מתורגמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorian Gray Wild (שיחה | תרומות)
←‏מתורגמן: קישור לערך חדש, ביטול קישור חיצוני בגוף הטקסט והסבתו להערת שוליים
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מתורגמן''' הוא אדם העוסק ב[[תרגום]] של [[דיבור]] באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מייד עם תום הדיבור (להבדיל מ[[מתרגם]], העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).
'''מתורגמן''' הוא אדם העוסק ב[[תרגום]] של [[דיבור]] באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל מ[[מתרגם]], העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).


עבודת המתורגמן מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד, [[שפה|שפת]] המקור וכן עם התחום שבו עוסק הדיבור.
עבודת המתורגמן מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד, [[שפה|שפת]] המקור וכן עם התחום שבו עוסק הדיבור.

גרסה מ־10:36, 28 באפריל 2019

מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).

עבודת המתורגמן מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד, שפת המקור וכן עם התחום שבו עוסק הדיבור.

מתורגמן משמש במפגש בין אנשים שאינם דוברים איש את שפת רעהו, למשל במפגש בין שני ראשי ממשלות, או בריאיון ברדיו או בטלוויזיה עם אדם שאינו דובר את שפת המאזינים. במצבים כאלה מחכה המתורגמן עד שהדובר יסיים את דבריו, ואז הוא מתרגם אותם. תרגום מסוג זה נקרא תרגום קונסקוטיבי (תרגום עוקב).

בכנס שבו יש משתתפים רבים, הדוברים שפות שונות, נעשה שימוש בתרגום סימולטני, שבו הנואם דובר בשפתו, ותוך כדי דיבורו מתורגמנים מתרגמים את דבריו לשפות המאזינים, וכל מאזין שומע את הנאום בשפה המובנת לו, באמצעות אוזניות.

תרחיש נפוץ נוסף שבו נעזרים בשירותי מתורגמן (בדרך כלל בתרגום סימולטני) הוא כאשר אחד מהמשתתפים הוא חירש או חירש. במקרה זה דרוש מתורגמן מסוג שונה אך דומה – מתורגמן לשפת הסימנים.

הדמיון מתבטא בכך ששפת סימנים היא שפה בעלת מורכבות ברמה דומה לכל שפה טבעית אחרת:

"לפי אמונה שהייתה רווחת בעבר, שפת סימנים היא שפה דלה שאינה אלא פנטומימה והצגה חזותית ופשטנית של הדברים הנאמרים, ולא ניתן להביע באמצעותה רעיונות מופשטים ומורכבים. אולם בעשורים האחרונים של המאה ה-20 בלשנים התחילו לחקור ביתר רצינות את שפת הסימנים והגיעו למסקנה כי מדובר בשפה לכל דבר, בעלת אוצר מילים עשיר ודקדוק מורכב – ממש כמו כל שפה טבעית אחרת."

"מהי שפת הסימנים הישראלית?" פסקת "טעויות נפוצות לגבי שפות סימנים"[1]

ולכן מלאכת התרגום ומורכבותה עבור המתורגמן דומות.

שם המשפחה של יהודים מארצות האסלאם "תורג'מן" מלמד כי אחד מאבות המשפחה עסק בתרגום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פסקת "טעויות נפוצות לגבי שפות סימנים" בדף "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", אתר נגישות ישראל, מתוך: עירית מאיר וונדי סנדלר, שפה במרחב – אשנב לשפת הסימנים הישראלית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד 2004.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.