בצק כרוך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מה הקשר למדעי החברה?
תיקון שגיאות כתיב, ניסוח וכן הוספת אינפורמציה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
'''בצק כרוך''', הוא מעין [[בצק עלים]] שיש בתוכו [[שמרים]].
'''בצק כרוך''', הוא מעין [[בצק עלים]] שיש בתוכו [[שמרים]].


מבצק כרוך מכינים [[עוגה|עוגות]] [[שמרים]] מסוג [[קראנץ]] ומאפים אישיים מסוג [[דניש|דנייש]] (מהמילה [[דנמרק]], שם הומצא המאפה).
מבצק כרוך מכינים [[עוגה|עוגות]] [[שמרים]] מסוג [[קראנץ]] ומאפים אישיים מסוג [[דניש|דייניש]] (מהמילה [[דנמרק]], שם הומצא המאפה).
בצק [[קרואסון]] נעשה אף הוא בשיטה של בצק כרוך. אבל ההבדל המרכזי בינו ובין דנייש הוא ש[[קרואסון|הקוראסון]] אוורירי יותר, ופחות עשיר ורך מהדייניש.
בצק [[קרואסון]] נעשה אף הוא בשיטה של בצק כרוך. אבל ההבדל המרכזי בינו ובין דנייש הוא ש[[קרואסון|הקוראסון]] אוורירי יותר, ופחות עשיר ורך מהדייניש.


בהכנת בצק כרוך יוצרים [[בצק שמרים]] בסיסי לתוכו מחדירים את השומן. את השומן מקפלים לתוך הבצק. והבצק עוטף את השומן. ככל שמקפלים יותר את הבצק פעמים בבצק יהיו יותר שכבות.
בהכנת בצק כרוך יוצרים [[בצק שמרים]] בסיסי לתוכו מחדירים את השומן. את השומן מקפלים לתוך הבצק. והבצק עוטף את השומן. ככל שמקפלים יותר פעמים את הבצק, יווצרו יותר שכבות.


בצק כרוך נחשב לבצק [[אריסטוקרטיה|אריסטוקראטי]], ומאפים שנעשים ממנו כהלכה נמנים עם אצולת המאפים.
בצק כרוך נחשב לבצק [[אריסטוקרטיה|אריסטוקראטי]], ומאפים שנעשים ממנו כהלכה נמנים עם אצולת המאפים.


באופן מסורתי השומן בו משתמשים הוא חמאה, אבל כיום ברוב רובם של המאפיות המתועשות (זאת אומרת ברוב רובם של "בתי המאפה" והסופרמרקטים שבהם לא נאמר אחרת) משתמשים במרגרינה.
באופן מסורתי השומן בו משתמשים הוא חמאה, אבל כיום ברוב רובן של המאפיות המתועשות (זאת אומרת ברוב רובם של "בתי המאפה" והסופרמרקטים שבהם לא נאמר אחרת) משתמשים במרגרינה משיקולי עלויות חומרי גלם וגם יציבותה של המרגרינה בתהליך הייצור לעומת החמאה.

במהלך האפייה מתחמם השומן שנכלא בין שכבות הבצק וגורם להיפרדות השכבות ובכך לאפקט הדפדוף והקראנצ'יות של המאפה.


[[קטגוריה:בצקים|כרוך]]
[[קטגוריה:בצקים|כרוך]]

גרסה מ־19:14, 22 באוקטובר 2017

בצק כרוך, הוא מעין בצק עלים שיש בתוכו שמרים.

מבצק כרוך מכינים עוגות שמרים מסוג קראנץ ומאפים אישיים מסוג דייניש (מהמילה דנמרק, שם הומצא המאפה). בצק קרואסון נעשה אף הוא בשיטה של בצק כרוך. אבל ההבדל המרכזי בינו ובין דנייש הוא שהקוראסון אוורירי יותר, ופחות עשיר ורך מהדייניש.

בהכנת בצק כרוך יוצרים בצק שמרים בסיסי לתוכו מחדירים את השומן. את השומן מקפלים לתוך הבצק. והבצק עוטף את השומן. ככל שמקפלים יותר פעמים את הבצק, יווצרו יותר שכבות.

בצק כרוך נחשב לבצק אריסטוקראטי, ומאפים שנעשים ממנו כהלכה נמנים עם אצולת המאפים.

באופן מסורתי השומן בו משתמשים הוא חמאה, אבל כיום ברוב רובן של המאפיות המתועשות (זאת אומרת ברוב רובם של "בתי המאפה" והסופרמרקטים שבהם לא נאמר אחרת) משתמשים במרגרינה משיקולי עלויות חומרי גלם וגם יציבותה של המרגרינה בתהליך הייצור לעומת החמאה.

במהלך האפייה מתחמם השומן שנכלא בין שכבות הבצק וגורם להיפרדות השכבות ובכך לאפקט הדפדוף והקראנצ'יות של המאפה.