פרוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוטון
פרוטון מכיל שלושה קוארקי ערכיות, uud. הגלואונים, המסומנים כגלים, נושאים את הכוח החזק הקושר בין הקוארקים

פרוטון מכיל שלושה קוארקי ערכיות, uud. הגלואונים, המסומנים כגלים, נושאים את הכוח החזק הקושר בין הקוארקים
חלקיק: פרוטון
הרכב: האדרון
קבוצת שיוך: באריון
נוקליאון
אנטי-חלקיק: אנטיפרוטון
סמל: p
תכונות
מסת מנוחה: ‎‎1.672621898×10-27kg
‎938.2720813 MeV/c2
מטען חשמלי: ‎1 e
ספין: 12 ħ
מספר לפטוני: ‎0
מספר באריוני: 1
מטען צבע: 0
אינטראקציות: אלקטרומגנטיות, הכוח החלש, כבידה
הכוח החזק (בתוך החלקיק)
הכוח הגרעיני (כשנמצא בגרעין)
קומפוזיציה קווארקית: uud
משך חיים: יציב
מעל ‎1031שנים
היסטוריה
נצפה? כן
שנת גילוי: 1917
מגלה: ארנסט רתרפורד
מתקן: גלאי סינטילציה
מוסד: אוניברסיטת מנצ'סטר

פְּרוֹטוֹןיוונית: פרוטון, ראשון)[1] הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום. הוא נושא יחידה יסודית אחת של מטען חשמלי חיובי (1 e). מסתו היא כ-1.00728 יחידות מסה אטומית מאוחדת. מאחר ששניהם נמצאים בגרעין האטום, הפרוטון והנייטרון מכונים יחד נוקליאונים.

הפרוטון אינו חלקיק יסודי, אלא מורכב משלושה קווארקים, שני קווארקי למעלה וקווארק למטה אחד, המוחזקים יחד על ידי הכוח החזק. הפרוטון הוא חלקיק יציב, שעד כה לא נצפתה דעיכה ספונטנית שלו לחלקיקים אחרים. עם זאת, פרוטון יכול לדעוך לחלקיקים אחרים כאשר הוא נמצא בגרעין של אטום לא-יציב, כלומר, רדיואקטיבי. בפרט, פרוטון יכול לעבור דעיכת בטא פלוס, במהלכה הוא הופך לנייטרון. דעיכת בטא פלוס מתרחשת כאשר אחד הקווארקים בתוך הפרוטון הופך מקווארק למעלה לקווארק למטה, אירוע המשנה חלק מהמספרים הקואנטיים של החלקיק והופך אותו מפרוטון לנייטרון.

גרעין האיזוטופ השכיח של היסוד מימן הוא פרוטון בודד. לכן, גם היון החיובי של מימן (H+) הוא פרוטון בודד. לפיכך, בכימיה, בביולוגיה ובתחומים קשורים, נהוג לכנות את יון המימן "פרוטון".

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונותיו העיקריות של הפרוטון הן:[2]

מלבד האיזוטופ הקל ביותר של אטום המימן שגרעינו הוא פרוטון יחיד, גרעיני האטומים של כל היסודות הכימיים מורכבים מפרוטונים ונייטרונים המוחזקים יחד על ידי הכוח הגרעיני. מספר הפרוטונים בגרעין קובע את תכונותיו החשמליות של האטום, וכתוצאה מכך את תכונותיו הכימיות. משום כך מספר הפרוטונים בגרעין האטום הוא הקובע לאיזה יסוד כימי משויך אותו אטום.

כאשר מספר הפרוטונים בגרעין אטום שווה למספר האלקטרונים המקיפים אותו, האטום נייטרלי מבחינה חשמלית. גריעה או הוספה של אלקטרונים הופכת את האטום ליון, חיובי או שלילי, בהתאמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוטון התגלה על ידי ארנסט רתרפורד ב-1918 בניסויים בהם הופצצו אטומי חנקן בחלקיקי אלפא (שהם למעשה גרעיני הליום) והפכו לאטומי חמצן. רתרפורד היה גם זה שטבע את שמו.

יציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוטון הוא חלקיק יציב. לא נצפתה עד כה דעיכה ספונטנית של פרוטון חופשי לחלקיקים אחרים. גם אם פרוטון מסוגל לדעוך, זמן מחצית החיים שלו נחשב לגדול מאוד ומוערך על פי ניסויים ביותר מ-‎1031שנים.

הסיבה העיקרית ליציבות הפרוטון היא היותו הבאריון הקל ביותר. לכן, אין חלקיק קל יותר אליו יכול הפרוטון לדעוך, מבלי שתתרחש שבירה של המספר הבאריוני. אולם, שבירה כזו אינה אפשרית לפי אף מודל פיזיקלי המוכר כיום, מכיוון שהמספר הבאריוני מציית לחוק שימור חזק (strongly conserved quantum number). שבירה של המספר הבאריוני נקראת באריוגנזה (baryogenesis), או יצירת באריונים. לפי ההבנה המדעית הנוכחית, תהליך של באריוגנזה התרחש בראשית היקום, זמן קצר מאוד לאחר המפץ הגדול, במנגנון שאינו מובן כיום ואינו מוסבר על פי המודל הסטנדרטי. משום כך, חקר דעיכת הפרוטון קשור ישירות לחקר הבאריוגנזה והיווצרות החומר ביקום, והוא תחום מחקר בולט בפיזיקת החלקיקים.

בעזרת תוספת אנרגיה, למשל בהתנגשות עם אלקטרון (e), פרוטון יכול להפוך לנייטרון (n) ונייטרינו (ν), בתגובה הבאה:

\mathrm{p}^+ + \mathrm{e}^- \rightarrow\mathrm{n} + {\nu}_\text{e}

התגובה ההפוכה מתרחשת באופן ספונטני: נייטרון בודד (כזה שאינו נמצא בגרעין אטום) דועך לפרוטון, אלקטרון ואנטינייטרינו, עם זמן מחצית חיים של כ-15 דקות.

תאורטית, הפרוטון עשוי לדעוך. זאת, לפי תאוריות שטרם זכו לביסוס ניסויי, דוגמת תאוריה מאוחדת גדולה, החוזה את תהליך הדעיכה הבא:

\ \mathrm p^+ \rightarrow \mathrm e^+ +\pi^0

בתהליך היפותטי זה, נשבר המספר הבאריוני: בצד שמאל, נמצא פרוטון, שהמספר הבאריוני שלו הוא 1. לעומת זאת, בצד ימין נמצא פאיון, שהמספר הבאריוני שלו הוא 0. בנוסף, נשבר גם המספר הלפטוני: 0 בצד שמאל, לעומת מינוס 1 של הפוזיטרון בצד ימין. המספר הבאריוני פחות המספר הלפטוני (B-L) נשמר, כלומר, מתקיים חוק שימור, שהוא אחד המאפיינים של התאוריה המאוחדת הגדולה. חוק שימור זה מכונה B-L conservation.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרוטון באתר Online Etymology Dictionary
  2. ^ תכונות הפרוטון באתר Particle Data Group