פרשה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 109.186.212.17 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
שורה 6: שורה 6:


==סוגי פרשות==
==סוגי פרשות==
'''פרשה פתוחה''' היא פרשה המתחילה בתחילת שורה, ומסמלת הפסקה גדולה יותר מאשר פרשה סתומה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא בן תשע אותיות לפחות. בתורה ישנן 290 פרשיות פתוחות.
'''פרשה פתוחה''' זונה




'''פרשה סתומה''' היא פרשה המתחילה בדרך־כלל באמצע שורה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא בן תשע אותיות לפחות. אם אין מרווח של תשע אותיות, כך שניתן לכתוב את המילה הראשונה בפרשה באותה שורה, הפרשה תתחיל בשורה חדשה, מעט לאחר תחילת השורה. בתורה ישנן 379 פרשיות סתומות.
'''פרשה סתומה''' היא פרשה המתחילה בדרך־כלל באמצע שורה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא בן תשע אותיות לפחות. אם אין מרווח של תשע אותיות, כך שניתן לכתוב את המילה הראשונה בפרשה באותה שורה, הפרשה תתחיל בשורה חדשה, מעט לאחר תחילת השורה. בתורה ישנן 379 פרשיות סתומות.

גרסה מ־13:40, 4 באוקטובר 2019

תמונת פרשת איסור עבודה והוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה

פרשה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.

אמנם כיום משמש שם זה בדרך כלל ככינוי לאחת מפרשיות השבוע.

סוגי פרשות

פרשה פתוחה היא פרשה המתחילה בתחילת שורה, ומסמלת הפסקה גדולה יותר מאשר פרשה סתומה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא בן תשע אותיות לפחות. בתורה ישנן 290 פרשיות פתוחות.

פרשה סתומה היא פרשה המתחילה בדרך־כלל באמצע שורה, והמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא בן תשע אותיות לפחות. אם אין מרווח של תשע אותיות, כך שניתן לכתוב את המילה הראשונה בפרשה באותה שורה, הפרשה תתחיל בשורה חדשה, מעט לאחר תחילת השורה. בתורה ישנן 379 פרשיות סתומות.

בספרי תורה תימניים הרווח המינימלי לאחר פרשה פתוחה או סתומה הוא כ-27 אותיות. לכן, במקרים רבים אחרי פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה ובנוסף שורה ריקה לאחריה. כך גם, במקרים רבים לאחר פרשה סתומה יש רווח עד סוף השורה, והשורה הבאה מתחילה רק באמצעה.

החלוקה לפרשות

החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות.

לעיתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת.

יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת. המקרה הבולט ביותר הוא עשרת הדיברות (גם בספר שמות וגם בספר דברים). יש פרשיה לכל דיבר "לא תרצח" "לא תנאף" "לא תגנב" וכו'.

הרמב"ם, מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות.

ראו גם

קישורים חיצוניים