כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית''' (ב[[לועזית]]: '''Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy''' או בקיצור '''HIPEC''') היא סוג של טיפול לסרטן מתקדם באיזור הבטן<ref>{{cite book |chapter=Technology of Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy in the United States, Europe, China, Japan and Korea |title=Cancer: Principles & Practice of Oncology—Annual Advances in Oncology, Volume 1 |last=Esquivel |first=Jesus |editor=Vincent T. DeVita Jr. |editor-link=Vincent T. DeVita Jr. |editor2=Theodore S. Lawrence |editor3=Steven A. Rosenberg |editor3-link=Steven A. Rosenberg |pages=188–193 |year=2010 |publisher=[[Lippincott Williams & Wilkins]] |isbn=978-1-4511-0314-4}}</ref>. בהליך זה, מחדירים [[כימותרפיה]], כמו [[מיטומיצין]] ו[[ציספלטין]], מחוממת ל[[חלל הצפק]] למספר שעות במטרה לטפל בגידולים סרטניים שונים. בדרך כלל משתמשים בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מיד לאחר הסרה כירורגית של סרטן באיזור הבטן על מנת לחסל תאים סרטניים שנשארו בחלל הבטן. השילוב של הניתוח לכריתה כירורגית של הגידול וטיפול בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מתרחש לרוב כהליך אחד ואורך כ-6-8 שעות<ref name = sheba>https://www.sheba.co.il/Hipec</ref>.
'''כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית''' (ב[[לועזית]]: '''Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy''' או בקיצור '''HIPEC''') היא סוג של טיפול לסרטן מתקדם באיזור הבטן<ref>{{cite book |chapter=Technology of Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy in the United States, Europe, China, Japan and Korea |title=Cancer: Principles & Practice of Oncology—Annual Advances in Oncology, Volume 1 |last=Esquivel |first=Jesus |editor=Vincent T. DeVita Jr. |editor-link=Vincent T. DeVita Jr. |editor2=Theodore S. Lawrence |editor3=Steven A. Rosenberg |editor3-link=Steven A. Rosenberg |pages=188–193 |year=2010 |publisher=[[Lippincott Williams & Wilkins]] |isbn=978-1-4511-0314-4}}</ref>. בהליך זה, מחדירים [[כימותרפיה]], כמו [[מיטומיצין]] ו[[ציספלטין]], מחוממת ל[[חלל הצפק]] למספר שעות במטרה לטפל בגידולים סרטניים שונים. בדרך כלל משתמשים בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מיד לאחר הסרה כירורגית של סרטן באיזור הבטן על מנת לחסל תאים סרטניים שנשארו בחלל הבטן. השילוב של הניתוח לכריתה כירורגית של הגידול וטיפול בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מתרחש לרוב כהליך אחד ואורך כ-6-8 שעות<ref name = sheba>https://www.sheba.co.il/Hipec</ref>.


הניתוח משמש לטיפול בגידולים ממאירים בחלל הצפק, כולל גרורות של סוגי סרטן שונים כמו [[סרטן השחלות]]<ref>{{cite journal |last1=Huo |first1=YR |last2=Richards |first2=A |last3=Liauw |first3=W |last4=Morris |first4=DL |title=Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (HIPEC) and cytoreductive surgery (CRS) in ovarian cancer: A systematic review and meta-analysis. |journal=European Journal of Surgical Oncology |date=December 2015 |volume=41 |issue=12 |pages=1578–89 |doi=10.1016/j.ejso.2015.08.172 |pmid=26453145}}</ref> ו[[סרטן המעי הגס]], לרוב במקרים בהם המחלה מוגבלת לבטן. שיעור הסיבוכים בטיפול זה הוא משמעותי ועומד על כ-20%<ref>{{Cite web | url=http://healthnews.uc.edu/news/?/22745/ | title=UC HealthNews : HEALTH LINE: Heated}}</ref>. מחסום הפלזמה-צפק מונע ספיגה מערכתית של הכימותרפיה לזרם הדם ובכך מגביל את הרעילות ותופעות הלוואי. הטיפול כולל שימוש בכימותרפיות שונות ואין הסכמה ברורה לגבי איזו כימותרפיה עדיפה. לרוב, מיטומיצין ואוקסליפלטין משמשים לטיפול בסרטן המעי הגס, ואילו ציספלטין משמש לטיפול בסרטן השחלות<ref>{{Cite journal|last1=Morales-Soriano|first1=Rafael|last2=Esteve-Pérez|first2=Neus|last3=Segura-Sampedro|first3=Juan José|last4=Cascales-Campos|first4=Pedro|last5=Barrios|first5=Pedro|last6=Spanish Group of Peritoneal Malignancy Surface (GECOP)|date=February 2018|title=Current practice in cytoreductive surgery and HIPEC for metastatic peritoneal disease: Spanish multicentric survey|journal=European Journal of Surgical Oncology |volume=44|issue=2|pages=228–236|doi=10.1016/j.ejso.2017.11.012|issn=1532-2157|pmid=29242018}}</ref><ref>{{Cite journal|last1=Newton|first1=Andrew D.|last2=Bartlett|first2=Edmund K.|last3=Karakousis|first3=Giorgos C.|date=2016-02-01|title=Cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy: a review of factors contributing to morbidity and mortality|journal=Journal of Gastrointestinal Oncology|volume=7|issue=1|pages=99–111|doi=10.3978/j.issn.2078-6891.2015.100|issn=2078-6891|pmc=4754303|pmid=26941988}}</ref>. מינון הכימותרפיה התוך-צפקית מחושב לפי פרוטוקול המחשב את שטח הפנים של הגוף או על פי פרוטוקול מבוסס ריכוז. בדומה לכימותרפיה מערכתית, פרוטוקול המבוסס על שטח הפנים של הגוף נועד להשיג ריכוזים כימותרפיים יעילים בתוך תאי הגידול המשתנים בהתאם לגודל הגוף<ref name = JAMAONCO></ref>. הכימותרפיה המוזרקת לחלל הצפק מחוממת ל-41-43 מעלות [[צלזיוס]] לקבלת השפעה ציטוטוקסית משופרת<ref>{{Cite journal|last=van Stein|first=Ruby M.|last2=Aalbers|first2=Arend G. J.|last3=Sonke|first3=Gabe S.|last4=van Driel|first4=Willemien J.|date=2021-05-06|title=Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy for Ovarian and Colorectal Cancer: A Review|url=https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2779523|journal=JAMA Oncology|language=en|doi=10.1001/jamaoncol.2021.0580|issn=2374-2437}}</ref>. מלבד השפעה ציטוטוקסית ישירה והשראת מוות של תאים, תאי גידול רבים מגיבים לחום על ידי ביטוי [[חלבון עקת חום|חלבוני עקת חום]], המשמשים כקולטנים ל[[תא הרג טבעי|תאי הרג טבעי]] אשר מעוררים תגובה חיסונית נגד הגידול. בנוסף להשפעות הציטוטוקסיות שלה, היפרתרמיה בינונית משפרת משמעותית את ההשפעות הציטוטוקסיות של תרופות כימותרפיות שונות<ref name = JAMAONCO></ref>.
הניתוח משמש לטיפול בגידולים ממאירים בחלל הצפק, כולל גרורות של סוגי סרטן שונים כמו [[סרטן השחלות]]<ref>{{cite journal |last1=Huo |first1=YR |last2=Richards |first2=A |last3=Liauw |first3=W |last4=Morris |first4=DL |title=Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (HIPEC) and cytoreductive surgery (CRS) in ovarian cancer: A systematic review and meta-analysis. |journal=European Journal of Surgical Oncology |date=December 2015 |volume=41 |issue=12 |pages=1578–89 |doi=10.1016/j.ejso.2015.08.172 |pmid=26453145}}</ref> ו[[סרטן המעי הגס]], לרוב במקרים בהם המחלה מוגבלת לבטן. שיעור הסיבוכים בטיפול זה הוא משמעותי ועומד על כ-20%<ref>{{Cite web | url=http://healthnews.uc.edu/news/?/22745/ | title=UC HealthNews : HEALTH LINE: Heated}}</ref>. מחסום הפלזמה-צפק מונע ספיגה מערכתית של הכימותרפיה לזרם הדם ובכך מגביל את הרעילות ותופעות הלוואי. הטיפול כולל שימוש בכימותרפיות שונות ואין הסכמה ברורה לגבי איזו כימותרפיה עדיפה. לרוב, מיטומיצין ואוקסליפלטין משמשים לטיפול בסרטן המעי הגס, ואילו ציספלטין משמש לטיפול בסרטן השחלות<ref>{{Cite journal|last1=Morales-Soriano|first1=Rafael|last2=Esteve-Pérez|first2=Neus|last3=Segura-Sampedro|first3=Juan José|last4=Cascales-Campos|first4=Pedro|last5=Barrios|first5=Pedro|last6=Spanish Group of Peritoneal Malignancy Surface (GECOP)|date=February 2018|title=Current practice in cytoreductive surgery and HIPEC for metastatic peritoneal disease: Spanish multicentric survey|journal=European Journal of Surgical Oncology |volume=44|issue=2|pages=228–236|doi=10.1016/j.ejso.2017.11.012|issn=1532-2157|pmid=29242018}}</ref><ref>{{Cite journal|last1=Newton|first1=Andrew D.|last2=Bartlett|first2=Edmund K.|last3=Karakousis|first3=Giorgos C.|date=2016-02-01|title=Cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy: a review of factors contributing to morbidity and mortality|journal=Journal of Gastrointestinal Oncology|volume=7|issue=1|pages=99–111|doi=10.3978/j.issn.2078-6891.2015.100|issn=2078-6891|pmc=4754303|pmid=26941988}}</ref>. מינון הכימותרפיה התוך-צפקית מחושב לפי פרוטוקול המחשב את שטח הפנים של הגוף או על פי פרוטוקול מבוסס ריכוז. בדומה לכימותרפיה מערכתית, פרוטוקול המבוסס על שטח הפנים של הגוף נועד להשיג ריכוזים כימותרפיים יעילים בתוך תאי הגידול המשתנים בהתאם לגודל הגוף<ref name = JAMAONCO></ref>. הכימותרפיה המוזרקת לחלל הצפק מחוממת ל-41-43 מעלות [[צלזיוס]] לקבלת השפעה ציטוטוקסית משופרת<ref>{{Cite journal|last=van Stein|first=Ruby M.|last2=Aalbers|first2=Arend G. J.|last3=Sonke|first3=Gabe S.|last4=van Driel|first4=Willemien J.|date=2021-05-06|title=Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy for Ovarian and Colorectal Cancer: A Review|url=https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2779523|journal=JAMA Oncology|language=en|doi=10.1001/jamaoncol.2021.0580|issn=2374-2437}}</ref>. מלבד השפעה ציטוטוקסית ישירה והשראת [[אפופטוזה|מוות של תאים]], תאי גידול רבים מגיבים לחום על ידי ביטוי [[חלבון עקת חום|חלבוני עקת חום]], המשמשים כקולטנים ל[[תא הרג טבעי|תאי הרג טבעי]] אשר מעוררים תגובה חיסונית נגד הגידול. בנוסף להשפעות הציטוטוקסיות שלה, היפרתרמיה בינונית משפרת משמעותית את ההשפעות הציטוטוקסיות של תרופות כימותרפיות שונות<ref name = JAMAONCO></ref>.


השימוש במתן תוך-פרטונאלי של כימותרפיה מבוסס על עיקרון הדומה ל[[דיאליזה פריטונאלית]]. עד שנות ה-90 הטיפול בגרורות לחלל הצפק כלל בעיקר טיפול כימותרפי כלל גופי. לאחר הניסיון המוצלח הראשון של טיפול זה בשנות ה-80, במהלך שלושת העשורים האחרונים, הראיות לגבי יעילות הטיפול הולכות ומצטברות. עם זאת, עדיין יש פערי ידע בנושא ושיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי הגבוה לעיתים מעמיד בספק את יעילות הטיפול במקרים מסוימים. נכון ל-2021, מחקרים הראו יעילות מסוימת בסוגים מסוימים של סרטן השחלות, אך מחקר שנערך בחולים עם גרורות מסרטן המעי הגס לא הראה תועלת של הטיפול לאחר ניתוח<ref name = JAMAONCO>https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2779523</ref>.
השימוש במתן תוך-פרטונאלי של כימותרפיה מבוסס על עיקרון הדומה ל[[דיאליזה פריטונאלית]]. עד שנות ה-90 הטיפול בגרורות לחלל הצפק כלל בעיקר טיפול כימותרפי כלל גופי. לאחר הניסיון המוצלח הראשון של טיפול זה בשנות ה-80, במהלך שלושת העשורים האחרונים, הראיות לגבי יעילות הטיפול הולכות ומצטברות. עם זאת, עדיין יש פערי ידע בנושא ושיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי הגבוה לעיתים מעמיד בספק את יעילות הטיפול במקרים מסוימים. נכון ל-2021, מחקרים הראו יעילות מסוימת בסוגים מסוימים של סרטן השחלות, אך מחקר שנערך בחולים עם גרורות מסרטן המעי הגס לא הראה תועלת של הטיפול לאחר ניתוח<ref name = JAMAONCO>https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2779523</ref>.

גרסה מ־07:53, 22 ביוני 2021

כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית

כימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית (בלועזית: Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy או בקיצור HIPEC) היא סוג של טיפול לסרטן מתקדם באיזור הבטן[1]. בהליך זה, מחדירים כימותרפיה, כמו מיטומיצין וציספלטין, מחוממת לחלל הצפק למספר שעות במטרה לטפל בגידולים סרטניים שונים. בדרך כלל משתמשים בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מיד לאחר הסרה כירורגית של סרטן באיזור הבטן על מנת לחסל תאים סרטניים שנשארו בחלל הבטן. השילוב של הניתוח לכריתה כירורגית של הגידול וטיפול בכימותרפיה היפרתרמית תוך צפקית מתרחש לרוב כהליך אחד ואורך כ-6-8 שעות[2].

הניתוח משמש לטיפול בגידולים ממאירים בחלל הצפק, כולל גרורות של סוגי סרטן שונים כמו סרטן השחלות[3] וסרטן המעי הגס, לרוב במקרים בהם המחלה מוגבלת לבטן. שיעור הסיבוכים בטיפול זה הוא משמעותי ועומד על כ-20%[4]. מחסום הפלזמה-צפק מונע ספיגה מערכתית של הכימותרפיה לזרם הדם ובכך מגביל את הרעילות ותופעות הלוואי. הטיפול כולל שימוש בכימותרפיות שונות ואין הסכמה ברורה לגבי איזו כימותרפיה עדיפה. לרוב, מיטומיצין ואוקסליפלטין משמשים לטיפול בסרטן המעי הגס, ואילו ציספלטין משמש לטיפול בסרטן השחלות[5][6]. מינון הכימותרפיה התוך-צפקית מחושב לפי פרוטוקול המחשב את שטח הפנים של הגוף או על פי פרוטוקול מבוסס ריכוז. בדומה לכימותרפיה מערכתית, פרוטוקול המבוסס על שטח הפנים של הגוף נועד להשיג ריכוזים כימותרפיים יעילים בתוך תאי הגידול המשתנים בהתאם לגודל הגוף[7]. הכימותרפיה המוזרקת לחלל הצפק מחוממת ל-41-43 מעלות צלזיוס לקבלת השפעה ציטוטוקסית משופרת[8]. מלבד השפעה ציטוטוקסית ישירה והשראת מוות של תאים, תאי גידול רבים מגיבים לחום על ידי ביטוי חלבוני עקת חום, המשמשים כקולטנים לתאי הרג טבעי אשר מעוררים תגובה חיסונית נגד הגידול. בנוסף להשפעות הציטוטוקסיות שלה, היפרתרמיה בינונית משפרת משמעותית את ההשפעות הציטוטוקסיות של תרופות כימותרפיות שונות[7].

השימוש במתן תוך-פרטונאלי של כימותרפיה מבוסס על עיקרון הדומה לדיאליזה פריטונאלית. עד שנות ה-90 הטיפול בגרורות לחלל הצפק כלל בעיקר טיפול כימותרפי כלל גופי. לאחר הניסיון המוצלח הראשון של טיפול זה בשנות ה-80, במהלך שלושת העשורים האחרונים, הראיות לגבי יעילות הטיפול הולכות ומצטברות. עם זאת, עדיין יש פערי ידע בנושא ושיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי הגבוה לעיתים מעמיד בספק את יעילות הטיפול במקרים מסוימים. נכון ל-2021, מחקרים הראו יעילות מסוימת בסוגים מסוימים של סרטן השחלות, אך מחקר שנערך בחולים עם גרורות מסרטן המעי הגס לא הראה תועלת של הטיפול לאחר ניתוח[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Esquivel, Jesus (2010). "Technology of Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy in the United States, Europe, China, Japan and Korea". In Vincent T. DeVita Jr.; Theodore S. Lawrence; Steven A. Rosenberg (eds.). Cancer: Principles & Practice of Oncology—Annual Advances in Oncology, Volume 1. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 188–193. ISBN 978-1-4511-0314-4.
  2. ^ https://www.sheba.co.il/Hipec
  3. ^ Huo, YR; Richards, A; Liauw, W; Morris, DL (בדצמבר 2015). "Hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (HIPEC) and cytoreductive surgery (CRS) in ovarian cancer: A systematic review and meta-analysis". European Journal of Surgical Oncology. 41 (12): 1578–89. doi:10.1016/j.ejso.2015.08.172. PMID 26453145. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "UC HealthNews : HEALTH LINE: Heated".
  5. ^ Morales-Soriano, Rafael; Esteve-Pérez, Neus; Segura-Sampedro, Juan José; Cascales-Campos, Pedro; Barrios, Pedro; Spanish Group of Peritoneal Malignancy Surface (GECOP) (בפברואר 2018). "Current practice in cytoreductive surgery and HIPEC for metastatic peritoneal disease: Spanish multicentric survey". European Journal of Surgical Oncology. 44 (2): 228–236. doi:10.1016/j.ejso.2017.11.012. ISSN 1532-2157. PMID 29242018. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Newton, Andrew D.; Bartlett, Edmund K.; Karakousis, Giorgos C. (2016-02-01). "Cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy: a review of factors contributing to morbidity and mortality". Journal of Gastrointestinal Oncology. 7 (1): 99–111. doi:10.3978/j.issn.2078-6891.2015.100. ISSN 2078-6891. PMC 4754303. PMID 26941988.
  7. ^ 1 2 3 https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2779523
  8. ^ van Stein, Ruby M.; Aalbers, Arend G. J.; Sonke, Gabe S.; van Driel, Willemien J. (2021-05-06). "Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy for Ovarian and Colorectal Cancer: A Review". JAMA Oncology (באנגלית). doi:10.1001/jamaoncol.2021.0580. ISSN 2374-2437.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כימותרפיה_היפרתרמית_תוך_צפקית&oldid=31635954"