חיים לוי (רב קראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הקראי "כתר תורה" בעיר יבנה המנציח את שמו

החכם חיים בן יצחק הלוי (בד' בסיון ה'תר"צ, 31 במאי 1930ג' באב ה'תשס"ט, 24 ביולי 2009) היה חכם קראי ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים בארץ ישראל בעת החדשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולד ב-1930 ברובע היהודים "חארת אל יהוד" בקהיר ליצחק ורחל. עוד בילדותו היה פעיל בקהילה הקראית בקהיר. הוא למד לימודי תפילה וחזנות אצל הרב עמנואל מסעודה והלכה אצל הרב יוסף בן ישועה חיינה ושימש חזן צעיר בבית הכנסת. הוא היה פעיל בארגון צעירי הקהילה במצרים ובארגון "הכנסת כלה" שפעל למען עזרה לנזקקים בני העדה. בגיל 17 עמד כבר בראש[דרושה הבהרה] תנועת הנוער של בני העדה "בחורי הישראלים הקראים" שמטרתה הייתה הקניית ידע דתי לצעירי העדה.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס. הם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. חיים שירת במשטרת תל אביב ובמקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה הקראית בישראל. בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה. בשנת 1959 הוא ערך והוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרי התפילה שהדפיסו בארץ ישראל.

במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה שסבלה מאפליה מצד הממסד הרבני. הרב לוי קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה דוד בן-גוריון המכיר בזכויות של העדה כחלק בלתי נפרד מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה יצחק בן-צבי שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה[1].

בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב העדה הקראית באשדוד, פרש חיים לוי משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה בעיר. לוי שכיהן גם כדיין בבית הדין הקראי ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי[2] והוא הוביל את מאבק הקהילה למען ייסוד מוסדות קהילה ודת עצמאיים המנותקים מהרבנות הראשית.[3] חתונת בתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות הארצית.[4]

במהלך כהונתו כרב הקהילה באשדוד יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר. אחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת היהודים הקראים בישראל. בתפקידו זה המשיך לקדם את מורשת בני הקהילה ופעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה. כאב בית הדין הקראי הוא ליווה את עורכי הדין שפעלו למען העדה בדיונים המשפטים בבג"ץ. הרב יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים. עם פתיחת שערי ברית המועצות לוי נסע בשליחות הסוכנות היהודית יחד עם הרב יוסף אלגמיל וד"ר משה חיינה לקהילת הקראים בחצי האי קרים.הוא ביקר גם בקהילות הקראים בצרפת, בטורקיה ובארצות הברית. בשנת 1993, בעת ביקורו בקהילה בסן פרנסיסקו, הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "ברקלי" בקליפורניה בפני חוקרים ותלמידים בארץ.

נפטר ביום שבת ג' באב ה'תשס"ט ונטמן ביום ראשון ד' באב באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.

בית הכנסת הקראי באשדוד "כתר תורה" נקרא על שמו ועל שם כותב 'כתר ארם צובא' אהרן בן אשר.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב לוי ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא פעל יחד עם חכמי העדה לתרגם ולהוציא לאור ספרים רבים של חכמי הקראים במהלך הדורות. בסיוע תרגומו של עיתונאי רשות השידור בערבית דוד אגמון, ערך והוציא לאור את 'ספר המעמד האישי' שכתב המשפטן, המשורר והפילוסוף הקראי מורד "בק" פרג אלישע[5]. בהשראת ספר ההלכה 'אדרת אליהו' שחיבר החכם הקראי אליהו בשייצי הוא כתב את הספר "מעיין חיים" מהווה ספר מבוא ללימוד ולהבנת היהדות הקראית והלכותיה. סיפרו "תולדות חיים" הוא סקירה ביוגרפית של גדולי חכמי הקראים ומשנתם. לוי הרצה על תולדות הקראים וחכמיהם בחוגים ללימודי יהדות באוניברסיטאות ברחבי הארץ ופעל יחד עם חוקרי אקדמיה להבנת חשיבותה ותרומתה של הקראות למחשבת ישראל.

יחסו לרבניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להכיר ולהבין את היהדות הרבנית וקו מחשבתה השקיע רבות בלימוד המנהגים והתפילות של היהדות התלמודית. הרב היה בקיא בכתביו של הרמב"ם וספרי ההלכה הרבניים ומהם שאב את עיקר צדקת דרכה של הקראות.[6]

נקודת מבטו והתייחסותו של הרב למערכת היחסים בין הקראות לרבניות בארץ ישראל באה לידי ביטוי בסיכום דברים בהקדמה לספר התפילה שכתב: ”הבדלי המנהגים וקיום המצוות והפער הקיים באופן פירוש התורה אינו צריך להיות סיבה לריחוק הלבבות ולגרום לשנאת אחים ח"ו. ואף על פי שפינות האמונה שוות לנו ולאחינו הרבניים עלינו להמשיך בדרכינו עד שיבוא ויורה צדק והשיב לב אבות על בנים ולתורה אחת”.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, ‏19.01.1956
  2. ^ אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970
  3. ^ סופר מעריב, הקראים מבקשים שוויון זכויות, ‏22.03.1970
  4. ^ ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970
  5. ^ ספר מעמד האישי : לוקט מהמקרא, ספרי ההלכה, התקנות האחרונות וכללי החקר ויסודות הצדק / מאת מורד "בק" פרג אלישע, רמלה: היהודים הקראים בישראל, 1970
  6. ^ סגן הרב הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, ‏15.09.1988