קורידורס – הבדלי גרסאות
מ ←אקולוגיה: עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
כמה מינים של [[אוטוצינקלוס]]: (O. affinis, O. flexilis, O. mimulus ו- O. xakriaba) נחשבים לחיקויים של מיני קורידורס מסוימים (C. diphyes, C. Garbei, C. nattereri ו- C. paleatus, בהתאמה). למינים האלה יש צלחות שריון גרמיות וקוצים חזקים כהגנה, בדומה לקורידורסים, דבר שגורם להם פחות להיטמע בסביבה; אך על ידי חיקוי מינים אלה בגודל ובצבע, דגי האוטוצינקלוס נמנעים מלהיטרף. |
כמה מינים של [[אוטוצינקלוס]]: (O. affinis, O. flexilis, O. mimulus ו- O. xakriaba) נחשבים לחיקויים של מיני קורידורס מסוימים (C. diphyes, C. Garbei, C. nattereri ו- C. paleatus, בהתאמה). למינים האלה יש צלחות שריון גרמיות וקוצים חזקים כהגנה, בדומה לקורידורסים, דבר שגורם להם פחות להיטמע בסביבה; אך על ידי חיקוי מינים אלה בגודל ובצבע, דגי האוטוצינקלוס נמנעים מלהיטרף. |
||
לדגי הקורידורס ישנה שיטת רבייה ייחודית. כאשר דגים אלה מבצעים את טקס החיזור, הזכר יציג את בטנו בפני הנקבה, ואילו הנקבה תקרב את פיה אל סנפיר השת של הזכר, כך שתיווצר ביניהם צורת האות T שרבים ממיני הקורידורס מציגים במהלך החיזור. הזכר ישחרר את הזרע לתוך פי הנקבה אשר יעבור דרך המעיים שלה עד שישתחרר יחד עם הביצים שלה לתוך כיס שנמצא ליד סנפירי השת. הנקבה לאחר מכן שוחה משם, ומחפשת מקום מבודד להטיל בו את הביצים. |
לדגי הקורידורס ישנה שיטת רבייה ייחודית. כאשר דגים אלה מבצעים את טקס החיזור, הזכר יציג את בטנו בפני הנקבה, ואילו הנקבה תקרב את פיה אל סנפיר השת של הזכר, כך שתיווצר ביניהם צורת האות T שרבים ממיני הקורידורס מציגים במהלך החיזור. הזכר ישחרר את הזרע לתוך פי הנקבה אשר יעבור דרך המעיים שלה עד שישתחרר יחד עם הביצים שלה לתוך כיס שנמצא ליד סנפירי השת. הנקבה לאחר מכן שוחה משם, ומחפשת מקום מבודד להטיל בו את הביצים. |
||
== באקווריום == |
== באקווריום == |
||
שורה 92: | שורה 92: | ||
* ''Corydoras fowleri'' <small>J. E. Böhlke, 1950</small> |
* ''Corydoras fowleri'' <small>J. E. Böhlke, 1950</small> |
||
* ''Corydoras garbei'' <small>R. Ihering, 1911</small> |
* ''Corydoras garbei'' <small>R. Ihering, 1911</small> |
||
* ''Corydoras gomezi'' <small>D. M. Castro, 1986</small> |
|||
* ''Corydoras gossei'' <small>Nijssen, 1972</small> (Pale-spotted corydoras) |
* ''Corydoras gossei'' <small>Nijssen, 1972</small> (Pale-spotted corydoras) |
||
* ''Corydoras gracilis'' <small>Nijssen & Isbrücker, 1976</small> |
* ''Corydoras gracilis'' <small>Nijssen & Isbrücker, 1976</small> |
גרסה מ־20:53, 6 בספטמבר 2018
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
קורידורס | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | שפמנונאים |
משפחה: | קוריסיים |
סוג: | קורידורס |
שם מדעי | |
Corydoras לספד, 1803 | |
קורידורס הוא סוג של שפמנון מים מתוקים ממשפחת הקוריסיים. רוב המינים אנדמיים לאזורם. תפוצת מיני הקורידורס הוא בדרום אמריקה, מהצד המזרחי של האנדים עד חוף האוקיינוס האטלנטי ומן טרינידד עד לנהר ריו דה לה פלאטה בצפון ארגנטינה. הדג בעל מופעים רבים של צבעים ומבנה גוף. דגי הקורידורס הם דגים קטנים, שגודלם נע בין 2.5 ל- 12 סנטימטר.
טקסונומיה
השם Corydoras נגזר מן השפה היוונית kory (קסדה) ו-doras (עור). הקורידורס הוא ללא ספק בעל כמות מיני הדגים הגדולה ביותר באזור הנאוטרופי עם 420 מינים. כמה מאות מינים עדיין לא מסווגים, אך עדיין מתבצע מסחר על מינים אלו בידי מגדלי דגים. בשביל שיהיה ניתן לסחור בדגים אלו, פיתח מגזין הדגים הגרמני DATZ בשנת 1993, את שיטת ה-"C-Numbers" - שיטת מיספור של דגי קורידורס, כל דג מקבל מספר סידורי ואת האות 'C' (האות הראשונה של Corydoras), השיטה הומצאה על ידי הנס-גיאורג אברס . בשנת-2006, ניתנו 153 שמות על ידי שיטת ה"C-Numbers", מתוכם 32 מינים מהם סווגו בשמות מדעיים.
קיימים מספר זנים במשפחה שקיימת מחלוקת בנוגע לסיווגם, את הזנים: "C. barbatus", "C. macropterus" ו"C. prionotos" יש שרצו לסווגם כקורידורסים . שונה מהם היה הברוכיס שלמרות דמיונו הרב לקורידורס סווג בנפרד עקב מספר גבוה יותר של סנפירי גב; עם זאת, השם "ברוכיס" הוצע בעבר להיות שם נרדף לקורידורס. הצעה ששנויה במחלוקת ולא מקובלת. מין נוסף שהייתה בעבר מחלוקת לגביו הוא ה-"sixray corydoras" אך לבסוף סווג כ-"Aspidoras".
אקולוגיה
דגי הקורידורס נמצאים בדרך כלל בנחלים או מקווה מים קטנים אחרים, לאורך השוליים של נהרות, ביצות, ובריכות. לרוב הדג מתגורר במקום בעל זרימת מים חלשה (ולעיתים רחוקות גם מים עומדים), רוב המינים פעילים על הקרקעית ומחפשים בה מזון. הם מאכלסים מגוון רחב של סוגי מים אך לרוב מדובר במים נוטים לרכות, בעלי PH ניטרלי או מעט חומצי. הם יכולים לסבול רק כמות קטנה של מלח לאורך זמן (כמה מינים לא יכולים לסבול בכלל) ולא מאכלסים אזורים עם השפעות של גאות ושפל בשל המליחות הגבוהה של המים. הם נראים לעתים קרובות בלהקות. רוב המינים מעדיפים להיות בקבוצות, מינים רבים חיים בקבוצות של מאות או אפילו אלפי פריטים, בדרך כלל של מין יחיד, אבל מדי פעם עם מינים אחרים מעורבים. שלא כמו רוב דגי שפמנון אחרים, אשר עיקר פעולתם בלילה, מינים אלה פעילים גם בשעות היום.
התזונה שלהם כוללת חרקים, זחלים ותולעים שונות, כמו גם מיני ירקות שונים . דגי הקורידורס אמנם לא נחשבים לאוכלי דגים, אך הם יאכלו את בשרם של דגים מתים. הדגים אוכלים על ידי שימוש בבינים ומישוש הקרקעית עד למציאת האוכל, לעתים קרובות נוהג הדג לקבור את האף עד העיניים בשביל לחפש אוכל.
בכמה מינים של קורידורס, נצפתה העובדה כי הדגים, לאחר התגובה הראשונית לאיום, שוכבים ללא ניע, והועלתה ההשערה שייתכן שמדובר בצורה של הסוואה. עם זאת, נטען גם כי רוב המינים אין צבע שיכול לעזור להם להסתוות בסביבה וייתכן שהם מסתמכים על מבנה הגוף שלהם שיגן עליהם.
כמה מינים של אוטוצינקלוס: (O. affinis, O. flexilis, O. mimulus ו- O. xakriaba) נחשבים לחיקויים של מיני קורידורס מסוימים (C. diphyes, C. Garbei, C. nattereri ו- C. paleatus, בהתאמה). למינים האלה יש צלחות שריון גרמיות וקוצים חזקים כהגנה, בדומה לקורידורסים, דבר שגורם להם פחות להיטמע בסביבה; אך על ידי חיקוי מינים אלה בגודל ובצבע, דגי האוטוצינקלוס נמנעים מלהיטרף.
לדגי הקורידורס ישנה שיטת רבייה ייחודית. כאשר דגים אלה מבצעים את טקס החיזור, הזכר יציג את בטנו בפני הנקבה, ואילו הנקבה תקרב את פיה אל סנפיר השת של הזכר, כך שתיווצר ביניהם צורת האות T שרבים ממיני הקורידורס מציגים במהלך החיזור. הזכר ישחרר את הזרע לתוך פי הנקבה אשר יעבור דרך המעיים שלה עד שישתחרר יחד עם הביצים שלה לתוך כיס שנמצא ליד סנפירי השת. הנקבה לאחר מכן שוחה משם, ומחפשת מקום מבודד להטיל בו את הביצים.
באקווריום
הסוג מוכר היטב בקרב האקווריסטים על מינים נוי רבים שלה[1]. הם מתאימים היטב לאקווריומים קהילתיים של מים מתוקים טרופיים, שכן הם מסתדרים היטב עם מינים אחרים והם בכלל לא תוקפניים. דגי הקורידורס הם די ביישנים. הם אוכלים בעיקר מהקרקעית האכלה התחתונה, ולכן הם צריכים להיות מוצעים כדורי שוקע כמו גם תוספי מזון חי וקפוא. אם מזונות פתיתים משמשים, יש לנקוט בזהירות כדי למנוע את כל המזון מלהאכל על ידי דגים מהירים ברמות גבוהות של הטנק.
רוב הקורידורסים מעדיפים מים רכים וחומציים. הם יכולים, עם זאת, לסבול מגוון רחב של תנאי מים, כולל טמפרטורות קרירות יותר או טרופיות. הם לא מסתדרים טוב באקווריומים עם רמות חנקה גבוהות. יון זה מוביל לזיהום של הבינים שלהם, אשר יקצר ולהיות חסר תועלת. הבינים עשוי להיות מושפע גם על ידי מגע מתמיד עם מצע חד. הם נוטים יותר לשגשג אם יש שטח פתוח של המצע על הקרקעית של הטנק שבו הם יכולים לקבל מזון שקוע. זה מיתוס כי מלח לא ניתן להשתמש על מין זה של דגים כאמצעי של תרופות טפיל. מלח ניתן להוסיף את המים של שפמנון corydoras על מנת להיפטר הדג של ich. דגים אלה די קלים לגידול. מדי פעם הם מזנקים אל פני השטח, תוקעים את חוטם מעל המים לרגע כדי לקחת "נשימה" של אוויר. התנהגות זו היא נורמלית לחלוטין ואינה אינדיקציה לכך שמשהו לא בסדר עם הדג. עם זאת, אם זה נעשה לעיתים תכופות, זה יכול להצביע על תנאי מים ירודים.
על פי מחקרים שבוצעו בסוג., התגלה שהוא פעיל בעיקר ביום ובשעות בין הערביים.[2] דגי הקורידורס הם בחירה טובה מאוד עבור אקווריום הקהילה נשמרים נרחב ברחבי העולם. תוחלת החיים שלהם באקווריום היא ראויה לציון; קורידורס נחושתי הוא חי 27 שנים בשבי 20 שנים זה לא נדיר מדי.
מינים
כיום יש 420 זיהה מין הסוג הזה:
|
|
ראה גם
- רשימת Corydoras מינים
- רשימת הדגים באקווריום מים מתוקים מינים
המלצות
- ^ Huysentruyt, F. & Adriaens, D. (2005): Cybium, 29 (3): 261–273.
- ^ Paxton, C.G.M. (1997): Shoaling and activity levels in Corydoras. Journal of Fish Biology, 51 (3): 496–502.
- ^ Espíndola, V.C., Spencer, M.R.S., Rocha, L.R. & Britto, M.R. (2014): A new species of Corydoras Lacépède (Siluriformes: Callichtyidae) from the rio Tapajós basin and its phylogenetic implications. Papéis Avulsos de Zoologia, 54 (3): 25-32.
- ^ 1 2 3 Tencatt, L.F.C. & Britto, M.R. (2016): A new Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the rio Araguaia basin, Brazil, with comments about Corydoras araguaiaensis Sands, 1990. Neotropical Ichthyology, 14 (1): e150062.
- ^ 1 2 Tencatt, L.F.C. & Ohara, W.M. (2016): Two new species of Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the rio Madeira basin, Brazil. Neotropical Ichthyology, 14 (1): e150063.
- ^ 1 2 Tencatt, L.F.C. & Ohara, W.M. (2016): A new long-snouted species of Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the rio Madeira basin. Zootaxa, 4144 (3): 430–442.
- ^ Ottoni, F.P., Barbosa, M.A. & Katz, A.M. (2016): Spixiana, 39 (1): 131-140.
- ^ Tencatt, L.F.C., Britto, M.R. & Pavanelli, C.S. (2014): A new long-finned Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the lower rio Paraná basin, Brazil. Neotropical Ichthyology, 12 (1): 71-79.
- ^ Tencatt, L.F.C. & Pavanelli, C.S. (2015): Redescription of Corydoras guapore Knaack, 1961 (Siluriformes: Callichthyidae), a midwater Corydoradinae species from the rio Guaporé basin. Neotropical Ichthyology, 13 (2): 287–296.
- ^ Ohara, W.M., Tencatt, L.F.C. & Britto, M.R. (2016): Wrapped in flames: Corydoras hephaestus, a new remarkably colored species from the Rio Madeira basin (Teleostei: Callichthyidae). Zootaxa, 4170 (3): 539–552.
- ^ Tencatt, L.F.C. & Evers, H.-G. (2016): A new species of Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the río Madre de Dios basin, Peru. Neotropical Ichthyology, 14 (1): e150019.
- ^ Tencatt, L.F.C., Britto, M.R. & Pavanelli, C.S. (2014): A new species of Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the upper rio Paraná basin, Brazil. Neotropical Ichthyology, 12 (1): 89–96.
- ^ Tencatt, L.F.C., Vera-Alcaraz, H.S., Britto, M.R. & Pavanelli, C.S. (2013): A new Corydoras Lacépède, 1803 (Siluriformes: Callichthyidae) from the rio São Francisco basin, Brazil. Neotropical Ichthyology, 11 (2): 257–264.