יחסי מצרים–קטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בשלני (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
בשלני (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=ערך במצב מחפיר המכיל שורה של בדותות כמו הטענה כי "קטר התקיפה אווירית את מצרים" וכי "ב-1997, מצרים פיטרה את ראש סוכנות המודיעין שלה, עומאר סולימאן, בתגובה לביקורת של אל-ג'זירה על ממשלת מצרים." שני דברים לא הגיוניים ושלא קרו.|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=מדינות אסיה}}
{{שכתוב|סיבה=ערך במצב מחפיר ומכיל שורה של בדותות כמו הטענה כי "קטר התקיפה אווירית את מצרים" וכי "ב-1997, מצרים פיטרה את ראש סוכנות המודיעין שלה, עומאר סולימאן, בתגובה לביקורת של אל-ג'זירה על ממשלת מצרים." שני דברים לא הגיוניים ושלא קרו.|נושא=מדינות אפריקה|נושא2=מדינות אסיה}}
{{יחסי מדינות
{{יחסי מדינות
|מדינה 1=מצרים
|מדינה 1=מצרים

גרסה מ־09:58, 24 בנובמבר 2016

תבנית:שכתוב

יחסי מצריםקטר
מצריםמצרים קטר (מדינה)קטר (מדינה)
מצרים קטר
שטחקילומטר רבוע)
1,001,450 11,586
אוכלוסייה
114,038,085 2,731,905
תמ"ג (במיליוני דולרים)
476,748 237,296
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,181 86,861
משטר
רפובליקה מונרכיה אבסולוטית

יחסי מצרים-קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת מצרים הערבית לבין מדינת קטר.

מחלוקות פוליטיות

המצרים החרימו את ישיבות ארגון ה-MEMA בקטר בשנת 1997 לאחר שקבעו כי קטר מממנת את הארגונים המורדים במצרים. הם האשימו את קטר גם ביחס עוין[1][2]. הסכסוך היה מתווך[דרושה הבהרה] על ידי ערב הסעודית מאוחר יותר באותה שנה, אבל שבועות לאחר ההתערבות, הרשויות הקטריות פיטרו כ-700 עובדים מצריים[3]. בתגובה לכך קטר הטיחה האשמה במצרים על כך שמצרים רבים היו מעורבים באספקת נשק ומחסה לאמיר קטר היוצא ח'ליפה בן חמד אאל ת'אני בשנת 1996[1] קטר החלה בשלילת אשרות כניסה לאזרחי מצרים בטענה שהם ניסו לפוצץ את שדה התעופה או שהם הטרידו עובד[1].

ביולי 2013 הדיחו המצרים את מוחמד מורסי שנתמך על ידי הקטרים. הדבר עוד יותר מתח את היחסים שבין מצרים לקטר, שכן, מדינות ערב רבות תמכו במצרים ובהדחת מוחמד מורסי[4]. קטר נתנה מחסה ליוסוף אל-קרדאווי, איש דת מוסלמי שנוי במחלוקת אשר לכאורה היה בעל תפקיד רוחני גדול במפלגת האחים המוסלמים[5].

בחודש מרץ 2014, שלוש מדינות ערביות הוציאו שגריריהן מקטר במחאה על התערבות קטר לכאורה בעניינים פנימיים ותמיכה כלכלית וצבאית במפלגת האחים המוסלמים[6]. בסביבות דצמבר 2014, קטר ניסתה לתקן ולחמם את היחסים עם מצרים בעקבות לחץ ממדינות המפרץ הפרסי, בעיקר בחריין וערב הסעודית[7][8].

בפברואר 2015, חודש לאחר מותו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית, נהיה עוד קרע ביחסים עם מצרים כאשר קטר התקיפה אווירית את מצרים מכיוון לוב ועקבה אחרי שוטרים מצריים[9][10]. רשת אל ג'זירה נתקפה לאחר שצילמה תמונות של קורבנות אזרחיים מהתקיפות[10]. קטר הסתייגה מהתקיפות והכחישה אותן כאילו לא היו מעולם. לאחר ההכחשה טאריק עבדול, נציג מצרים בליגה הערבית, האשים את קטר בתמיכה בטרור. אזרחי מצרים השיקו באינטרנט מסע פרסום נגד קטר[11]מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ דווקא דחתה והכחישה את ההאשמות[12]. זמן קצר לאחר הפרשה, החזירה קטר את שגרירה ממצרים[11].

אל ג'זירה

בשנים הראשונות אחרי שאל ג'זירה נוצרה, חוסני מובארכ התערב וביקר את הרשת, מה שגרם להתנכלויות מצד שר התקשורת המצרי ומנשיא מצרים. ב-1997, מצרים פיטרה את ראש סוכנות המודיעין שלה, עומאר סולימאן, בתגובה לביקורת של אל-ג'זירה על ממשלת מצרים[2]. בראיון בשנת 2002, מובארכ האשים את אל ג'זירה על "הפצת חיכוך, עוינות וחוסר יציבות בקרב מדינות ערב"[13]. . אל-ג'זירה כמעט הושבתה לשנה לאחר שג'ון קרי ומצרים פעלו יחד כדי לשבש את פעילותה[14].

לאחר ההפיכה במצרים בשנת 2013, עבד אל-פתאח א-סיסי החליף את מוחמד מורסי שהיה מזוהה עם מפלגת האחים המוסלמים כנשיא מצרים. סיסי יזם את הסנקציות על האחים המוסלמים, חלק מהסנקציות היו הסרת שידורי אל-ג'זירה ממצרים[15]. הסנקציות יצאו לפועל והסתיימו במעצרים של חלק גדול מעובדי על ג'זירה[16]. אל-ג'זירה נחסמה לחלוטין במצרים כאשר בספטמבר 2013 מצרים הסירה את השידורים בטענה שהם מתערבים יותר מדי באורח החיים הפנימי והפרטי של מצרים[17].

יחסים כלכליים.

מינואר 2003 עד יוני 2014, מצרים היוו את הנתח הגדול ביותר של כל השקעות הפיננסיות שנעשו על ידי חברות קטריות. 31.3% מהשקעת הקטרים הגיעה למצרים[18].

הערות שוליים

תבנית:יחסי החוץ של קטר תבנית:יחסי החוץ של מצרים