אריאלה שביד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
קישורים
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אריאלה שביד''' (נולדה ב-[[1944]]) היא צלמת ואמנית ישראלית, העוסקת בעיקר בייצוגים שונים של נשיות ומיניות.
{{מקורות|רמה=אין}}
'''אריאלה שביד''' (נולדה ב-[[1944]]) היא צלמת ישראלית, העוסקת בעיקר בייצוגים שונים של נשיות ומיניות.


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
שורה 7: שורה 6:
נולדה ב[[קריית מוצקין]], גדלה ב[[קריית ביאליק]], ועברה ל[[תל אביב]] אחרי שירותה הצבאי. במשך שנים עבדה שביד כצלמת עבור עיתונים שונים, ביניהם "עולם הקולנוע", "אנשים" ו"מוניטין". בתקופה זו התבלטה בתצלומי דיוקן של אמנים שונים, ביניהם: [[מנשה קדישמן]], לאה ניקל, יחזקאל שטרייכמן, אביבה אורי, בתיה לישנסקי ואחרים.
נולדה ב[[קריית מוצקין]], גדלה ב[[קריית ביאליק]], ועברה ל[[תל אביב]] אחרי שירותה הצבאי. במשך שנים עבדה שביד כצלמת עבור עיתונים שונים, ביניהם "עולם הקולנוע", "אנשים" ו"מוניטין". בתקופה זו התבלטה בתצלומי דיוקן של אמנים שונים, ביניהם: [[מנשה קדישמן]], לאה ניקל, יחזקאל שטרייכמן, אביבה אורי, בתיה לישנסקי ואחרים.


ב-1996 הוצגה תערוכת היחיד שלה "היופי הוא הבטחה לאושר", (אוצרת לאה דובב) במוזיאון ישראל. בתערוכה תיעדה שביד את גופה לאחר כריתת השד שעברה. בשנים שלאחר מכן הציגה את התערוכה "עג'מי", שעסקה בנושא "הרכוש הנטוש" שמשפחות פלסטיניות הותירו מאחוריהן בעקבות מלחמת 1948; התערוכה "מכתב למערכת" (אוצרת מורן שוב) שבה השתמשה בצילומים של נשים פלסטיניות, נשים מתנחלות וחיילות שצילם צלם העיתונות מיקיר קרצמן, ובעזרת תוכנת פוטושופ שתלה את פניה שלה במקום כל אחת מהנשים המתועדות בצילום המקורי; "האדום האדום הזה", תערוכה שיצרה עם הצלמת ריבי ברגר, שהתמקדה בסוכריות וממתקים ובכוחו של הרעל המתוק לפתות, להקסים, ולהוליך שולל, ובשנת 2019 השתתפה בתערוכה "עידן חדש" (אוצרת הילה כהן־שניידרמן).
ב-1996 הוצגה תערוכת היחיד שלה "היופי הוא הבטחה לאושר" (אוצרת לאה דובב) במוזיאון ישראל. בתערוכה תיעדה שביד את גופה לאחר כריתת השד שעברה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8|הכותב=|כותרת=אריאלה שביד. היופי הוא הבטחה לאושר|אתר=מוזיאון ישראל|תאריך=}}</ref>. בשנים שלאחר מכן הציגה את התערוכה "עג'מי", שעסקה בנושא "הרכוש הנטוש" שמשפחות פלסטיניות הותירו מאחוריהן בעקבות מלחמת 1948; התערוכה "מכתב למערכת" (אוצרת מורן שוב) שבה השתמשה בצילומים של נשים פלסטיניות, נשים מתנחלות וחיילות שצילם צלם העיתונות מיקיר קרצמן, ובעזרת תוכנת פוטושופ שתלה את פניה שלה במקום כל אחת מהנשים המתועדות בצילום המקורי; "האדום האדום הזה", תערוכה שיצרה עם הצלמת ריבי ברגר, שהתמקדה בסוכריות וממתקים ובכוחו של הרעל המתוק לפתות, להקסים, ולהוליך שולל, ובשנת 2019 השתתפה בתערוכה "עידן חדש" (אוצרת הילה כהן־שניידרמן)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.prtfl.co.il/archives/111564|הכותב=חגית פלג רותם|כותרת=הילה כהן שניידרמן: עידן חדש בבת ים|אתר=פורטפוליו|תאריך=12 במרץ 2019}}</ref>.

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון.
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון.


== חיים אישיים ==
== חיים אישיים ==
הייתה נשואה לאדם ברוך. אמם של [[עמליה רוזנבלום]] ו[[עידו רוזנבלום]].
הייתה נשואה ל[[אדם ברוך]]. אמם של [[עמליה רוזנבלום]] ו[[עידו רוזנבלום]].

== קישורים חיצוניים ==

* {{הארץ|נעמה ריבה|"נשים עושות לעצמן נזקים כדי למשוך תשומת לב מגברים"|1.6921132|11.02.19}}


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: שביד, אריאלה}}
{{מיון רגיל: שביד, אריאלה}}
{{קצרמר|ישראלים}}
{{קצרמר|ישראלים}}

גרסה מ־00:53, 17 במאי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אריאלה שביד (נולדה ב-1944) היא צלמת ואמנית ישראלית, העוסקת בעיקר בייצוגים שונים של נשיות ומיניות.

ביוגרפיה

נולדה בקריית מוצקין, גדלה בקריית ביאליק, ועברה לתל אביב אחרי שירותה הצבאי. במשך שנים עבדה שביד כצלמת עבור עיתונים שונים, ביניהם "עולם הקולנוע", "אנשים" ו"מוניטין". בתקופה זו התבלטה בתצלומי דיוקן של אמנים שונים, ביניהם: מנשה קדישמן, לאה ניקל, יחזקאל שטרייכמן, אביבה אורי, בתיה לישנסקי ואחרים.

ב-1996 הוצגה תערוכת היחיד שלה "היופי הוא הבטחה לאושר" (אוצרת לאה דובב) במוזיאון ישראל. בתערוכה תיעדה שביד את גופה לאחר כריתת השד שעברה[1]. בשנים שלאחר מכן הציגה את התערוכה "עג'מי", שעסקה בנושא "הרכוש הנטוש" שמשפחות פלסטיניות הותירו מאחוריהן בעקבות מלחמת 1948; התערוכה "מכתב למערכת" (אוצרת מורן שוב) שבה השתמשה בצילומים של נשים פלסטיניות, נשים מתנחלות וחיילות שצילם צלם העיתונות מיקיר קרצמן, ובעזרת תוכנת פוטושופ שתלה את פניה שלה במקום כל אחת מהנשים המתועדות בצילום המקורי; "האדום האדום הזה", תערוכה שיצרה עם הצלמת ריבי ברגר, שהתמקדה בסוכריות וממתקים ובכוחו של הרעל המתוק לפתות, להקסים, ולהוליך שולל, ובשנת 2019 השתתפה בתערוכה "עידן חדש" (אוצרת הילה כהן־שניידרמן)[2].

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון.

חיים אישיים

הייתה נשואה לאדם ברוך. אמם של עמליה רוזנבלום ועידו רוזנבלום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריאלה שביד. היופי הוא הבטחה לאושר, באתר מוזיאון ישראל
  2. ^ חגית פלג רותם, הילה כהן שניידרמן: עידן חדש בבת ים, באתר פורטפוליו, ‏12 במרץ 2019
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.