תיירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיירים בירושלים, 2007
תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו

תיירות הוא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה). מטרת התיירות יכולה להיות חופשה, נופש, בידור, עסקים, או אף למטרות ספציפיות יותר, כגון תיירות למקומות מרפא, או למקומות קדושים (צליינות). ענף התיירות מהווה מקור פרנסה לאנשים רבים, ובמקומות שונים, אף מהווה מקור פרנסה עיקרי לתושבי האזור.

תיירות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות פנים היא תיירות של תושבי מדינה מסוימת, בתוך גבולות המדינה. לפיתוח תיירות פנים יתרונות רבים:

  • ניצול מלונות ובתי הארחה, בתקופות של שפל בתיירות נכנסת.
  • מתן תעסוקה נוספת לגורמי תיירות אשר מתקשים לספק את הדרישות של תיירות חוץ.
  • הפחתה בהוצאת מטבע חוץ, הכרוכה ביציאת תיירים לעולם.
  • תיירות פנים חוסכת את הצורך בהוצאות הנדרשות מנסיעות לעולם: אשרה, מיסי נמל, דמי טיסה ועוד.

לרוב במלונות ובבתי עסק המתמקדים בלקוחות מקומיים המחירים זולים יותר ביחס לאלו המתמקדים בתיירות חוץ, שכן מובטח להם לקוחות לאורך כל השנה. האחרונים גם מארגנים אירועים וכנסים במתחמם, כמו מפעילים סאונות, חדרי כושר, בריכות, בתי עיסוי וכו' - דבר המבטיח הכנסה קבועה לאורך כל השנה מצד מקומיים מזדמנים או מנויים.

תיירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיירות בישראל
קבוצה של תיירים בישראל

במהלך השנים האחרונות הצטיינה תיירות הפנים בגידול משמעותי במספר הלינות והביקורים באתרים. החופשה הפכה ממוצר של מותרות, לאחד המוצרים ההכרחיים. בשנים האחרונות, כמעט 70% מהאוכלוסייה בישראל יוצאת לחופשה אחת בשנה, בישראל ומחוצה לה, ויש כאלה היוצאים אף ליותר מחופשה אחת בשנה, ונוהגים לנפוש גם בישראל וגם מחוצה לה. ממוצע החופשות עומד על 2.2 חופשות לאדם.

בשנת 2005–2006 התפתחה תיירות הפנים בקצב מהיר עקב בניית וסלילת מקומות תיירות ובילוי בישראל. התיירות החלה לרדת ב-2008 אך שוב חלה בה עלייה בשנת 2009.

הלינות של הישראלים באמצעי האכסון השונים, עלו מ-10 מיליון בשנת 1997 לכ-15 מיליון בשנת 2006.

מרבית הלינות-85%, היו בבתי המלון השונים (12.5 מיליון לינות) ו-8% מן הלינות היו באירוח הכפרי (מעל מיליון לינות). עוד מיליון לינות היו באכסניות הנוער ובבתי ספר שדה.

בחודש נובמבר 2006 היו 928,000 לינות של ישראלים בבתי מלון. בחודשים ינואר–נובמבר 2006 היו 11.5 מיליון לינות של ישראלים במלונות תיירות המהוים עליה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2006 נרשמה עלייה של 12% בחישוב שנתי במספר הלינות של ישראלים. בחודשים יוני-אוגוסט נרשמה עלייה של 3% בחישוב שנתי. תפוסת החדרים בחודשים ינואר- נובמבר 2006 לעומת התקופה המקבילה אשתקד היו בדרום (68%) –בת"א (66%).

נרשמה עלייה בתפוסות החדרים בכל המחוזות, פרט למחוזות חיפה והצפון בהם הייתה ירידה של 5%-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

תועלת התיירות לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים המבקרים בשער יפו, ירושלים

מחקרים רבים מראים כי התיירות היא דבר מועיל ביותר לשגשוגה הכלכלי של עיר. התיירות מספקת מקורות תעסוקה בעיר (מלונות, מסעדות, מקומות בילוי). כמו כן היא תורמת להכנסת בתי העסק הקיימים בה. ערים תיירותיות ברחבי העולם כגון: ברצלונה, ניו יורק, פריז וכו' ידועות כערים שהתעשרו בשל התיירות הפורייה בהן.

תיירות מנקודת המבט של סוכנות נסיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולה של סוכנות נסיעות בתיירות חוץ נבדל מהותית מטיפולה בתיירות פנים. טיפול בתיירות חוץ מחייב קשר עם ספקים ברחבי העולם במגוון תחומים: תעופה, השכרת רכב, מלונאות, מזון, הדרכה והסעה. קשר זה מתבצע באמצעות סוכנויות נסיעות מקומיות בארצות היעד, המבצעות עסקאות קמעונאיות. תיקי הלקוחות מועברים לסיטונאים בארץ המוצא. סיטונאים שונים מתמחים במכירת יעדים שונים בעולם וברשותם מחירי חוזה שנתי המאפשרים תמחור חבילת התיירות הנמכרת בפרק זמן קצר. מחירה של חבילת סיור מתוך חוברת יעדים כוללת כבר את תמחור הקמעונאי. בנוסף סוכני הנסיעות גובים אחוז מסוים מכל רכישה שהם מבצעים. בשיטת המס הישראלית, כרטיסי טיסה חבים מע"מ בשיעור אפס,[1] אבל בגין רווח שמפיק קמעונאי נסיעות משירותי קרקע שניתנים על ידי ספק שירות מקומי, קמעונאי הנסיעות חב מע"מ בשיעור מלא.[2]

אחת הסוכנויות הראשונות בעולם Thomas Cook & Son הוקמה במחצית המאה ה-19 באנגליה. עם פיתוח אינטרנט ומסחר אלקטרוני התפתחו אתרים שמתמחים במכירת חדרי מלון, השכרת רכב, כרטיסי טיסה, תכנון ושיתוף מסלולי טיול ומוצרים אחרים הקשורים עם תיירות. אחת החברות המובילות בתחום היא חברת priceline שבבעלותה אתרים כמו booking.com, kayak.com ו-agoda העוסקות בתחום הזמנת טיסות ומלונות. אתרים בולטים נוספים המאפשרים לחפש יעדי טיול לפי דירוג משתמשים, לתכנן מסלולים ולערוך הזמנות הם TripAdvisor ו-Turipo.com.

השימוש ההולך וגובר באתרי האינטרנט שמתמחים בנישות שונות של התיירות מהווה כיום אתגר משמעותי עבור סוכני הנסיעות אשר במטרה להישאר רלוונטיים עבור ציבור המטיילים צריכים להתאים את עצמם לתנאים המשתנים ולהגדיר מחדש את תפקידם.

תיירות בת קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרות השנים האחרונות החל להיעשות שימוש במונח "תיירות בת קיימא", ובשנים האחרונות הנושא הפך לבעל חשיבות והתייחסות על ידי ממשלות וחברות בינלאומיות, כולל סקרים שמראים כי הנושא חשוב מאוד לכלל התיירים.[3][4]

תיירות בת קיימא (תיירות מקיימת) מתייחסת לפרקטיקות של קיימות בענף התיירות, וזו שאיפה שכל צורות התיירות יהיו בנות-קיימא. לפי הגדרת ארגון התיירות העולמי (UNWTO) תיירות בת-קיימא היא "תיירות המתחשבת באופן מלא בהשפעותיה הכלכליות, החברתיות והסביבתיות בהווה ובעתיד, ומתייחסת לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. עקרונות הקיימות מתייחסים להיבטים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים של פיתוח התיירות, ויש ליצור איזון מתאים בין שלושת הממדים הללו כדי להבטיח את קיימותה של התיירות לטווח הארוך."[5]

כיום, קריטריוני ה-GSTC של המועצה העולמית לתיירות מקיימת משמשים כסטנדרטים העולמיים לקיימות בענף התיירות. הקריטריונים משמשים לחינוך והעלאת מודעות, קביעת מדיניות עבור עסקים וסוכנויות ממשלתיות, ובעיקר כבסיס להתעדה והסמכה. קריטריוני ה-GSTC הם תוצאה של מאמץ עולמי לפתח שפה משותפת בנושא קיימות בתיירות. הקריטריונים מחולקים לארבעה חלקים: (1) ניהול בר קיימא; (2) השפעות סוציו-אקונומיות; (3) השפעות תרבותיות; (4) השפעות סביבתיות (כולל צריכת משאבים, הפחתת זיהום ושימור המגוון הביולוגי והנופים).[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 30(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975
  2. ^ הסכם פשרה ענפי בין התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, סוכני הנסיעות ורשות המיסים – מנהל מס ערך מוסף, מיום 14 ביוני 2017
  3. ^ Booking.com reveals key findings from its 2019 sustainable travel report (באנגלית)
  4. ^ Booking.com, כ-70% מהתיירים מעדיפים תיירות אקולוגית אך לא מזהים אותה
  5. ^ Making Tourism More Sustainable - A Guide for Policy Makers (English version), World Tourism Organization (UNWTO), 2005, עמ' 11-12, ISBN 978-92-844-0821-4
  6. ^ Global Sustainable Tourism Council - GSTC (בAmerican English)