אוזניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוזניות אולפן
אוזניות כפתור

אוזניות (יחיד: "אזניה" או אזנית) הן מכשיר חשמלי שמרכיבים על האוזניים על מנת לשמוע דרכו צלילים. האוזניות, בדרך כלל, מתחברות למכשיר חשמלי אחר (כגון: נגן מדיה נייד, מחשב אישי או דיקטפון). שימושו של מכשיר זה הוכנס בתחילת המאה ה-20, והוא משרת מטרות שונות:

  • בידוד אקוסטי עבור הסביבה:
    • המאזין יכול לשמוע מוזיקה מבלי להפריע לשלוות הסובבים אותו.
    • ניתן להקליט באולפן בשיטת ערוצים נפרדים. האוזניות מאפשרות לנגן שמקליט לשמוע את הנגנים שהוקלטו לפניו, מבלי לאפשר למיקרופון לקלוט את צלילי נגינתם.
  • בידוד אקוסטי עבור המשתמש בשביל איכות קול. באוזניות ניתן לשמוע באופן מדויק כל צליל בנפרד (אם הן איכותיות), מבלי רעשי רקע, ובעוצמה גבוהה מאוד למאזין.
  • פרטיות - מניעה מסובבי המשתמש לשמוע מה הוא שומע, גם אם הם מעוניינים לשמוע זאת.
  • ניידות - מאז המצאת הטרנזיסטור והאוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בכל מקום, בכל זמן, ומבלי להפריע לאיש.

מבנה האוזניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה סוגים של אוזניות:

  • אוזניות סטנדרטיות: זוג רמקולים קטנים למדי, המכוסים בספוג, ומחוברים על ידי קשת מפלסטיק להרכבה על הראש.
  • אוזניות כפתור: זוג רמקולים מזעריים, המופרדים זה מזה, אשר מוכנסים לתוך תעלת האוזן.
  • אזניות In-ear : דומות במידתן לאוזניות הכפתור, אך באוזניות אלו קיימים שני קונוסי סיליקון קטנים, אשר מתווכים בין האוזניות והאוזניים, במטרה לרכך את המגע וכדי לאפשר להכניס את האוזניות עמוק יותר לתוך האוזן.
  • אוזניות אולפן: אוזניות אלו הן היקרות ביותר. הן מורכבות מזוג רמקולים איכותיים וגדולים במיוחד (יחסית לאוזניות), העטופים בספוג, שמטרתו לרכך את המגע בין האוזניות לאפרכסת האוזן, ולבודד רעשים, ובעלות מבנה העוטף את האוזן. שני הרמקולים הללו מחוברים על ידי קשת פלסטיק רחבה.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האזניות מבודדות את המאזין מצלילים אחרים. כך, המאזין עלול לא לשמוע קריאה בשמו, או רעש מסכנה מתקרבת, לדגומה בחציית כביש.
  • לא תמיד נוח לאוזניים, שמונחות עליהן אוזניות. לחלק מן האנשים הן יוצרות הרגשות לא נעימות ולעתים דלקות אוזניים.
  • האזנה בעוצמה גבוהה באוזניות יכולה לפגוע בשמיעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]