סיליקה ג'ל

סיליקה ג'ל

דסיקטור עם סיליקה ג'ל בתחתיתו

סיליקה ג'ל הוא חומר מלאכותי קשיח ופורוזיבי (מכיל חללים רבים), החומר מיוצר מנתרן צורני, ומשמש בעיקר כחומר סופח לחות באריזות תעשייתיות. צורתו הבסיסית היא גרגירים שקופים חסרי ריח.

הוא מופץ בתוך שקיות קטנות. בדרך כלל הוא נמכר בצורתו הבסיסית, או בתוספת חומר צובע שנותן מדד ויזואלי גס לגבי כמות הלחות הספוגה בחומר.

החומר אינו פעיל כימית. בתצורות רבות בו הוא נמכר כדי לצבוע אותו או על מנת להעניק לו תכונות נוספות, הוא מעורב עם רעלים, ולעתים רחוקות יותר עם חומרים מסרטנים. בצורתו השקופה, אינו רעיל ואינו מסרטן גם לא בהיותו תחת השפעת חום.

היסטוריה ושימושים

החומר ידוע כבר משנת 1640, אז נחשב לקוריוז מדעי. הסיליקה שימשה במסכות גז במהלך מלחמת העולם הראשונה אך בייצור בכמות תעשייתית הוחל רק ב-1919, עם רישום פטנט על תהליך היצור, על ידי פרופסור וולטר א. פטריק מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שבמרילנד. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה לסיליקה ג'ל חשיבות רבה כחומר השומר על פניצילין מפני לחות. הסיליקה משמשת גם בתעשיית הדלק כזרז ליצור בנזין באוקטאן גבוה. כמו כן הסיליקה משמשת כסופח לחות בתעשיית האלקטרוניקה. במערכות שידור לווייני, שם לחות עלולה לגרום לשינויי תדר בתשדורת, משתמשים במערכת המעבירה אוויר דרך משטחי סיליקה ג'ל. הסיליקה ג'ל משמש גם במערכות קירור ודחיסה, שם לחות עלולה לגרום לפיצוצים וכשלים בצנרת.

במעבדה לכימיה, הסיליקה ג'ל משמש בצורות שונות בשיטות הכרומטוגרפיה, שיטות להפרדה וזיהוי חומרים על ידי העברתם בתוך גרגרי סיליקה ג'ל, וגרימה להפרדתם באמצעים שונים במקומות שונים על פני המצע.

בצירוף עם מתכות שונות, ניתן לייצר מסיליקה ג'ל את חומר החיזור M-SG, שבעזרתו מפיקים מימן באופן תעשייתי.

כימיה ומבנה

שטח הפנים הגדול של הסיליקה ג'ל מאפשר לו לספוח כמות גדולה של מים, ובכך לשמש חומר סופח לחות. ניתן להחזיר לסיליקה את יכולת הספיחה על ידי חימום החומר ל־120 מעלות צלזיוס, ואידוי המים מתוכו.

הכתיב הכימי שלו הוא SiO_2.