כפל לשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:52, 3 ביולי 2007

כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים שחבוי בתוכם תרתי משמע בסגנון החידות בתשבצי היגיון, ומטרת החידה היא למצוא אותו. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, אבל בדרך כלל הוא מתבסס על שמיעה.

תפוצה והיסטוריה

חידות כפל הלשון נפוצות בעיקר בישראל. שיא הפופולאריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, ידיעות אחרונות ומעריב. כיום רק מעריב ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע. החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון לשון נופל על לשון בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". עם ירידת הפופולאריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. כאמור, החידות במעריב מתפרסמות עד היום. במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית אין לכתוב כיף בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון. הקריקטוריסט יעקב פרקש ("זאב") צייר את החידות עד מותו ב2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת". גם יוצרי חידות הכףלשון וגם יוצרי שילונדע הוציאו ספרים (אחד כל אחד) עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונות). הכנסות הספר "כףלשון" מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש. לאחרונה הייתה ל"מעריב" כוונה לבטל את כפלי הלשון. לאחר לחץ גדול של חובבי כפלי הלשון בארץ הוחלט להחזירם.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים שחבוי בתוכם תרתי משמע בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]], ומטרת החידה היא למצוא אותו. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[כתיב]] או על [[שמיעה]], אבל בדרך כלל הוא מתבסס על שמיעה.
+כפל לשון הוא שם כולל ל[[חידה|חידות]] הכוללות איורים שחבוי בתוכם תרתי משמע בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]], ומטרת החידה היא למצוא אותו. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[כתיב]] או על [[שמיעה]], אבל בדרך כלל הוא מתבסס על שמיעה.
 ==תפוצה והיסטוריה==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 חידות כפל הלשון נפוצות בעיקר בישראל. שיא הפופולאריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]]. כיום רק [[מעריב]] ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.
 החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי [[יגאל שילון]], ואת הציורים צייר המאייר [[שי צ'רקה]]. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון [[לשון נופל על לשון]] בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". עם ירידת הפופולאריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול ב[[דצמבר]] [[1991]], והופיע במדור "[[7 לילות]]" ולאחר מכן ב[[שבועון]] [[פנאי פלוס]].
-כאמור, החידות במעריב מתפרסמות עד היום. במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון ל[[הנאה|כיף]], אף שעל פי חוקי ה[[עברית]] התקנית אין לכתוב כיף ב[[כתיב חסר]]. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון. עד מותו ב[[2004]] הקריקטוריסט [[יעקב פרקש]] ("זאב") צייר את החידות". החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".
+כאמור, החידות במעריב מתפרסמות עד היום. במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון ל[[הנאה|כיף]], אף שעל פי חוקי ה[[עברית]] התקנית אין לכתוב כיף ב[[כתיב חסר]]. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון. הקריקטוריסט [[יעקב פרקש]] ("זאב") צייר את החידות עד מותו ב[[2004]]. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".
 גם יוצרי חידות הכףלשון וגם יוצרי שילונדע הוציאו ספרים (אחד כל אחד) עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונות). הכנסות הספר "כףלשון" מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.
 לאחרונה הייתה ל"מעריב" כוונה לבטל את כפלי הלשון. לאחר לחץ גדול של חובבי כפלי הלשון בארץ הוחלט להחזירם.
+[[קטגוריה:חידות]]