סוניה נטרא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, החלפה (בישראל ומחוצה לה)
שורה 116: שורה 116:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://sonianatra.blogspot.co.il '''<span style="color: #BB0D22;">סוניה נטרא אמנית רב תחומית - אתר (כולל מבחר עבודות)</span>''']
*'''<span style="color: #BB0D22;">[https://sonianatra.blogspot.co.il סוניה נטרא אמנית רב תחומית - אתר (כולל מבחר עבודות)]</span>'''
* [http://imi.org.il/composer_page_tableH.php?comp=20 מכון למוזיקה ישראלית]
* [http://imi.org.il/composer_page_tableH.php?comp=20 מכון למוזיקה ישראלית]
*[http://harpebudin.com/en/recherche?controller=search&orderby=position&orderway=desc&search_query=NATRA&submit_search=Search?controller=404 נבל בודין צרפת]
*[http://harpebudin.com/en/recherche?controller=search&orderby=position&orderway=desc&search_query=NATRA&submit_search=Search?controller=404 נבל בודין צרפת]

גרסה מ־11:19, 19 בינואר 2020

סוניה נטרא

סוניה נַטרָא (סוניה נַטרָה; לועזית Sonia Natra; נולדה ב-27 באפריל 1925) היא אמנית ישראלית.

סוניה נטרא היא אמנית רב תחומית- פסלת, קרמיקאית, ציירת, רשמת, גרפיקאית, צלמת, משוררת, בעלת מוניטין בינלאומי רב ונחשבת לאמנית חשובה מאוד, היוצרת רעיונות ונושאים מורכבים בתחומי הפיסול, קרמיקה, אמייל, רישום, ציור, תחריט, הדפסי משי, גרפיקה, צילום ושירה. באומנות שלה היא ממציאה מיתודלוגיה של זיכרון אשר בה קיימת סימביוזה בין האנרגיה והתבוננות. נטרא היא מחשובי אמני ישראל בכל הזמנים ומעמודי התווך של האומנות הפלסטית הישראלית.[1][2]

חייה ויצירתה

סוניה נטרא ילידת רומניה (1925). היא למדה באקדמיה לאמנות בבוקרשט (1943) ולאחר מכן באקדמיה לאומנות גוגויינו שם קיבלה תואר שני בציור בשנת 1948. מאוחר יותר היא למדה פיסול במכון לאמנות הלאומי גריגורסקו קיבלה גם תואר שני בפיסול בשנת 1954. לימודי האומנות שהיו ברמה הגבוהה ביותר כללו גם לימודי אנטומיה של גוף האדם וחקירתו באמצעות ניתוחי גופות. היא בילתה שנה בצ'כוסלובקיה כאומנית מצטיינת במסגרת חילופי אומנים מ-1956 עד 1957.[3][4][5][6][7]

בשנת 1961 עלתה לישראל יחד עם בעלה המלחין סרג'יו נטרא בתחום המוזיקה הקלאסית שבין השאר כתב מוזיקה למספר משיריה.[8][9][10]

סוניה קיבלה תואר בפדגוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (1971–1975) ולימדה אמנות במוסדות לימוד ואקדמיות כגון, המכללה לאמנות למורים, בית ברל, תלפיות, רננים, ויצו, שם בין השאר פיתחה שיטות הוראה חדשות (1965–1990). במהלך השנים, היא לימדה דורות של סטודנטים (מעל 2000), אשר חלקם הגיעו להישגים משמעותיים.[11]

העבודות של האומנית בעלות סגנון ייחודי ונחשבות לאיכותיות מאוד. מספר עבודות רחבות היקף שלה הוזמנו עבור מבנים ציבוריים ופרטיים, לרבות מלון דן כרמל בחיפה (15 מטרים), האקדמיה לאמנות ועיצוב בזק בירושלים (18 מטרים), מלון דן בתל אביב (70 עבודות). בנוסף היא כותבת שירה, בצרפתית, אנגלית ורומנית, שפורסמו במספר ספרי שירה וכתבי עת בעולם.[12]

עבודותיה של סוניה הוצגו בתערוכות רבות ברחבי העולם, כולל באירופה, בארצות הברית, נרכשו על ידי מוזיאונים ומרכזי תרבות ברחבי העולם מוצגות במספר אוספים ציבוריים ופרטיים. היא קבלה פרסים ושבחים רבים, בין היתר, ברוסיה, רומניה, צ'כוסלובקיה, ישראל, צרפת, אנגליה, שווייץ, איטליה, יפן, אוסטרליה, קנדה, ארצות הברית.[13][14][15][16]

לסוניה שני בנים.

סגנון וטכניקה

סוניה נטרא היא אמנית מאוד פורה לאורך הקריירה שלה. המספר הכולל של יצירות אמנות שיצרה מוערך בכמה אלפים וכולל פסלים, רישומים, תחריטים, ציורים, רישומים, קירות ותבליטי קרמיקה, הדפסים, צילומים (צבע ושחור לבן) ויצירות רבות נוספות בטכניקות משולבות.

התרומה החשובה והמשמעותית ביותר של סוניה היא בתחומי הפיסול, הקרמיקה כולל האדריכלית, התחריטים והדפסים ובטכניקות משולבות. הסגנון הפיגורטיבי אופייני לפסליה והמופשט בתחריטים והדפסים שלה.

בעבודותיה ניכרים סגנוניות ורב גוניות יוצאי דופן, ביטויי רגש ודרמטיות. היא נוהגת לעבוד על מספר עבודות בו זמנית כולל בשעות הלילה המאוחרות דבר שמאפיין דחף ופרץ של יצירה.

פסליה פוסלו בעיקר בחימר, אחדים בגבס, בשיש וחלקם נוצקו בברונזה.

הסגנונות שלה בקרמיקה ובתחריטים הם ייחודיים והיא המציאה מספר טכניקות המשולבות בעבודותיה.

מתחילת הקריירה שלה, סוניה גילתה עניין בגוף האדם אשר בא לידי ביטוי בעבודות השונות שלה ושימש נושא מרכזי בעבודותיה. היא יוצרת בעיקר מהדמיון ולעיתים רחוקות משתמשת במודלים אנושיים. הידיעה וההבנה העמוקה שלה בתחום של המבנה האנטומי של גוף האדם והאופן שבו המבנים אשר בו עובדים יחד - השרירים והעצמות, איפשרו לה ליצור בפיסול ובציור תיאורים מציאותיים ואמינים מאוד של הגוף האנושי.

סוניה קיבלה חינוך והשכלה מהטובים ביותר ולמדה מספר שפות, בהן לטינית, צרפתית, רומנית, גרמנית, אנגלית ועברית. היא הציגה כשרון פיוטי בגיל צעיר ובשיריה קיים שימוש במטאפורות ובאלגוריה, המשמשים להצגת רעיונות, חוויות ורגשות דרמטיים מאוד. שיריה עוסקים במגוון רחב של נושאים, כולל ברוחניות, פילוסופיה, טבע, חיים ובני האדם.

מידע נוסף על האומנית ניתן למצוא גם במקורות הבאים:[17][18][19]

תערוכות נבחרות

תערוכות יחיד:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  • 1969 - גלריה רוטשילד, תל אביב
  • 1970 בית האומנים, ירושלים
  • 1974 - גלריה נבון, תל אביב
  • 1979 - המשכן לאמנות, חולון
  • 1980 - מוזיאון הרצלייה
  • 1980 - גלריה תל אביב
  • 1981 - מוזיאון א. פיין, סן-פרנסיסקו
  • 1981 - בוסטון
  • 1982 - מאסטריכט, הולנד
  • 1985 - פביליון פארק הירקון
  • 1986 - מרכז מדע האדם, פריז
  • 1986 - מוזיאון בת-ים
  • 1987 - המשכן לאמנות, חולון
  • 1988 - יד לבנים, ראשון לציון
  • 1989 - מוזיאון פתח-תקווה
  • 1990 - תערוכת מקלט, תל אביב
  • 1993-1992 - הסיטה הבינלאומי של האומנים, פריז
  • 1992 - בית האמנים, תל אביב
  • 1992 - בית ציוני אמריקה, תל אביב
  • 1992 - קיבוץ מחניים
  • 1992 - המרכז לאומנות מודרנית, ראשון לציון
  • 1993 - בית האמנים, ירושלים.

תערוכות קבוצתיות:

  • 82 תערוכות קבוצתיות בארץ, צרפת, רומניה, גרמניה, איטליה, ארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד
  • 1962 ועד היום - השתתפה בתערוכות ציירים ופסלים ישראלים
  • 1964 - מוזיאון ישראל
  • 1971, 1975, 1980 - מוזיאון הארץ
  • 1978, 1980 - מוזיאון רמת-גן
  • 1980 - מוזיאון הרצליה
  • 1982 - בית האומנים, ירושלים
  • 1982, 1984, 1986 - מוזיאון פתח-תקוה.

תערוכות בינלאומיות:

  • 1980-1984 - מונקו
  • 1972, 1974, 1976-1978, 1984 - פיינצה, איטליה
  • 1984 - נאפולי
  • 1985 - המרכז הבינלאומי לאמנות בת זמננו, פריז
  • 1992-2010 - גלריות, פריז
  • 1992-2010 - סלון אומני צרפת, גרנד פאלאס, פריז
  • 2011 - רומניה
  • נבחרה להשתתף בתערוכות בחסות משרד החוץ הישראלי ביפן, ספרד, ארצות הברית, צרפת, בלגיה, הולנד, טורקיה ועוד.

עבודותיה נמצאות באוספים של מוזיאון פיינצה, בוסטון, מוזיאון א. פיין סן-פרנסיסקו, מוזיאון דראנסי פריז, מרכז התרבות של ניס צרפת, מלבורן אוסטרליה, גלריה מודרנית פראג, המוזיאון הלאומי ברומניה, מוזיאונים בארץ, באוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה.

מבחר פרסים ואותות כבוד


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  • 1957 - תערוכה בינלאומית, תעודה של הכבוד, מוסקבה, רוסיה[20]
  • 1959 - אמנית השנה, רומניה
  • 1980 - הצטיינות לגרפיקה, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 1980 - תחריטי ישראל, תעודה להצטיינות
  • 1984 - תחריטי ישראל, תל אביב
  • 1984 - גביע, הפרס המבקרים, האקדמיה לאמנות, נאפולי, איטליה
  • 1984 - תעודת הצטיינות בצילום, מרכז רודינו, נאפולי, איטליה
  • 1986 - מדלית זהב ותואר אורח כבוד מטעם ארגון אמני צרפת, פאריס, צרפת
  • 1986 - מדלית ברונזה עם הצטיינות, באקדמיה הבינלאומית "לוטעס", פאריס, צרפת
  • 1988 - תעודה מ ,"הורד של צרפת" מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, פאריס, צרפת
  • 1990 - "אמני צרפת", (A.D.F.), תערוכה בקויבק, קנדה
  • 1992 - דיפלומה ציון לשבח מטעם ארגון אמני צרפת
  • 1993 - מדליה זהב לציור וצילום, מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, מדע, וספרות, ע'ש "לוטס", פאריס, צרפת
  • 1993 - מדלית כסף לשירה צרפתית מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות, מדע, וספרות ע'ש "לוטס",פאריס, צרפת
  • 1994 - תעודה ע'ש "HORS CONCOURS" )חוץ מהתחרות) באמנות פלאסטית מהאקדמיה הבינלאומית של לוטעס, פאריס, צרפת
  • 1994 - מדליה של וורמייל לשירים צרפתיים, מהאקדמיה הבינלאומית של לוטעס, פאריס, צרפת
  • 1994 - צלב כסף לזכות הכשרון ומסירות צרפתית, מהאקדמיה הבינלאומית ע'ש לוטעס, פאריס, צרפת
  • 1997 - מדלית זהב, אקדמיה בינלאומית ע'ש לוטעס, פאריס, צרפת
  • 2002 - מדלית זהב, תערוכה בינלאומית, פאריס, צרפת
  • 2009 - מדלית זהב, תערוכה בינלאומית, פאריס, צרפת.[21]

הוראה

  • מכון אבני, תל אביב
  • המדרשה למורים לאמנות, רמת השרון
  • מכון לאמנות פלאסטית, בת ים
  • מכון ויצו צרפת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, Bronfman & Cohen Publications (p. 262), 1978
  2. ^ Who's who in Israel and Jewish Personalities from All Over the World, Bronfman (p.237), 1985
  3. ^ Who's Who in International Art (p. 103, 172, 1989/90)(p. 255, 278, 1991/92) )
  4. ^ Who's Who in the 21 st Century (p. 558), 2002
  5. ^ Foremost Women of the twentieth century, International Biographical Center Cambridge England (p. dedications, 361), 2002
  6. ^ The international directory of distinguished leadership, The American Biographical Institute (p. 373), 1989
  7. ^ Who’s Who Name Index
  8. ^ The Israel Music Institute
  9. ^ Harposphere Paris
  10. ^ Solo Vocal Works on Jewish Themes: A Bibliography of Jewish Composers ׂ(p. 132ׁ), Kenneth Jaffe, 2011
  11. ^ The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem
  12. ^ A Century of Romanian Sculptury
  13. ^ Around Jewish Art: A Dictionary of Painters, Sculptors, and Photographers (P. 182, 325)
  14. ^ Art: peintres et sculpteurs du XVe au XXIe siècle, 2006
  15. ^ Portraits d'Artistes, 1998 & 2007, Regards, France
  16. ^ Artistes du XV au XXI siecle, 2006 & 2009, Regards, France
  17. ^ Witnesses, Natra Sonia, 1992
  18. ^ Artists of Israel, Meḥirah pumbit (p. 50), 2002
  19. ^ Izkor: Poemul Umbrelor funebre, M. Rudich, Sonia Natra, 1980
  20. ^ The Israel Museum- information center for Israeli Art - Sonia Natra, Jerusalem
  21. ^ Le Salon des Artistes Français, 2009