פצצת נייטרון

פצצת נייטרון (או פצצת נויטרון) היא פצצה גרעינית אשר גורמת בעת התפוצצותה לריכוז קרני נייטרונים ופיזורן בסביבה הקרובה. הפצצה היא בעלת כח הדף קטן בהרבה מזה של פצצת אטום, ואינה גורמת לגל חום או לנשורת רדיואקטיבית. הנזק העיקרי של הפצצה הוא תוצאה של קרינת הנייטרונים הנפלטת ממנה, קרינה שהיא קטלנית לבני אדם, חיות וצמחים, אך אינה פוגעת ברוב החפצים הדוממים. לכן נהוג לחשוב כי ניתן להשתמש בפצצה זו בתוך ערים בלי לגרום כל נזק לבניינים, אך בה בשעה להשמיד את כל יושביהן.

עקרון הפעולה של פצצת הנייטרון דומה מאוד לזה של פצצה גרעינית רגילה. בתהליך של ביקוע גרעיני נפלטים מכל אטום שמתבקע נייטרונים ברמות אנרגיה גבוהות מאד. בפצצת אטום, כולאים את חלקיקי הנייטרון בתוך הפצצה כך שהאנרגיה שלהם הופכת לאנרגיה קינטית המתבטאת כגל הדף וחום עצום. בפצצת הנייטרון מניחים בשלב מסוים לרוב הנייטרונים להיפלט בצורת קרינה.

קרינת נייטרונים היא קרינה בעלת יכולת חדירה גבוהה הרבה יותר מסוגי קרינה אחרים ולכן יכולה לעבור בקלות שריון עבה, כמו זה של טנק לדוגמה, ולהשמיד את כל יושביו. ההשפעה של קרינת נייטרונים תלויה ברמת האנרגיה של חלקיקי הנייטרון. כאשר האנרגיה של חלקיקי הנייטרון גבוהה יחסית, ההתנגשויות של הנייטרונים בחומר הן התנגשויות אלסטיות. נייטרון הפוגע בפרוטון בגרעין המימן יעביר לו חלק גדול מהאנרגיה שבו וכתוצאה הפרוטון יעוף ממקומו במהירות. פרוטון זה בעצמו עשוי להיתקל בגרעיני אטומים אחרים ולגרום לנזק משני. המשמעות של זה היא שקרינת נייטרונים היא קרינה מייננת קטלנית (בדומה לקרינת גמא) בעלת אפקטיביות גבוהה ביותר.

לאחר שהנייטרונים התנגשו מספר פעמים בחומר, רמת האנרגיה שלהם קטנה. בשלב זה הם מסוגלים לפגוע בגרעין אטום ולהיבלע על ידו. תכונה זו של נייטרונים באנרגיה נמוכה עשויה להפוך מתכות שונות לרדיואקטיביות בעצמן. התוצאה היא שגופי מתכת (ובין השאר - רק"מ) שספגו קרינת נייטרונים ישארו רדיואקטיביים ברמה קטלנית במשך מספר ימים לאחר הפעלת הפצצה.

ראו גם

• פצצה אלקטרומגנטית
• נשק גרעיני