חיים לוי (רב קראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:17, 17 באוקטובר 2020

הרב חיים בן יצחק הלוי (1930 – ג' באב ה'תשס"ט, 24 ביולי 2009) היה חכם קראי ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים בארץ ישראל.

ביוגרפיה

לוי נולד ב-1930 ברובע היהודים "חארת אל יהוד" בקהיר ליצחק ורחל. עוד בילדותו היה פעיל בקהילה הקראית בקהיר. הוא למד לימודי תפילה וחזנות אצל הרב עמנואל מסעודה והלכה אצל הרב יוסף בן ישועה חיינה ושימש חזן צעיר בבית הכנסת. הוא היה פעיל בארגון צעירי הקהילה במצרים ובארגון שנקרא "הכנסת כלה" שפעל למען עזרה לנזקקים בני העדה. בגיל 17 עמד כבר בראש תנועת נוער של בני העדה שנקראה "בחורי הישראלים הקראים" שמטרתה הייתה הקניית ידע דתי לצעירי העדה.

פעילותו

בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרת ישראל החלה פעילותו בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל יחד עם הרב עמנואל מסעודה. בשנת 1958 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה.

במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה דוד בן-גוריון המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה יצחק בן-צבי שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה^[1].

בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט על ידי בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר על ידי מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית. הרב חיים לוי ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות דת נפרדים מהרבנות הראשית.^[2]

בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב הקהילה באשדוד הרב חיים לוי פרש משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה באשדוד. במהלך תפקידו כרבה הקראי של אשדוד הוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת. וחתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות.^[3]

עם מינויו של הרב לתפקיד באשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה העדה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון וערבי גיבוש לבני הקהילה ובתקופה זאת פעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" באשדוד. במסגרת תפקידו יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים. הוא יצא לביקורים בצרפת טורקיה וחצי האי קרים ונפגש עם ראשי הקהילה ובני העדה. במסגרת ביקורו בקהילה בארצות הברית הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "בארקלי" בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.

כתביו

הרב ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא פעל להוצאתו לאור של ספר המעמד האישי של המשפטן המשורר והפילוסוף היהודי קראי מורד "בק" פרג אלישע. בהמשך גם כתב שני ספרי לימוד ומבוא: "מעיין חיים" ו"תולדות חיים" המשמשים כחומר בסיסי לבני העדה ללימוד והבנת הקראות ובחירתו לרב ראשי עם סיום תפקידו של הרב עמנואל מסעודה היה אך טבעי. כרבה הראשי של העדה בארץ ישראל המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה בישראל ובעולם וכן פעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה מהכרתו את הנושאים והנפשות הפועלות במשרדי הממשלה.

יחסו לרבנים

על מנת להכיר ולהבין את היהדות הרבנית וקו מחשבתה השקיע רבות בלימוד קווי מחשבה המנהגים והתפילות של היהדות התלמודית. הרב היה בקיא בספרי ההלכה של הרבנים וכתביו של הרמב"ם ומהם שאב את עיקר צדקת דרכה של הקראות.^[4]

נקודת מבטו והתייחסותו של הרב למערכת היחסים בין הקראות לרבנות בארץ ישראל באה לידי ביטוי בסיכום דברים בהקדמה לספר התפילה שכתב: ”הבדלי המנהגים וקיום המצוות והפער הקיים באופן פירוש התורה אינו צריך להיות סיבה לריחוק הלבבות ולגרום לשנאת אחים ח"ו. ואע"פ שפינות האמונה שוות לנו ולאחינו הרבנים עלינו להמשיך בדרכינו עד שיבוא ויורה צדק והשיב לב אבות על בנים ולתורה אחת”.

בשנותיו האחרונות השקיע רבות בהקניית ידע לזרע העתיד של העדה ואסף סביבו קבוצה איכותית של תלמידים חכמים שיהוו את התשתית להמשכיות העדה בארץ ישראל.

הרב חיים לוי נפטר ביום שבת ג' באב ה'תשס"ט ונטמן ביום ראשון ד' באב באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.

הערות שוליים

^ סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, ‏19.01.1956
^ אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970
^ ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970
^ סגן הרב הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, ‏15.09.1988

[1] סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, ‏19.01.1956

[2] אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970

[3] ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970

[4] סגן הרב הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, ‏15.09.1988

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרת ישראל החלה פעילותו בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל יחד עם הרב עמנואל מסעודה. בשנת 1958 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה.
-במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים.
+במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1961%2F06%2F02&id=Ar01007&sk=52FE676F|הכותב=סופר דבר|כותרת=הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים|אתר=|תאריך=19.01.1956}}</ref>.
 בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט על ידי בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר על ידי מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית. הרב חיים לוי ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות דת נפרדים מהרבנות הראשית.{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|הקראים עולים "על הבריקדה"|1970/04/03|01406}}}}