אי רובינזון קרוזו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[אי]] '''רובינזון קרוזו''', הידוע גם כ'''מס א-טירה''' (Más a Tierra), הוא [[אי וולקני]] השייך ל[[ארכיפלג]] של [[איי חואן פרננדס]] ה[[צ'ילה|צ'יליאנים]], הממוקמים בדרום [[האוקיינוס השקט]], כ-640 קילומטר מערבית ליבשת [[אמריקה הדרומית]]. |
[[אי]] '''רובינזון קרוזו''', הידוע גם כ'''מס א-טירה''' (Más a Tierra), הוא [[אי וולקני]] השייך ל[[ארכיפלג]] של [[איי חואן פרננדס]] ה[[צ'ילה|צ'יליאנים]], הממוקמים בדרום [[האוקיינוס השקט]], כ-640 קילומטר מערבית ליבשת [[אמריקה הדרומית]]. |
||
האי, שגודלו כ-90 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-630 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על [[דיג]] |
האי, שגודלו כ-90 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-630 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על [[דיג]] ו[[תיירות]]. |
||
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לראשונה בשנת 1574 על ידי |
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לראשונה בשנת [[1574]] על ידי ה[[מלח]] ה[[ספרד|ספרדי]] חואן פרננדס. בשנת [[1704]] ננטש על האי מלח צעיר בשם [[אלכסנדר סלקירק]], במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה ל[[רומן]] "[[רובינזון קרוזו]]" מאת הסופר [[דניאל דפו]], שפורסם לראשונה בשנת [[1719]]. במהלך ה[[המאה ה-17|מאות ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] שימש האי כמקור מסתור ל[[שודדי ים]]. |
||
במהלך מלחמת העולם הראשונה טובעה אניית צי גרמנית באחד |
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] טובעה אניית צי [[גרמניה|גרמנית]] באחד מ[[מפרץ|מפרציו]] של האי, כיום שרידיה מהוות מקור משיכה תיירותי ל[[צוללן|צוללנים]]. |
||
בשנת 1966 שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקוליים תיירותים. |
בשנת [[1966]] שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקוליים תיירותים. |
||
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי [[אונסק"ו]] כשמורה ביוספרית ומהווה את מקום הגידול של |
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי [[אונסק"ו]] כשמורה ביוספרית ומהווה את מקום הגידול של כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים. |
||
{{קצרמר}} |
|||
[[קטגוריה:איים באוקיינוס השקט|רובינזון קרוזו]] |
[[קטגוריה:איים באוקיינוס השקט|רובינזון קרוזו]] |
||
גרסה מ־04:49, 5 ביולי 2009
.jpg)
אי רובינזון קרוזו, הידוע גם כמס א-טירה (Más a Tierra), הוא אי וולקני השייך לארכיפלג של איי חואן פרננדס הצ'יליאנים, הממוקמים בדרום האוקיינוס השקט, כ-640 קילומטר מערבית ליבשת אמריקה הדרומית.
האי, שגודלו כ-90 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-630 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על דיג ותיירות.
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לראשונה בשנת 1574 על ידי המלח הספרדי חואן פרננדס. בשנת 1704 ננטש על האי מלח צעיר בשם אלכסנדר סלקירק, במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719. במהלך המאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקור מסתור לשודדי ים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה טובעה אניית צי גרמנית באחד ממפרציו של האי, כיום שרידיה מהוות מקור משיכה תיירותי לצוללנים.
בשנת 1966 שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקוליים תיירותים.
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ומהווה את מקום הגידול של כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
