יזדגרד השני

יַזְדְגֶרְד השני - מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 438 – 457, בנו ויורשו של בהראם החמישי.

בתחילת שלטונו פתח יזדגרד במלחמה נגד האימפריה הביזנטית לאחר שהקימה ביצורים על שטח פרסי סמוך לחרן. הוא הצליח להפתיע את הביזנטים, אך נתקל בשיטפון שמנע ממנו להתקדם לעומק שטחה של האימפריה. הקיסר הביזנטי שנגדו נלחם יזדגרד, תאודוסיוס השני, היה מעוניין לסיים את המלחמה, ושלח את מפקד הצבא שלו לפתוח במשא ומתן עם יזדגרד. בסופו של המשא ומתן הוחלט ששתי האימפריות לא תבנינה ביצורים על שטחי הספר שלהן.

בעיצומו של המשא ומתן עם האימפריה הביזנטית תקפה ממלכת קידאריט את האימפריה הסאסאנית. יזדגרד השיב מלחמה שערה והצליח לדחוק את הקידאריטים אל מעבר לנהר אמו דריה (450). באחרית ימיו נלחם שנית עם הקידאריטים והדף התקפה מחודשת שלהם.

יזדגרד, שבימיו בא לידי ביטוי הכלל "דתא דמלכותא דתא" ("Cujus regio, ejus religio"), פעל בקנאות כלפי המיעוטים הדתיים, ובפרט נגד הנוצרים; הוא רדף את הנוצרים, הורה לסלק אותם משורות הצבא ודרש מהנוצרים שבארמניה להמיר את דתם, באמרו "צריך שדת אדוניכם תהא דתכם, כי עלינו לתת לאלוהים דין וחשבון על אודותיכם". כשהתקוממו נגדו הארמנים, דיכא את המרד והגלה את ראשי המדינה לפרס.

את היהודים רדף יזדגרד במידה פחותה יותר; הוא אסר על אמירת קריאת שמע בפומבי, מפני שיש בה ייחוד השם, ועל שמירת השבת (455). מחלק מהגזרות הצליחו היהודים להתחמק בתחבולות שונות.