חסידות שינאווא
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| זרם |
יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקור השם |
שיניאווה |
| התפלג מ |
חסידות צאנז |
| מקום ייסוד |
שיניאווה |
| מייסד |
יחזקאל שרגא הלברשטאם |
  | |
חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. מקים החסידות היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משִינוֹבַה, בנו הגדול של רבי חיים מצאנז. מחסידות זו השתלשלה חסידות סטרופקוב הקיימת עד היום. כמו כן מחסידי שינאווא הוקמה חסידות פשעווארסק באנטוורפן.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יחזקאל שרגא נולד בשנת תקע"ו. היה רב חריף ומחמיר בהלכה, וזכה להערצה כאחד מגדולי צדיקי דורו. היה תלמידו של אביו, אך נסע גם לרבי צבי הירש מרימנוב, לרבי ישכר בר מרדושיץ, לרבי אשר ישעיהו מרופשיץ ולרבו המובהק רבי שלום רוקח מבעלז. לאחר פטירת אביו נסעו אליו רוב חסידי אביו מגאליציה והונגריה. היה נשוי חמש פעמים (לאחר שהתאלמן לראשונה נסע לבעלז וישב בבית המדרש עם ה"יושבים", ורבי שלום רוקח אמר לו להתחתן). ילדיו נולדו מזיווגו הראשון, בתו של רבי אריה לייבוש ליפשיץ ה"אריה דבי עילאי", מזיווגו השני בתו של הרב מרדכי זילברשטיין (חתנו של האריה דבי עילאי) והרביעי בתו של הרב צבי הירש רמר"ז. ארבעה מבניו שימשו באדמו"רות לאחר פטירתו.
רבי משה בנו של רבי יחזקאל שרגא מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות שינובה. בשנת תרס"ג עבר לצאנז שם נפטר בי"ב בחשוון תרע"ט ונקבר ליד סבו רבי חיים.
רבי שמחה ישכר בער מצישינוב בנו של רבי יחזקאל שרגא כיהן אף הוא כאדמו"ר ורבים מחסידי אביו נהרו אליו. אביו חיבבו מאוד. היה חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. לחם נגד הציונות. חיבר ספר בשם "דברי שמחה". נפטר בכ' בטבת תרע"ד. תלמידים מפורסמים שלו היו: רבי משה יצחק גבירצמן האדמו"ר מפשעווארסק ורבי יוסף אריה לייב פרישרמן מיאריטשוב. לאחר פטירתו פנו חלק מחסידיו אל אחיינו רבי חנה הלברשטאם, בן גיסו רבי מנחם מנדל.
רבי אברהם שלום בנו של רבי יחזקאל שרגא כיהן כאדמו"ר בחיי אביו. אבי חסידות סטרופקוב.
רבי אריה לייבוש בנו של רבי יחזקאל שרגא, היה חתנו של אחיו רבי משה. כיהן בטורנא. היה מקפיד גדול בהלכה. נפטר בשנת תר"צ.
הדור השלישי והרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו של רבי משה משינאווא:
- רבי אריה לייבוש מרדכי (תרל"ב - כ"ז בחשוון תרצ"א). ממלא מקום אביו ברבנות שינובה. היה חתנו של רבי ישראל יעקב טייטלבוים אב"ד ברבשט. נפטר בצאנז ונקבר על יד אביו.
- רבי דוד. כיהן כרב בסוקולוב מאלופולסקי ואדמו"ר בווינה. חתן הרב אברהם אבלי אינגבר מריישה.
- חתנו רבי יעקב שמשון קנר. כיהן כאדמו"ר בצ'כוב. ממנו יצאה שושלת טשכויב.
- חתנו אחיינו רבי אלימלך בינדיגר. כיהן כרב בשינובה ואדמו"ר בדעש.
- חתנו וקרובו, רבי בן ציון אונגר מצאנז-דומברובה.
חתנו ואחיינו של רבי שמחה ישכר בער, רבי אריה לייבוש רובין (גזע גלגוב) מילא את מקומו בצישינוב עד שגיסו רבי יחזקאל שרגא גדל אז עבר לטומשוב. רבי יחזקאל שרגא נולד בשנת תר"ס. לאחר פטירת אביו גדל אצל דודו רבי ישכר דב מבעלז. היה קנאי כאביו. היה חתנו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט. נרצח עם בניו בשואה בג' בשבט תש"ג בלובטשוב. חתנו של רבי שמחה ישכר בער היה רבי משולם זושא טברסקי (משושלת הורניסטייפול) שימש כאדמו"ר בקייב.
בניו של רבי אריה לייבוש מטורנא:
- רבי נחום אפרים ממלא מקומו בטורנא. חתנו של דודו רבי נפתלי רובין רבה של וישניצה. חתניו היו רבי ישראל בן רבי אביגדור מבארנוב ו (בזיווג שני) רבי חנניה יום טוב ליפא מוואלווא.
- רבי צבי הירש כיהן בסאטמר. חתן רבי מאיר מלינסק.
- רבי יחזקאל שרגא כיהן בפרמישלא.
אדמו"ר נוסף מצאצאי רבי יחזקאל שרגא היה רבי אליעזר ליבר הלברשטאם כיהן במטלסקה. היה חתנו של הרב שלמה יהודה וינברגר אב"ד באגאד.
צאצא נוסף של רבי יחזקאל שרגא דרך בתו אשת רבי מנחם מנדל מדוקלא נכדו של רבי דוד מקשאנוב (אחיו של רבי יחזקאל שרגא), היה רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 190–194.