ראול, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:04, 27 במאי 2008

ראול דוכס בורגונדיה (בצרפתית: Raoul de France) (מכונה גם רודולף [Rodolphe], ‏890 - 15 בינואר 936), מלך על פרנקיה המערבית מ-923 עד מותו.

ירש את דוכסות בורגונדיה מאביו, רישאר מאוטון ב-921. נישא לאמה מצרפת, בתו של המלך רובר הראשון, אך לא היו להם ילדים. אחרי שהמלך רובר הראשון נהרג בדו- קרב עם שארל התם (בן לשושלת הקארולינגים), נבחר ראול על ידי מועצת האצילים למלך פרנקיה המערבית ב-13 ביולי 923. בעזרתו של רובר רוזן ורמנדואה, דאג המלך ראול להחזיק את שארל "התם" בכלא במצודת טיירי (בחבל פיקרדי שבצפון צרפת), שם מת ב-929. המלך ראול פחד מתחרות על הכתר מצדו של רובר רוזן ורמנדואה, ולא היסס לקרוא לעזרתו את היינריך הראשון מלך גרמניה.

המלך ראול נתקל בקשיים כאשר רצה להטיל את מרותו על כל ממלכת פרנקיה המערבית, ובמיוחד על אקוויטניה ועל קטלוניה. היה עליו גם לעמוד בפני הנורמנים שמלכם היה דוכס נורמנדיה. המלך ראול איבד גם את השליטה בפרובנס, והנסיכים המקומיים בכל רחבי הממלכה החלו לטבוע מטבעות משלהם. המלך ראול נפטר ב-936 ללא יורשים, והאצילים מסרו את הכתר ללואי, בנו של שארל "התם", שמלך בשם לואי הרביעי.

תבנית:השושלת הקרולינגית (ניווט)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Raoul_Ier.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראול, מלך צרפת]]
-'''ראול דוכס בורגונדיה''' (ב[[צרפתית]]: Raoul de France) {{ימינה}}(מכונה גם '''רודולף''' [Rodolphe], נולד ב-890 - נפטר ב-[[15 בינואר]] [[936]]), מלך על [[פרנקיה המערבית]] מ-[[923]] עד מותו.
+'''ראול דוכס בורגונדיה''' (ב[[צרפתית]]: Raoul de France) (מכונה גם '''רודולף''' [Rodolphe], {{ימינה}}[[890]] - [[15 בינואר]] [[936]]), מלך על [[פרנקיה המערבית]] מ-[[923]] עד מותו.
 ירש את [[דוכסות בורגונדיה]] מאביו, [[רישאר מאוטון]] ב-[[921]]. נישא לאמה מ[[צרפת]], בתו של המלך [[רובר הראשון מלך צרפת|רובר הראשון]], אך לא היו להם ילדים. אחרי שהמלך רובר הראשון נהרג בדו- קרב עם [[שארל התם]] (בן ל[[שושלת הקארולינגים]]), נבחר ראול על ידי מועצת האצילים למלך פרנקיה המערבית ב-[[13 ביולי]] [[923]]. בעזרתו של רובר רוזן ורמנדואה, דאג המלך ראול להחזיק את שארל "התם" בכלא במצודת טיירי (בחבל [[פיקרדי]] שבצפון צרפת), שם מת ב-[[929]]. המלך ראול פחד מתחרות על הכתר מצדו של רובר רוזן ורמנדואה, ולא היסס לקרוא לעזרתו את [[היינריך הראשון]] מלך [[גרמניה]].