מנחם מנדל קרוכמל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הערות: תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מנחם מנדל קרוכמל''' (נולד בערך בשנת [[ה'ש"ס]], [[1600]] - [[ה'תכ"א]], [[1661]]) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר ה[[שו"ת]] שלו, "צמח צדק"{{הערה|כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] האדמו"ר השלישי מ[[חב"ד]].}}.
הרב '''מנחם מנדל קרוכמל''' (נולד בערך בשנת [[ה'ש"ס]], [[1600]] - [[א' בחשון]] [[ה'תכ"א]], [[1661]]) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר ה[[שו"ת]] שלו, "צמח צדק"{{הערה|כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] האדמו"ר השלישי מ[[חב"ד]].}}.


==תולדותיו==
==תולדותיו==

גרסה מ־20:59, 1 בנובמבר 2016

הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - א' בחשון ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, "צמח צדק"[1].

תולדותיו

נולד בקרקוב. היה תלמידו של הב"ח. בצעירותו התמנה לדיין בעיר ורבו הב"ח מינהו לראש ישיבה. לאחר שהחלו פרעות הקוזקים עזב ובשנת שצ"ו (1636) התמנה לאב"ד בקרמזיר שבמורביה. בהמשך כיהן בפרוסניץ ובשנת ת"ח החל לכהן כרבה של ניקלשבורג והגלילות, עד לפטירתו. בכהונתו זו תיקן תקנות רבות ברחבי מורביה בענייני הנהגת הקהילות וענייני מיסוי. בין תקנותיו הייתה תקנה למניעת הפקעת מחירי הדגים, שלא לקנות למשך תקופה דגים עד שיורידו את המחירים. עמד בראש האסיפה בדרז'ניץ בשנת תי"ט בה התייצב לטובת העניים והתנגד לראשי הקהילות והעשירים. כמו כן פעל בנושא היתר עגונות לאחר פרעות ת"ח ות"ט.

היה משיב גדול. אחת התשובות המפורסמות שלו היא בנוגע ל"דם יהודי אינו הפקר" - והצורך להשתתפות הקהילה בהוצאות על מנת להביא רוצחי יהודים על רקע לאומי ודתי לבית המשפט של המדינה, ואף להשתתף בהוצאות על מנת להשיג צדק מבית משפט כזה, למרות שזו "מסירה לערכאות"[2]. עמד בקשר מכתבים עם רבי יום טוב ליפמן הלר ("התוספות יום טוב"), רבי דוד הלוי סגל (בעל הט"ז, חברו ללימודים אצל הב"ח), רבי אהרן שמעון שפירא רבה של פראג ובוהמיה, ורבי יהושע העשיל ("המגיני שלמה").

רוב דברי תורתו אבדו בזמן הגירוש מווינה בשנת ת"ל (1670) או נשרפו בשריפה בניקלשבורג בשנת תע"ט (1719). ספרו החשוב הוא "צמח צדק", שו"ת על כל השולחן ערוך.

את מקומו ברבנות ניקלשבורג מילא תלמידו וחתנו (בזיווג שני) רבי גרשון אשכנזי. לאחר מעברו של רבי גרשון לווינה, כיהן ברבנות ניקלשבורג בנו של רבי מנחם מנדל.

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק" הקדמון להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי מחב"ד.
  2. ^ צמח צדק, סימן קי"א
  3. ^ הודפס כנראה בתחילת השנה העברית
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.