יוסף צבי שטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:16, 8 ביולי 2016

יוסף צבי שטיין (1864 - 1936), פעיל ציוני, רופא, יו"ר ההסתדרות הרופאים העבריים (1925 - 1932), מייסד ועורכו הראשון של הרפואה, (1922 - 1924).

ביוגרפיה

נולד ב-1864 בבוגופול, פודוליה, רוסיה. אביו אברהם היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעיר למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסייה. התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת קייב.

סיים את הלימודים בשנת 1890. עד שנת 1894 עבד בבוגופול כרופא. מ-1894 עד 1920 עבד כרופא ביליסבטגראד.

שטיין היה ציר בקונגרסים הששי והשביעי ובוועידת מינסק. בשנת 1905 היה ממיסדי יט"א.

בשנים 1918 - 1920, יושב ראש וועד הקהילה ביליסבטגרד.

בשנים 1920 - 1922 יו"ר וועד קהילת אודסה וחבר במרכז ציוני אוקראינה.

עלה ל-ארץ-ישראל ב-1922, התיישב ב-תל אביב.

שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת 1925 עד 1932.

ייסד והיה עורכו הראשון של הרפואה.

הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ברחוב ליליינבלום וברחוב שבזי.

ד"ר אפרים סיני סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".

על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הסיפור הבא: ב-1922 התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.

יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר הלל יפה, התריע על כך "שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,

דרגות המשכורות של הרופאים ב"הדסה" הן גבוהות כמו ב"אמריקה" . אל הרופאים ואל ההסתדרות הרופאים מתייחסים כמו אל "נייטיבס" (ילידים).

ד"ר יוסף שטיין יושב ראש ההסתדרות הרפואית, "האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו".

אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת המנדט הבריטי להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.^[1]

היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.

נפטר ב-1936.

לקריאה נוספת

יוסף שטיין, הרפואה, 11, תרצ"ז, עמוד 657.
"ספר האישים לקסיקון ארצישראלי", הוצאת מסדה, תל אביב, תרצ"ז, 1936, עמוד 517.
מהחלטות הועידה, דואר היום, 3 באפריל 1928
ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : יוסף צבי שטיין, עמודים 405-406

ראו גם

ההסתדרות הרפואית בישראל

הערות שוליים

^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139

[1] אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''יוסף צבי שטיין''' ([[1864]] - [[1936]]), פעיל ציוני, רופא, יו"ר ההסתדרות הרופאים העבריים (1925 - 1932), מייסד ועורכו הראשון של [[הרפואה]], ([[1922]] - [[1924]]).
-'''יוסף צבי שטיין''',  [[1864]] - [[1936]]  פעיל ציוני, רופא, יו"ר ההסתדרות הרופאים העבריים (1925 - 1932), מייסד ועורכו הראשון של [[הרפואה]], ([[1922]] - [[1924]]).
 ==ביוגרפיה==
+נולד ב-1864 בבוגופול, [[פודוליה]], [[רוסיה]]. אביו אברהם היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעיר למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסייה. התקבל ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת קייב]].
-{{הערה| ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת [[איתי בחור]], זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : יוסף צבי שטיין, עמודים 405-406}}
-נולד ב-1864 בבוגופול , [[פודוליה]], [[רוסיה]]. אביו אברהם היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעיר  למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסייה.  התקבל ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת קייב]].
 סיים את הלימודים בשנת [[1890]]. עד שנת [[1894]] עבד בבוגופול כרופא. מ-1894 עד [[1920]] עבד כרופא ביליסבטגראד.
-שטיין היה ציר בקונגרסים הששי  והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממיסדי י"טא (סוכנות ידיעות יהודית ברוסיה).
+שטיין היה ציר בקונגרסים הששי והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממיסדי [[JTA|יט"א]].
-בשנים  [[1918]] - 1920, יושב ראש  וועד הקהילה ביליסבטגרד.
+בשנים [[1918]] - 1920, יושב ראש וועד הקהילה ביליסבטגרד.
 בשנים [[1920]] - [[1922]] יו"ר וועד קהילת [[אודסה]] וחבר במרכז ציוני [[אוקראינה]].
-עלה ל-[[ארץ-ישראל]]  ב-1922, התיישב ב-[[תל-אביב]].
+עלה ל-[[ארץ-ישראל]] ב-1922, התיישב ב-[[תל אביב]].
-שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת  [[1925]] עד [[1932]].
+שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת [[1925]] עד [[1932]].
-ייסד  והיה עורכו הראשון של [[הרפואה]].
+ייסד והיה עורכו הראשון של [[הרפואה]].
-הקים בתל-אביב  שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.
+הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.
-ד"ר [[אפרים סיני]] נזכר : "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור
+ד"ר [[אפרים סיני]] סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
+על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הסיפור הבא: ב-[[1922]] התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.
-היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
+יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך "שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,
-על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הסיפור הבא: ב- [[1922]] התנהל  בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה
-של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.
-יושב ראש וועידת הרופאים  ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך "שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,
 דרגות המשכורות של הרופאים ב"הדסה" הן גבוהות כמו ב"אמריקה" . אל הרופאים ואל ההסתדרות הרופאים מתייחסים כמו אל "נייטיבס" (ילידים).
-ד"ר '''יוסף שטיין''' יושב ראש ההסתדרות הרפואית , "האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים  חולים אמידים ,
+ד"ר יוסף שטיין יושב ראש ההסתדרות הרפואית, "האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו".
+אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.{{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}}
-תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו".
-'''אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות'''
-''' ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד'''
-'''ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד'''. {{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}}
 היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.
-נפטר ב- 1936.
+נפטר ב-1936.
 ==לקריאה נוספת==
 * יוסף שטיין, הרפואה, 11, תרצ"ז, עמוד 657.
-* "ספר האישים לקסיקון ארצישראלי", [[הוצאת מסדה]], תל-אביב, תרצ"ז, 1936, עמוד 517.
+* "ספר האישים לקסיקון ארצישראלי", [[הוצאת מסדה]], תל אביב, תרצ"ז, 1936, עמוד 517.
-* {{הערה|{{דואר היום||מהחלטות הועידה|1928/04/03|00312}}}}
+* {{דואר היום||מהחלטות הועידה|1928/04/03|00312}}
+* ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת [[איתי בחור]], זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : יוסף צבי שטיין, עמודים 405-406
-==ראה==
+==ראו גם==
 [[ההסתדרות הרפואית בישראל]]
 ==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:רופאים ביישוב]]