תחרות מונופוליסטית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Orilavi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''תחרות מונופוליסטית'''-מצב בו יש מספר קטן של חברות בשוק[http://he.wikipedia.org/wiki/שוק_(כלכלה)], המוכרות מוצרים דומים אך לא זהים (עיתונים, בגדים, מזון, שירותים וכדומה). המודל מבוסס על ספרו של צ'מברליין "התאוריה של תחרות מונופוליסטית" שפורסם ב- 1933.
'''תחרות מונופוליסטית'''-מצב בו יש מספר קטן של חברות ב[[שוק]][http://he.wikipedia.org/wiki/שוק_(כלכלה)], המוכרות מוצרים דומים אך לא זהים (עיתונים, בגדים, מזון, שירותים וכדומה). המודל מבוסס על ספרו של צ'מברליין "התאוריה של תחרות מונופוליסטית" שפורסם ב- 1933.


במצב זה הפירמה אינה מקבלת מחיר כנתון, בדומה לתחרות משוכללת, אלא יכולה לקבוע בעצמה את המחיר.
במצב זה ה[[פירמה]] אינה מקבלת [[מחיר]] כנתון, בדומה ל[[תחרות משוכללת]], אלא יכולה לקבוע בעצמה את המחיר.
בעצם קביעת המחיר היא מתנהגת כמו מונופול.
בעצם קביעת המחיר היא מתנהגת כמו מונופול.


שורה 16: שורה 16:
4. כשכל הענף מוכר פחות.<br />
4. כשכל הענף מוכר פחות.<br />
<br />
<br />
הפירמה תנהג כדיוק כמונופול - תשווה את הפדיון השולי לעלות השולית, ובכך תקבע כמות.<br /> בשלב הבא, הפירמה תקבע את המחיר שניתן לגבות על כמות זו לפי עקומת הביקוש שהיא רואה.
הפירמה תנהג כדיוק כמונופול - תשווה את ה[[פדיון]] השולי ל[[עלות השולית]], ובכך תקבע כמות.<br /> בשלב הבא, הפירמה תקבע את המחיר שניתן לגבות על כמות זו לפי עקומת הביקוש שהיא רואה.


[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]

גרסה מ־18:18, 5 באוגוסט 2009

תחרות מונופוליסטית-מצב בו יש מספר קטן של חברות בשוק[1], המוכרות מוצרים דומים אך לא זהים (עיתונים, בגדים, מזון, שירותים וכדומה). המודל מבוסס על ספרו של צ'מברליין "התאוריה של תחרות מונופוליסטית" שפורסם ב- 1933.

במצב זה הפירמה אינה מקבלת מחיר כנתון, בדומה לתחרות משוכללת, אלא יכולה לקבוע בעצמה את המחיר. בעצם קביעת המחיר היא מתנהגת כמו מונופול.

פירמה בתחרות מונופוליסטית תמכור יותר כאשר:
1. יש מספר קטן של חברות בשוק.
2. המחיר של החברות האחרות יהיה גבוה יותר.
3. כאשר המחיר שלה יקטן.
4. כאשר כל הענף מוכר יותר.

ולהיפך - פירמה תמכור פחות כאשר:
1. מספר החברות בשוק גדל.
2. המחיר של חברות אחרות יהיה נמוך יותר.
3. כאשר המחיר שלה יועלה.
4. כשכל הענף מוכר פחות.

הפירמה תנהג כדיוק כמונופול - תשווה את הפדיון השולי לעלות השולית, ובכך תקבע כמות.
בשלב הבא, הפירמה תקבע את המחיר שניתן לגבות על כמות זו לפי עקומת הביקוש שהיא רואה.