קרואסון

קרואסון
croissant
מאכלים
סוג	viennoiserie, מגדנאות
על שם	סהר
מוצא	צרפת
מרכיבים עיקריים	סבתא, חמאה
גבינות
צורה	סהר

קְרוּאָסוֹן (בצרפתית: Croissant, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏, בתרגום מילולי: "סהר",לפי האקדמיה ללשון העברית יש לומר בעברית: "סהרון") הוא מאפה מפורסם מהמטבח הצרפתי, המכונה על שם צורת הסהר שלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרואסון התפתח מהקיפפרל (אנ'), מאפה אוסטרי שהתיעוד המוקדם ביותר שלו הוא מהמאה ה-13. אחת האגדות הקולינריות הידועות על מקורו של הקרואסון מספרת שהוא הומצא ב-1683 בווינה על מנת לחגוג את תבוסתו האימפריה העות'מאנית לבית הבסבורג^[1] בקרב וינה, וסיומו של המצור על העיר, כאשר האופים שנותרו ערים כל הלילה כדי להשגיח על המאפים היו אלו ששמעו את חפירת המנהרה של הטורקים והזהירו מפניה, וצורת הסהר נגזרת מהסהר שבדגל האימפריה העות'מאנית.

התיעוד העתיק ביותר לקרואסון נמצא בספר בישול צרפתי מ-1853. הקרואסון הפך לסוג המאפה המזוהה ביותר עם המטבח הצרפתי. בצרפת הקרואסון נמכר בדרך כלל ללא מלית, ולעיתים עם מלית שקדים או שוקולד. בארצות הברית נהוג למלא את הקרואסון בשלל מליות שונות טרם האפייה ולעיתיים בצורת כריך, בין המליות הנפוצות גם גבינה ובשר, ואף לצפות אותו. מלית השקדים המקובלת, הנקראת גם פראנג'יפן (או פראנג'יפנה במקור האיטלקי), נועדה לשחזר את חיוניותם של קרואסונים שאינם טריים, כאשר בתוספת הלחות, השומן והאפייה השנייה מושגת טריות מחודשת למאפה.

מאפים בעלי צורת סהר מכונים "סהרון" במספר מקומות. "סהרוני וניל" הם עוגיות העשויות מגרסה של בצק פריך.

ב-30 בינואר מצוין יום הקרואסון הבינלאומי.^[2]

אופן הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרואסון עשוי מגרסה של בצק שמרים יסודי, שדרך הכנתו היא בטכניקה המקובלת בהכנת בצק עלים. לאחר הכנת בצק השמרים מוכנסת לתוך הבצק חמאה ממקור חיצוני, החמאה מרודדת לתוך הבצק מספר פעמים, מה שתורם למראה והמרקם המעולעל של הקרואסון (בחיתוך אנכי של קרואסון אפוי, רצוי לראות תבנית משושים בדומה לחלת דבש). בתהליך היצור מקפידים מאוד על טמפרטורת עבודה נמוכה בחדר היצור, ועל דיוק במהלך "הקיפולים". הבצק מקופל שלוש פעמים. לאחר מנוחה בקירור, הבצק מרודד ואז נחתך למשולשים מוארכים המגולגלים סביב עצמם, כשהגלגול האחרון מלווה במתיחת הבצק.

התפתחותה של תעשיית הבצקים הקפואים החדירה את הקרואסון אל שוק המזון המהיר. בדרך כלל בשוק התעשייתי מוחלפת החמאה במרגרינה, עמה נוח בהרבה לעבוד, ומשיקולי עלות חומר הגלם.