אמו דריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמו דריה
Amu darya delta.jpg
הדלתה של אמו-דריה
אורך 2,400 ק"מ
גובה מוצא הנהר 4,525 מטרים
ספיקה ממוצעת 2,525 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 534,739 קמ"ר
מוצא הרי פמיר
שפך ימת אראל
מדינות באגן הניקוז טורקמניסטן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן
Amudaryamap.jpg
אגן הניקוז של נהר אמו-דריה

אמו דריה (טורקמנית: Amyderýa; יוונית עתיקה: Ὦξος (אוקסוס); ערבית: جيحون (ג'יחון); אינדו-אירופאית: Vaksu) הוא נהר במרכז אסיה ששמש בימי קדם כגבול בין סוגדיאנה לבאקטריה. הנהר נשפך בדלתה לימת אראל והוא מתהווה מחיבורם של נהרות הפאנג' והוואחש. בימי קדם כונה בערבית בשם ג'יחון, על שם הגיחון, אחד מארבעת נהרות גן העדן. מוכר לעתים בשמו הלטיני, נהר האוקסוס.

אורכו של הנהר כ-2,400 ק"מ, והוא מנקז אזור של 534,739 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת שלגים וקרחונים בהרי פמיר. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מיליארד קוב מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. בתקופות שונות בהיסטוריה היו לנהר שני ניקוזים, אחד לימת אראל והשני לים הכספי. עד המאה ה-16 נוקזה רוב הזרימה בנהר לים הכספי, מאז הוא נשפך אל ימת אראל בלבד, אך ניתן להבחין בערוצו היבש לים הכספי. בשנת 1878, בשעת שיטפון הגיע שוב הנהר לים הכספי, דבר שעורר את האפשרות ליצור תעלה קבועה שתחבר את ימת אראל לים הכספי[1].

הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ההינדו-כוש. בהתקרבו לימת אראל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן שנות ה-50, ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות הכותנה של ברית המועצות הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת אראל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמו-דריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.