התפלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:48, 19 בנובמבר 2007

התפלה הוא שם כולל לתהליכים המיועדיםך להסיר מלחים ומינרלים ממים, על מנת להשיג מים הראויים לשתייה או לחקלאות. המילה "התפלה" היא מלשון "תפל"- חסר טעם, כלומר תהליך בו מסירים את מליחותם של המים.

שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת לחץ גבוה, והעברת אתן דרכם. כמעט מיד, גבישים מופיעים למעלה, המורכבים ממים מזוקקים ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של מולקולות אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור. לפעמים נוצר גם מלח שולחן כתוצר לוואי של התהליך.

התפלה של מי ים נפוצה במדינות המזרח התיכון, על אוניות, צוללות ואיים. השיטה שמשתמשים בה בפעולות אלה היא הרתחת המים בלחץ נמוך, וכך בטמפרטורה נמוכה בהרבה מהרגיל. בשל הטמפרטורה הנמוכה, אנרגיה נחסכת. אולם, החיידקים במים נותרים חיים, ולכן צריך להעביר את המים בתהליכים נוספים לפני שניתן לשתות אותם.

מחיר ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת בארות ושאיבה ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת המליחות, הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת באוסמוזה הפוכה על מנת לסנן את המלח: ממברנה מאפשרת מעבר חד-כווני של המים ומסננת את המלחים, וכדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי (השואף ליצור איזון ברמת המלחים) נדרש לחץ המים המליחים כנגד הממברנה.

מנקודת המבט סביבתית, התפלה עדיפה על שימוש במי תהום או במי נגר לשימוש אנושי. אולם גם עם התפלה יש בעיות אקולוגיות. רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה שצריך להיפטר ממנו. מלח בריכוז גבוה יכול לפגוע בבעלי חיים ימיים. על פי מחקר שביצעו חוקרים ישראלים ואשר התפרסם בנובמבר 2007, התברר השקייה במים מותפלים עלולה לגרום לנזקים לגידולים חקלאיים. זאת, היות והמים המותפלים חסרים מינרלים החיוניים לבריאותו של הצמח^[1].

כווית היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים, והיא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.

התפלת מים בישראל

מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הממוצעת.

בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים. לממשלה תוכניות להקמת מפעלים נוספים, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מלמ"ק בשנה.

מתקן ההתפלה באילת- הותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
מתקן התפלה אשקלון- נחנך באשקלון בשנת 2005, ומספק מים לנגב. נחשב לגדול ביותר בעולם, ומחיר המים המיוצרים בו הוא הנמוך ביותר בעולם למים מותפלים. כושר ההתפלה שלו מגיע ל100 מיליון מלמ"ק בשנה.
מתקן ההתפלה בפלמחים: נחנך ב-5 בספטמבר 2007, בעלות של 100 מיליון דולר. ^[1].

הערות שוליים

^ אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. הארץ, 8 בנובמבר 2007.

קישורים חיצוניים

[1] אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. הארץ, 8 בנובמבר 2007.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בשם '''התפלה''' קוראים לכל תהליך שמיועד להסיר [[מלח (כימיה)|מלחים]] ו[[מינרל|מינרלים]] מ[[מים]], על מנת להשיג מים הראויים ל[[שתייה]] או ל[[חקלאות]]. לפעמים נוצר גם [[מלח בישול|מלח שולחן]] כתוצר לוואי של התהליך. המילה "התפלה" היא מלשון "תפל", חסר טעם, כלומר תהליך בו מסירים את מליחותם של המים.
+'''התפלה''' הוא שם כולל לתהליכים המיועדיםך להסיר [[מלח (כימיה)|מלחים]] ו[[מינרל|מינרלים]] מ[[מים]], על מנת להשיג מים הראויים ל[[שתייה]] או ל[[חקלאות]].  המילה "התפלה" היא מלשון "תפל"- חסר טעם, כלומר תהליך בו מסירים את מליחותם של המים.
-שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת [[לחץ]] גבוה, והעברת [[אתן]] דרכם. כמעט מיד, [[גביש|גבישים]] מופיעים למעלה, המורכבים מ[[מים מזוקקים]] ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של [[מולקולה|מולקולות]] אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור.
+שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת [[לחץ]] גבוה, והעברת [[אתן]] דרכם. כמעט מיד, [[גביש|גבישים]] מופיעים למעלה, המורכבים מ[[מים מזוקקים]] ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של [[מולקולה|מולקולות]] אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור. לפעמים נוצר גם [[מלח בישול|מלח שולחן]] כתוצר לוואי של התהליך.
-משתמשים רבות בהתפלה של מי ים במדינות המזרח התיכון, על [[ספינה|אוניות]], [[צוללת|צוללות]] ו[[אי|איים]]. השיטה שמשתמשים בה בפעולות אלה היא הרתחת המים בלחץ נמוך, וכך ב[[טמפרטורה]] נמוכה בהרבה מהרגיל. בשל הטמפרטורה הנמוכה, [[אנרגיה]] נחסכת. אולם, ה[[חיידק|חיידקים]] במים נותרים חיים, ולכן צריך להעביר את המים בתהליכים נוספים לפני שניתן לשתות אותם.
+התפלה של מי ים נפוצה במדינות המזרח התיכון, על [[ספינה|אוניות]], [[צוללת|צוללות]] ו[[אי|איים]]. השיטה שמשתמשים בה בפעולות אלה היא הרתחת המים בלחץ נמוך, וכך ב[[טמפרטורה]] נמוכה בהרבה מהרגיל. בשל הטמפרטורה הנמוכה, [[אנרגיה]] נחסכת. אולם, ה[[חיידק|חיידקים]] במים נותרים חיים, ולכן צריך להעביר את המים בתהליכים נוספים לפני שניתן לשתות אותם.
+מחיר ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח:
-[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים. כווית היא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.
-[[מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
-בישראל פועל מפעל להתפלת מי ים ב[[אילת]], והוא מספק את מי השתייה באזור. כמו כן הוקם מפעל נוסף ב[[אשקלון]], "[[מתקן התפלה אשקלון]]", הגדול ביותר בעולם. ב-[[5 בספטמבר]] 2007 נחנך מפעל שני ב[[פלמחים]] בעלות של 100 מיליון דולר <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>. בנוסף, יש תוכניות להקים מפעלים רבים שכאלה, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מ"ק בשנה.
-[[מחיר]] ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח:
 ממברנה מאפשרת מעבר חד-כווני של המים ומסננת את המלחים, וכדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי
 (השואף ליצור איזון ברמת המלחים) נדרש לחץ המים המליחים כנגד הממברנה.
-מנקודת המבט של [[איכות הסביבה]], התפלה עדיפה על שימוש ב[[מי תהום]] או ב[[מי נגר]] לשימוש אנושי. אולם גם עם התפלה יש בעיות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]. רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה שצריך להיפטר ממנו. מלח בריכוז גבוה יכול לפגוע ב[[בעלי חיים]] ימיים. על פי מחקר שביצעו חוקרים ישראלים ואשר התפרסם בנובמבר 2007, התברר השקייה במים מותפלים עלולה לגרום לנזקים לגידולים חקלאיים. זאת, היות והמים המותפלים חסרים מינרלים החיוניים לבריאותו של הצמח<ref>אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. '''הארץ''', 8 בנובמבר 2007.</ref>.
+מנקודת המבט [[איכות הסביבה|סביבתית]], התפלה עדיפה על שימוש ב[[מי תהום]] או ב[[מי נגר]] לשימוש אנושי. אולם גם עם התפלה יש בעיות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]. רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה שצריך להיפטר ממנו. מלח בריכוז גבוה יכול לפגוע ב[[בעלי חיים]] ימיים. על פי מחקר שביצעו חוקרים ישראלים ואשר התפרסם בנובמבר 2007, התברר השקייה במים מותפלים עלולה לגרום לנזקים לגידולים חקלאיים. זאת, היות והמים המותפלים חסרים מינרלים החיוניים לבריאותו של הצמח<ref>אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. '''הארץ''', 8 בנובמבר 2007.</ref>.
+[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים, והיא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.
+==התפלת מים בישראל==
+[[משק המים בישראל|מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
+בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אילת]], ב[[אשקלון]] וב[[פלמחים]]. לממשלה תוכניות להקמת מפעלים נוספים, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מלמ"ק בשנה.
+*'''מתקן ההתפלה ב[[אילת]]'''- הותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
+*'''[[מתקן התפלה אשקלון]]'''- נחנך ב[[אשקלון]] בשנת [[2005]], ומספק מים לנגב. נחשב לגדול ביותר בעולם, ומחיר המים המיוצרים בו הוא הנמוך ביותר בעולם למים מותפלים. כושר ההתפלה שלו מגיע ל100 מיליון מלמ"ק בשנה.
+*'''מתקן ההתפלה ב[[פלמחים]]''':  נחנך ב-[[5 בספטמבר]] 2007, בעלות של 100 מיליון דולר. <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>.
 ==הערות שוליים==