]].
 כאשר בונים מלבנים בגדלים סטנדרטיים, אורך הלבנה הוא לרוב כפליים מרוחבה בתוספת המלט - כ[[סנטימטר]] אחד. באופן זה ניתן להניח שורת לבנים בכיוון האורכי ומעליה שורה בכיוון הרוחבי ולשמור על משטח הקיר החיצוני שטוח. גם לבנים המסודרות לאורך הקיר בשתי שורות מקבילות מונחות בהסטה אחת יחסית לשנייה כדי לשפר את חוזק הקיר.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Masonry|שם ויקישיתוף=בנייה בלבנים (Masonry)}}
 {{-}}
-[[קטגוריה: טכנולוגיות בנייה|לבנים]]
+[[קטגוריה:טכנולוגיות בנייה|לבנים]]