כתב מונגולי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:32, 17 באוקטובר 2009

כתב מונגולי (במונגולית - "מונגול ביצ'יג") הוא הכתב העתיק בו נכתבת השפה המונגולית מאז המאה ה13 ונמצא בשימוש עד ימינו אלה (הכתב הרשמי כיום במונגוליה הוא הכתב הקירילי). הממצא הקדום ביותר בכתב זה הוא מצבת ג'ינגיז חאן המתוארכת לשנת 1224-1225.

היסטוריה

הכתב המונגולי התפתח מהכתב הארמי הקדום דרך האלפבית הסודגאי. בהתאם למסורת, הכתב נוצר בסביבות שנת 1224 על ידי הכותב האויגורי טאטאטונגה שנשבה בידי ג'ינגיז חאן. אגדה זו מדגישה את ההשפעה הרבה שהיתה לעמים הכבושים על המונגולים עצמם באימפריה המונגולית. כך, גם בקרב המונגולים עצמם מכונה כתב זה לעיתים "כתב אויגורי" (уйгуржин бичиг - אויגורז'ין ביצ'יג).

כיוון הכתיבה - בטורים מלמעלה למטה מבדיל ומייחד ויזואלית את הכתב המונגולי משאר הכתבים. עם זאת, זהו בין הכתבים הבודדים הנכתבים בטורים שסדר הטורים הוא משמאל לימין (בסינית הנכתבת אף היא באופן מסורתי בטורים, כיוון הקריאה הוא מימין לשמאל).

בשנת 1587 המלומד המונגולי איושי-גושי שעסק בתרגום הכתבים הבודהיסטיים, שינה קלות את צורתן הגרפית של כמה מהאותיות, וכן הכניס סימנים רבים על מנת להקל על התעתיק הפונטי של מונחים בסנסקריט בטיבטית ובסינית, האותיות החדשות שנוצרו על ידו מכונות "אלי-גלי".

הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות יואן וצ'ינג, כהכתב היחיד בטובה עד למעבר לשפה הטובאנית והכתב הקירילי. כמו נכתבו בעבר זה השפות קלמיקית ובוריאטית.

כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי סין. לאחר התפרקות ברית המועצות, נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגולי בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.

צורת הכתב

כיוון הכתיבה הוא בטורים מלמעלה למטה שכיוונם משמאל לימין. לרוב סימניות ישנן שלשה צורות גרפיות בהתאם למקומן במילה (תחיליות, אמצעיות, וסופיות). במקרים רבים קיימות צורות גרפיות נוספות המסייעות לחיבור האותיות בהתאם לצורתן עם האותיות שלפניהן ולאחריהן, ובכך להקנות לכתיבה מראה אסתטי והרמוני. למרות שממבט ראשון הכתב נראה מסובך למראה, הרי שלמעשה הוא פשוט ביותר, מורכב מאותיות בסיסיות מעטות בעלות צורה גרפית פשוטה למדי. ההנחה שעמדה למול עיני יוצרי הכתב היא שהכותב, השולט היטב בשפה המונגולית יוכל לכתוב כל מילה במינימום של הרמות ותנועות יד.

ישנם הגיים שונים המסומנים בכתב זה באותה האות ללא הבדל. כך למשל התנועות o/u, ö/ü, וכן a/e בסוף מילה, והעיצורים t/d, k/g, ובמקרים מסוימים גם ž/y. סיבת הדבר היא בחסרונם של הגיים אלו בשפה האויגורית ממנה הושאל הכתב.

האות			הגייה		הערות
אות תחילית	אות אמצעית	אות סופית	כתב לטיני	כתב קירילי	הערות
			a	А	הצליל תלוי בד"כ בהרמוניית הצלילים במילה (ראה q/γ וk/g)
			e	Э	הצליל תלוי בד"כ בהרמוניית הצלילים במילה (ראה q/γ וk/g)
			i, yi	И, Й, Ы, Ь	במונגולית המודרנית בסוף מילה משמשת בד"כ לריכוך העיצור שלפניה
			o, u	О, У	ההגיה משתנה לפי הענין
			ö, ü	Ө, Ү	ההגיה משתנה לפי הענין
	^[1] ^[2]		n	Н	נבדלת מ-a/e תחילית וסופית במיקומה בהברה
			ng	Н, НГ	רק בסוף מילה (הצורה האמצעית משמשת רק בצירופי-מילים). משמשת לתיעתוק הפונמה הסנסקריטית והטיבטית ङ.
			b	Б, В
			p	П	במילים מונגוליות מקוריות רק בתחילת מילה
			q	Х	רק עם תנועה "אחורית"

דוגמאות

כתב היסטורי

כתב-דפוס בן ימינו

תעתיק ותרגום

בכתב קירילי: Википедиа Чөлөөт Нэвтэрхий Толь Бичиг Болой.
תעתיק: Wikĭpedĭ čölö:t newterxī tolĭ bičĭg boloĭ.
תרגום לעברית: ויקיפדיה - אנציקלופדיה חופשית.

אותיות המילה הראשונה
	v
	i
	k
	i
	p
	e
	d
	i
	y
	a

^ בתחילת הברה
^ בסוף הברה

[1] בתחילת הברה

[2] בסוף הברה

[1]

[2]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בשנת 1587 המלומד המונגולי איושי-גושי שעסק בתרגום הכתבים הבודהיסטיים, שינה קלות את צורתן הגרפית של כמה מהאותיות, וכן הכניס סימנים רבים על מנת להקל על התעתיק הפונטי של מונחים ב[[סנסקריט]] ב[[טיבטית]] וב[[סינית]], האותיות החדשות שנוצרו על ידו מכונות "אלי-גלי".
-הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות [[יואן]] ו[[שושלת צ'ינג|צ'ינג]], כהכתב היחיד ב[[טובה (רפובליקה)|טובה]] עד למעבר לשפה ה[[טובאנית]] ו[[כתב קירילי|הכתב הקירילי]]. כמו נכתבו בעבר זה השפות [[קאלמיקית]] ו[[בוריאטית]].
+הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות [[יואן]] ו[[שושלת צ'ינג|צ'ינג]], כהכתב היחיד ב[[טובה (רפובליקה)|טובה]] עד למעבר לשפה ה[[טובאנית]] ו[[כתב קירילי|הכתב הקירילי]]. כמו נכתבו בעבר זה השפות [[קלמיקית]] ו[[בוריאטית]].
 כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי סין. לאחר התפרקות ברית המועצות, נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגולי בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ישנם הגיים שונים המסומנים בכתב זה באותה האות ללא הבדל. כך למשל התנועות o/u, ö/ü, וכן a/e בסוף מילה, והעיצורים t/d, k/g, ובמקרים מסוימים גם ž/y. סיבת הדבר היא בחסרונם של הגיים אלו בשפה ה[[אויגורית]] ממנה הושאל הכתב.
+{{בעבודה}}
+{|class="wikitable" style="clear:both;"| מרכיבי הכתב
+|-
+! colspan="3" | האות
+! rowspan="2"|
+! colspan="2"| הגייה
+! rowspan="2" | הערות
+|-
+! אות תחילית
+! אות אמצעית
+! אות סופית
+! כתב לטיני
+!כתב קירילי
+|-
+| [[קובץ:Mongol a head2.jpg]]
+| rowspan="2" | [[קובץ:Mongol a middle 2.jpg]]
+| rowspan="2" | [[קובץ:Mongol a tail 1.jpg]][[קובץ:Mongol a tail 2.jpg]]
+| rowspan="2" |
+| a
+| А
+| rowspan="2" | הצליל תלוי בד"כ בהרמוניית הצלילים במילה (ראה q/γ וk/g)
+|-
+| [[קובץ:Mongol e head.jpg]]
+| e
+| Э
+|-
+| [[קובץ:Mongol i head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol i middle1.jpg]][[קובץ:Mongol i middle2.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol i tail2.jpg]]
+|
+| i, yi
+| И, Й, Ы, Ь
+| במונגולית המודרנית בסוף מילה משמשת בד"כ לריכוך העיצור שלפניה
+|-
+| [[קובץ:Mongol o head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol o middle.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol o tail.jpg]]
+|
+| o, u
+| О, У
+|ההגיה משתנה לפי הענין
+|-
+| [[קובץ:Mongol oe head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol o middle.jpg]][[קובץ:Mongol oe middle.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol o tail.jpg]][[קובץ:Mongol oe tail.jpg]]
+|
+| ö, ü
+|Ө, Ү
+|ההגיה משתנה לפי הענין
+|-
+| [[קובץ:Mongol n head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol n middle.jpg]] <ref> בתחילת הברה </ref> [[קובץ:Mongol a middle 2.jpg]] <ref> בסוף הברה </ref>
+| [[קובץ:Mongol a tail 1.jpg]]
+|
+| n
+| Н
+| נבדלת מ-a/e תחילית וסופית במיקומה בהברה
+|-
+|
+| [[קובץ:Mongol mng middle.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol ngt tail.jpg]]
+|
+| ng
+| Н, НГ
+| רק בסוף מילה (הצורה האמצעית משמשת רק בצירופי-מילים). משמשת לתיעתוק הפונמה הסנסקריטית והטיבטית ङ.
+|-
+| [[קובץ:Mongol b head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol mbm middle.jpg‎]]
+| [[קובץ:Mongol b tail.jpg]]
+|
+| b
+| Б, В
+|
+|-
+| [[קובץ:Mongol p head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol p middle.jpg‎]]
+|
+|
+| p
+| П
+| במילים מונגוליות מקוריות רק בתחילת מילה
+|-
+| [[קובץ:Mongol q head.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol q middle.jpg]]
+| [[קובץ:Mongol ga tail.jpg]]
+|
+| q
+| Х
+| רק עם תנועה "אחורית"
+|}
 == דוגמאות ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.