אברהם שלום הלברשטאם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שיכתוב ככתוב
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
{{אדמו"ר
רבי '''אברהם שלום הלברשטאם''' ([[תרט"ז]], (1856) - [[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], (1940)) היה אבי שושלת [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], נכדו של רבי [[חיים מצאנז]].
|שם=אברהם שלום הלברשטאם
|תואר=אדמו"ר חסידות סטרופקוב
|תמונה=[[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=דברי שלום
|תאריך לידה=[[ה'תרט"ז]]
|מקום לידה=[[סטרופקוב]]
|תאריך פטירה=[[ו' בסיוון]] [[ה'ת"ש]]
|מקום פטירה=[[קאשוי]], [[הונגריה]]
|סיבת הפטירה=[[זקנה|שיבה טובה]]
|מקום קבורה=סטרופקוב
|חסידות=[[חסידות סטרופקוב]]
|מקום מגורים=סטרופקוב, [[סלובקיה]]
|מקום פעילות=סלובקיה
|מספר בשושלת=הראשון
|הקודם=
|הבא=[[מנחם מנדל הלברשטאם]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=ה'ת"ש
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=[[אנטי ציונות|התנגדות לציונות]]
|חיבוריו=דברי שלום
|אב=[[יחזקאל שרגא הלברשטאם]]
|אם=חנה רחל הירש
|בת זוג=חיה יהודית, גיטל, חיה
|ילדים=מנחם מנדל הלברשטאם, ביילא, הענא, חיה, יוסף יום טוב
|חתימה=
}}

רבי '''אברהם שלום הלברשטאם''' ([[ה'תרט"ז]] - [[ו' בסיוון]] [[ה'ת"ש]]) היה [[רב]], הקים את [[חסידות סטרופקוב]] והיה ל[[אדמו"ר]]ה הראשון. היה ידוע במנשתו החריפה [[יחס החרדים לציונות|נגד התנועה הציונית]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
הרב שלום נולד ב[[שנה|שנת]] [[ה'תרט"ז]] לרב [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]], בנו של הרב [[חיים הלברשטאם]] (ה"דברי חיים") מייסד [[חסידות צאנז]] ואדמו"רה הראשון ולרבנית חנה רחל הירש. שמו המקורי הוא הרב שלום הלברשטאם, שמו אברהם נוסף לו בתקופה מאוחרת יותר.
נולד לרבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]], האדמו"ר מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]] ולרבנית חנה רחל הירש. שמו המקורי הוא שלום, ומאוחר יותר הוסיפו לו את השם אברהם.

הרב אברהם שלום הלברשטאם [[לימודים|למד]] והתחנך אצל הרב ישראל מאיר פרידמן מחסידות צ'אנז. לאחר שהרב ישראל מאיר פרידמן לקה בשבץ שימש לו הרב שאברהם שלום הלברשטאם יועץ ומחוקק לו תקנות כ-30 שנה.
בשנת [[ה'תרנ"ח]] הרב אברהם שלום ציין שנים רבות למשמש בקודש אצל הרב פרידמן. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] [[הגירה|היגר]] הרב אברהם שלום ל[[בודפשט]] ובשנת [[ה'תרע"ט]] החליט כי הוא לא מתכוון להשתקע ב[[עיר]] אלא החליט להשתקע ב[[אוז'הורוד]] אך לאחר מכן חזר לעיר סטרופקוב. בסוף ימיו [[מגורים|התגורר]] בעיר [[קושיצה]] שם [[פטירה|נפטר]].

== ייחוס משפחתי ==
הרב שלום נולד בשנת ה'תרט"ז לאביו הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הרב חיים הלברשטאם מייסד חסידות צ'אנז ואדמו"רה הראשון (היה [[סב|סבו]] של הרב אברהם שלום הלברשטאם). אמו הייתה ה[[רבנית]] חנה רחל הירש, בת הרב צבי הירש היה רב ב[[לשנוב]]. אחותו (ובת דודתו של [[אמא|אמו]]) הייתה הרבנית [[מלכה רוקח]]. אשת הרב [[שלום רוקח]] (מייסד [[חסידות בעלזא]]) ואימו של הרב [[יהושע רוקח]] (אדמו"ר בעלזא השני).

הרב אברהם שלום היה נשוי ב[[נישואים]] ראשונים שניים ושלישיים. בראשונה היה נשוי לחיה יהודית בתו של הרב אברהם חיים הורוביץ. אשתו, חיה יהודית נפטרה ב[[חודש]] [[טבת]] בשנת [[ה'תרמ"ו]]. לרבנית חיה יהודית ולרב אברהם שלום היו שתי [[בת|בנות]] ו[[בן]]. בנישואים שניים היה נשוי הרב אברהם שלום לגיטל בת הרב שמואל הכהן וויצמן ובנישואים שלישיים היה נשוי הרב אברהם שלום לרבנית חיה בת הרב דוד שליכטר מ[[חסידות קומרנה]].

דברי תורתו יצאו בספר "דברי שלום".

== ילדיו ==
ילדים מנישואים ראשוניים:
*הרב מנחם מנדל הלברשטאם.
*הרבנית ביילא אשת הרב [[ישכר דוב ליפשיץ]], דיין באוז'הורוד.
*הרבנית הענא (אשת הרב חיים פרנס).


למד אצל הדיין בצאנז רבי ישראל מאיר פרידמן. בשנת [[תרנ"ח]] (1898) התמנה לרבה של סטרופקוב. הוא לקח עמו את רבו הרב פרידמן שיעמוד לצידו. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר לבודפסט, ולאחר המלחמה בשנת תרע"ט (1919) התיישב באונגוואר ובהמשך חזר לסטרוטפקוב. בשנת [[תר"צ]] ((1930) מינה את בנו רבי מנדל ל[[רב הצעיר]] של סטרופקוב ועבר ל[[קאשוי]] בה נפטר. דברי תורתו יצאו בספר "דברי שלום".
ילדים מנישואים שניים:
*הרבנית חיה (אשת הרב מנחם מענדל הורוביץ, [[רצח|נרצחה]] ב[[י"א בתשרי]] [[ה'תש"ג]]).


היה נשוי לחיה יהודית בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ מ[[חסידות לינסק|לינסק]] ולהם נולדו שלושה ילדים, רבי מנחם מנדל, ביילא אשת רבי ישכר דוב ליפשיץ דיין באונגוואר והענא אשת הרב חיים פרנס. לאחר פטירתה בשנת [[תרמ"ו]] (1886) נישא לגיטל בת הרב שמואל הכהן וויצמן להם נולדה חיה אשת רבי מנחם מנדל הורוביץ מלינסק (אחיינה של אשתו הראשונה), ובשלישית נישא לחיה בת הרב דוד שליכטר דיין ב[[קומרנה]] להם נולד בן בשם יוסף יום טוב שכיהן כאדמו"ר בקאשוי בעודו בחור. מרבית משפחתו נרצחה בשואה. בנו רבי מנחם מנדל ניצל בגפו וכיהן באדמו"רות בארצות הברית.
ילדים מנישואים שלישיים:
*יוסף יום טוב (נרצח בשנת [[ה'תש"ד]])


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.nkusa.org/Historical_Documents/TheRabbisSpeakOut.htm#LinkTarget_1548 The Rabbis Speak Out], NKUSA
*[http://www.nkusa.org/Historical_Documents/TheRabbisSpeakOut.htm#LinkTarget_1647 The Rabbis Speak Out], NKUSA


{{מיון רגיל:הלברשטאם, אברהם שלום}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, אברהם שלום}}

גרסה מ־18:21, 18 באוגוסט 2016

רבי אברהם שלום הלברשטאם (תרט"ז, (1856) - ו' בסיוון ת"ש, (1940)) היה אבי שושלת סטרופקוב, נכדו של רבי חיים מצאנז.

ביוגרפיה

נולד לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, האדמו"ר משינאווא ולרבנית חנה רחל הירש. שמו המקורי הוא שלום, ומאוחר יותר הוסיפו לו את השם אברהם.

למד אצל הדיין בצאנז רבי ישראל מאיר פרידמן. בשנת תרנ"ח (1898) התמנה לרבה של סטרופקוב. הוא לקח עמו את רבו הרב פרידמן שיעמוד לצידו. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר לבודפסט, ולאחר המלחמה בשנת תרע"ט (1919) התיישב באונגוואר ובהמשך חזר לסטרוטפקוב. בשנת תר"צ ((1930) מינה את בנו רבי מנדל לרב הצעיר של סטרופקוב ועבר לקאשוי בה נפטר. דברי תורתו יצאו בספר "דברי שלום".

היה נשוי לחיה יהודית בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק ולהם נולדו שלושה ילדים, רבי מנחם מנדל, ביילא אשת רבי ישכר דוב ליפשיץ דיין באונגוואר והענא אשת הרב חיים פרנס. לאחר פטירתה בשנת תרמ"ו (1886) נישא לגיטל בת הרב שמואל הכהן וויצמן להם נולדה חיה אשת רבי מנחם מנדל הורוביץ מלינסק (אחיינה של אשתו הראשונה), ובשלישית נישא לחיה בת הרב דוד שליכטר דיין בקומרנה להם נולד בן בשם יוסף יום טוב שכיהן כאדמו"ר בקאשוי בעודו בחור. מרבית משפחתו נרצחה בשואה. בנו רבי מנחם מנדל ניצל בגפו וכיהן באדמו"רות בארצות הברית.

קישורים חיצוניים