כתב מונגולי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:14, 16 באוקטובר 2009

כתב מונגולי (במונגולית - "מונגול ביצ'יג") הוא הכתב העתיק בו נכתבת השפה המונגולית מאז המאה ה13 ונמצא בשימוש עד ימינו אלה (הכתב הרשמי כיום במונגוליה הוא הכתב הקירילי). הממצא הקדום ביותר בכתב זה הוא מצבת ג'ינגיז חאן המתוארכת לשנת 1224-1225.

היסטוריה

הכתב המונגולי התפתח מהכתב הארמי הקדום דרך האלפבית הסודגאי. בהתאם למסורת, הכתב נוצר בסביבות שנת 1224 על ידי הכותב האויגורי טאטאטונגה שנשבה בידי ג'ינגיז חאן. אגדה זו מדגישה את ההשפעה הרבה שהיתה לעמים הכבושים על המונגולים עצמם באימפריה המונגולית. כך, גם בקרב המונגולים עצמם מכונה כתב זה לעיתים "כתב אויגורי" (уйгуржин бичиг - אויגורז'ין ביצ'יג).

כיוון הכתיבה - בטורים מלמעלה למטה מבדיל ומייחד ויזואלית את הכתב המונגולי משאר הכתבים. עם זאת, זהו בין הכתבים הבודדים הנכתבים בטורים שסדר הטורים הוא משמאל לימין (בסינית הנכתבת אף היא באופן מסורתי בטורים, כיוון הקריאה הוא מימין לשמאל).

בשנת 1587 המלומד המונגולי איושי-גושי שעסק בתרגום הכתבים הבודהיסטיים, שינה קלות את צורתן הגרפית של כמה מהאותיות, וכן הכניס סימנים רבים על מנת להקל על התעתיק הפונטי של מונחים בסנסקריט בטיבטית ובסינית, האותיות החדשות שנוצרו על ידו מכונות "אלי-גלי".

הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות יואן וצ'ינג, כהכתב היחיד בטובה עד למעבר לשפה הטובאנית והכתב הקירילי. כמו נכתבו בעבר זה השפות קאלמיקית ובוריאטית.

כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי סין. לאחר התפרקות ברית המועצות, נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגולי בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.

צורת הכתב

כיוון הכתיבה הוא בטורים מלמעלה למטה שכיוונם משמאל לימין. לרוב סימניות ישנן שלשה צורות גרפיות בהתאם למקומן במילה (תחיליות, אמצעיות, וסופיות). במקרים רבים קיימות צורות גרפיות נוספות המסייעות לחיבור האותיות בהתאם לצורתן עם האותיות שלפניהן ולאחריהן, ובכך להקנות לכתיבה מראה אסתטי והרמוני. למרות שממבט ראשון הכתב נראה מסובך למראה, הרי שלמעשה הוא פשוט ביותר, מורכב מאותיות בסיסיות מעטות בעלות צורה גרפית פשוטה למדי. ההנחה שעמדה למול עיני יוצרי הכתב היא שהכותב, השולט היטב בשפה המונגולית יוכל לכתוב כל מילה במינימום של הרמות ותנועות יד.

ישנם הגיים שונים המסומנים בכתב זה באותה האות ללא הבדל. כך למשל התנועות o/u, ö/ü, וכן a/e בסוף מילה, והעיצורים t/d, k/g, ובמקרים מסוימים גם ž/y. סיבת הדבר היא בחסרונם של הגיים אלו בשפה האויגורית ממנה הושאל הכתב.

דוגמאות

כתב היסטורי

כתב-דפוס בן ימינו

תעתיק ותרגום

בכתב קירילי: Википедиа Чөлөөт Нэвтэрхий Толь Бичиг Болой.
תעתיק: Wikĭpedĭ čölö:t newterxī tolĭ bičĭg boloĭ.
תרגום לעברית: ויקיפדיה - אנציקלופדיה חופשית.

אותיות המילה הראשונה
	v
	i
	k
	i
	p
	e
	d
	i
	y
	a

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == דוגמאות ==
+{| class="wikitable" align="center"
-{|
+|- align="center"
-|-
-|כתב היסטורי
+! כתב היסטורי !! כתב-דפוס בן ימינו !! תעתיק ותרגום
+|- valign="top" align="center"
-|כתב-דפוס בן ימינו
-|אותיות המילה הראשונה
-|- valign="top"
 | [[קובץ:Mclassical mimic.jpg]]
 | [[קובץ:Wikiclassicalmongol.jpg]]
-| align="center" |
+| align="right" |
+*ב[[כתב קירילי]]: Википедиа Чөлөөт Нэвтэрхий Толь Бичиг Болой.
-{| cellpadding="0px" cellspacing="0px"
+*[[תעתיק]]: Wikĭpedĭ čölö:t newterxī tolĭ bičĭg boloĭ.
-|&nbsp;
+*תרגום ל[[עברית]]: ויקיפדיה - אנציקלופדיה חופשית.{{ש}}{{ש}}
-|-
+{| cellpadding="0px" cellspacing="0px" align="center"
+! colspan="2" | אותיות המילה הראשונה
+|- align="center"
 | [[קובץ:Mongol w head.jpg]] || v
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol i middle1.jpg]] || i
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol k middle.jpg]] || k
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol i middle1.jpg]] || i
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol p middle.jpg]] || p
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol a middle 2.jpg]] || e
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol t middle.jpg]] || d
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol i middle1.jpg]] || i
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol y1 middle.jpg]] || y
+|- align="center"
-|-
 | [[קובץ:Mongol a tail 1.jpg]] || a
 |}
 |}
+[[קטגוריה:אלפביתים|מונגולי]]
-*ב[[כתב קירילי]]: Википедиа Чөлөөт Нэвтэрхий Толь Бичиг Болой.
+[[קטגוריה:שפות מונגוליות]]
-*תעתיק: Wikĭpedĭ čölö:t newterxī tolĭ bičĭg boloĭ.
-*תרגום: ןיקיפדיה - אנציקלופדיה חופשית.
-[[קטגוריה:אלפביתים]]
 [[en:Mongolian script]]