יחסי מצרים–קטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי מצרים–קטר
מצריםמצרים קטר (מדינה)קטר (מדינה)
Egypt Qatar Locator.png
מצרים קטר
שטחקילומטר רבוע)
1,001,450 11,586
אוכלוסייה
99,413,317 2,363,569
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,204,000 339,500
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,111 143,639
משטר
רפובליקה מונרכיה אבסולוטית

יחסי מצרים–קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת מצרים הערבית לבין מדינת קטר. יחסי שתי המדינות עברו עליות ומורדות ונכון ל-2017 אין בין מצרים לקטר יחסים דיפלומטיים[1].

מחלוקות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 החרימה מצרים את ועידת MEMA אשר נערכה בקטר בשנת 1997 בטענה שהאחרונה מממנת את ארגוני המורדים במצרים. בנוסף, האשימו המצרים את קטר ביחס עוין[2][3]. הסכסוך יושב מאוחר יותר באותה שנה בתיווך ערב הסעודית, אך מספר שבועות לאחר מכן פיטרו הרשויות הקטריות כ-700 עובדים מצריים[4]. כמו כן, הוסיפה קטר כי מצרים רבים היו מעורבים באספקת נשק ומחסה לאמיר קטר היוצא ח'ליפה בן חמד אאל ת'אני בשנת 1996[2]. קטר החלה בשלילת אשרות כניסה לאזרחי מצרים בטענה שהם ניסו לפוצץ את שדה התעופה. כמו כן דווח אודות הטרת עובדים מצריים[2].

ביולי 2013 הודח נשיא מצרים מוחמד מורסי אשר נתמך על ידי קטר, מה שהחריף את היחסים בין המדינות. ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות הערביות תמכו במצרים בסוגיה זו[5]. הביקורת המרכזית מקרב מדינות ערב הייתה נגד המחסה שנתנה קטר ליוסוף אל-קרדאווי, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת האחים המוסלמים[6].

במרץ 2014 הוחזרו שגרירן בקטר של ערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות. בין היתר במחאה על תמיכת קטר בתנועת האחים המוסלמים במצרים לכאורה[7]. בדצמבר 2014, ניסתה קטר לחמם את יחסיה עם מצרים בעקבות לחץ ממדינות המפרץ הפרסי, בעיקר בחריין וערב הסעודית[8][9].

בפברואר 2015, אירעה תקרית נוספת, כאשר מצרים התקיפה מעוז המדינה האסלאמית בלוב, לאחר שנערפו ראשיהם של אזרחים מצרים-קופטים[10][11]. משרד החוץ של קטר הביע הסתייגות מההתקפות. בתגובה, האשים טאריק עאדל, נציג מצרים בליגה הערבית, את קטר בתמיכה בטרור. בנוסף, השיקו אזרחים מצריים מסע פרסום אינטרנטי בגנות קטר[12]. עם זאת, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ דחתה את האשמות המצריות[13]. זמן קצר לאחר הפרשה, החזירה קטר את שגרירה ממצרים[12]. בדצמבר 2016 החליטה מצרים עקרונית לנתק את יחסיה עם קטר אך השאירה את האפשרות לבקר בקטר ולסחור איתה. הניתוק המוחלט של יחסי מצרים-קטר התרחש ב-5 ביוני 2017 כאשר מצרים יחד עם בחריין, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות ניתקו את כל יחסיהן וקשריהן הכלכליים עם קטר.

אל-ג'זירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אל-ג'זירה, אשר הוקמה על ידי שליט קטר, האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, נהגה לשלב בשנותיה הראשונות ביקורת רבה נגד נשיא מצרים, חוסני מובארכ. מסיבה זו, הוטלו הגבלות על פעילותה מצידו ומצד התקשורת המצרית. ב-1997 נשלח ראש המודיעין הכללי של מצרים, עומאר סולימאן, לדוחה, כדי להגיב לביקורת של הרשת על הממשל המצרי[3]. בראיון בשנת 2002, מובארכ האשים את אל-ג'זירה ב"הפצת חיכוך, איבה וחוסר יציבות בין מדינות ערב"[14].

בשנת 2010 הועבר מברק דיפלומטי מראש ממשלת קטר, חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אאל ת'אני, לסנאטור האמריקאי ג'ון קרי, בו הודיע שהגיש הצעה למובארכ, אם מצרים תסכים לספק הסדר בר-קיימא לפלסטינים במהלך אותה תקופה[15].

לאחר ההפיכה במצרים בשנת 2013, החליף עבד אל-פתאח א-סיסי את נשיא מצרים מוחמד מורסי, חבר האחים המוסלמים. א-סיסי יזם סנקציות על בנות בריתה בתקשורת של האחים המוסלמים, ביניהן אל-ג'זירה[16], במהלכן נעצרו שלושה מעיתונאים הרשת[17]. בספטמבר 2013 נחסמה רשת אל-ג'זירה לחלוטין במצרים, בעקבות האשמות כי הרשת משבשת את ענייניה הפנימיים של המדינה[18].

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הגדול ביותר של ההשקעות הפיננסיות שבוצעו על ידי חברות קטריות מינואר 2003 ועד יוני 2014, היה במצרים, 31.1 אחוזים[19].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]