התפלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:11, 9 בנובמבר 2007

בשם התפלה קוראים לכל תהליך שמיועד להסיר מלחים ומינרלים ממים, על מנת להשיג מים הראויים לשתייה או לחקלאות. לפעמים נוצר גם מלח שולחן כתוצר לוואי של התהליך. המילה "התפלה" היא מלשון "תפל", חסר טעם, כלומר תהליך בו מסירים את מליחותם של המים.

שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת לחץ גבוה, והעברת אתן דרכם. כמעט מיד, גבישים מופיעים למעלה, המורכבים ממים מזוקקים ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של מולקולות אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור.

משתמשים רבות בהתפלה של מי ים במדינות המזרח התיכון, על אוניות, צוללות ואיים. השיטה שמשתמשים בה בפעולות אלה היא הרתחת המים בלחץ נמוך, וכך בטמפרטורה נמוכה בהרבה מהרגיל. בשל הטמפרטורה הנמוכה, אנרגיה נחסכת. אולם, החיידקים במים נותרים חיים, ולכן צריך להעביר את המים בתהליכים נוספים לפני שניתן לשתות אותם.

כווית היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים. כווית היא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.

מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הממוצעת. בישראל פועל מפעל להתפלת מי ים באילת, והוא מספק את מי השתייה באזור. כמו כן הוקם מפעל נוסף באשקלון, "מתקן התפלה אשקלון", הגדול ביותר בעולם. ב-5 בספטמבר 2007 נחנך מפעל שני בפלמחים בעלות של 100 מיליון דולר ^[1]. בנוסף, יש תוכניות להקים מפעלים רבים שכאלה, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מ"ק בשנה.

מחיר ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת בארות ושאיבה ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת המליחות, הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת באוסמוזה הפוכה על מנת לסנן את המלח: ממברנה מאפשרת מעבר חד-כווני של המים ומסננת את המלחים, וכדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי (השואף ליצור איזון ברמת המלחים) נדרש לחץ המים המליחים כנגד הממברנה.

מנקודת המבט של איכות הסביבה, התפלה עדיפה על שימוש במי תהום או במי נגר לשימוש אנושי. אולם גם עם התפלה יש בעיות אקולוגיות. רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה שצריך להיפטר ממנו. מלח בריכוז גבוה יכול לפגוע בבעלי חיים ימיים. על פי מחקר שביצעו חוקרים ישראלים ואשר התפרסם בנובמבר 2007, התברר השקייה במים מותפלים עלולה לגרום לנזקים לגידולים חקלאיים. זאת, היות והמים המותפלים חסרים מינרלים החיוניים לבריאותו של הצמח^[1].

הערות שוליים

^ אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. הארץ, 8 בנובמבר 2007.

קישורים חיצוניים

[1] אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. הארץ, 8 בנובמבר 2007.

[1]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 [[מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
-בישראל פועל מפעל להתפלת מי ים ב[[אילת]], והוא מספק את מי השתייה באזור. כמו כן הוקם מפעל נוסף ב[[אשקלון]], "[[מתקן התפלה אשקלון]]", הגדול ביותר בישראל ובעולם. ב-[[5 בספטמבר]] 2007 נחנך מפעל שני ב[[פלמחים]] בעלות של 100 מיליון דולר <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>. בנוסף, יש תוכניות להקים מפעלים רבים שכאלה, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מ"ק בשנה.
+בישראל פועל מפעל להתפלת מי ים ב[[אילת]], והוא מספק את מי השתייה באזור. כמו כן הוקם מפעל נוסף ב[[אשקלון]], "[[מתקן התפלה אשקלון]]", הגדול ביותר בעולם. ב-[[5 בספטמבר]] 2007 נחנך מפעל שני ב[[פלמחים]] בעלות של 100 מיליון דולר <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>. בנוסף, יש תוכניות להקים מפעלים רבים שכאלה, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מ"ק בשנה.
 [[מחיר]] ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח: