תמיסה מוצקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomerbot (שיחה | תרומות)
מ מקטלג לעריכה
Eyal Bairey (שיחה | תרומות)
מ Interwiki
שורה 37: שורה 37:
[[קטגוריה:תכונות כימיות]]
[[קטגוריה:תכונות כימיות]]
[[קטגוריה:הנדסת כימיה]]
[[קטגוריה:הנדסת כימיה]]

[[en:Solid solution]]
[[ca:Solució sòlida]]
[[de:Mischkristall]]
[[es:Solución sólida]]
[[fa:محلول جامد]]
[[fr:Solution solide]]
[[la:Solutio solida]]
[[nl:Vaste oplossing]]
[[ja:固溶体]]
[[pl:Roztwór stały]]
[[ru:Твёрдый раствор]]
[[uk:Твердий розчин]]
[[vi:Dung dịch rắn]]
[[zh:固溶体]]

גרסה מ־16:46, 20 במרץ 2010

תרשים 1 דיאגרמת פאזות בינארית המציגה תמיסות מוצקות בכל הטווח הריכוזים היחסיים.

תמיסה מוצקה היא תערובת הומוגנית בין מומס (אחד או יותר) וממס הנמצאים בפאזה מוצקה. התערובת נחשבת תמיסה ולא תרכובת כאשר המבנה הגבישי של הממס אינו משתנה וגם יש פזה הומוגנית משותפת לתערובת. המומס יכול להשתלב במבנה הגבישי של הממס באמצעות החלפה של חלקיק ממס בגביש, או באמצעות השתלבות בין חלקיקי הממס ללא החלפתם. שני סוגי התמיסה המוצקה משפיעים על תכונות החומר בכך שהם מעוותים את הסריג הגבישי ומפרים את ההומגניות הפיזית והחשמלית של החומר הממס.

תערובות מסוימות יטו ליצור תמיסות מוצקות עבור טווח רחב של ריכוזים, בעוד אחרות לא יהפכו לתמיסות מוצקות כלל ויישארו כתערובת. הנטייה של שני חומרים ליצור תמיסה מוצקה היא עניין מורכב המושפע מהתכונות הכימיות, הקריסטלוגרפיות והקוונטיות של החומרים הנידונים. בהתאם לחוקי יום-רותרי תמיסות מוצקות יכולות להיווצר אם לממס ולמומס יש:

דיאגרמת הפזות (תרשים 1) מתארת סגסוגת של שתי מתכות היוצרות תמיסה מוצקה בכל ריכוז יחסי בין שני החומרים. במקרה זה, הפזות הטהורות של כל יסוד (ערכי הקצה של הריכוזים) הן בעלות אותו מבנה גביש, ותכונות דומות של היסודות מאפשרים החלפה חופשית ביניהם בכל ריכוז יחסי.

לתמיסות מוצקות יש שימושים מסחריים ותעשייתיים חשובים, שכן במקרים רבים יש להם תכונות עדיפות על אלו של מתכות טהורות. סגסוגות רבות הן תמיסות מוצקות. אפילו ריכוזים קטנים של מומס יכולים להשפיע על התכונות החשמליות והפיזיות של המומס.

תרשים 2 דיאגרמת פזות בינארית זו מתארת שתי תמיסות מוצקות: α ו β.

דיאגרמת הפזות של תמיסה הבינארית (תרשים 2) מציג את הפזות של תערובת של שני חומרים בריכוזים שונים. האזור המסומן ב'אלפא' הוא תמיסה מוצקה, כאשר החומר בטא מומס במטריקס של אלפא, ובקצה השני של הסקלה, התחום המסומן ב'בטא' הוא תמיסה מוצקה, כאשר החומר אלפא מומס במטריקס של בטא. התחום המוצק הגדול בין 'אלפא' ו'בטא' המסומן כ'אלפא+בטא' אינה תמיסה מוצקה. בדיקה של המבנה ברמה המיקרוסופית בטווחי ריכוזים אלו תראה שמדובר בשתי פאזות שונות- תמיסה מוצקה של אלפא מומס בטא ותמיסה מוצקה של בטא מומס באלפא, אולי בצורת למלות או גרגירים.

אקסולוציה

כאשר יציבות התמיסה המוצקה מתערערת (עקב קירור לדוגמה), אקסולוציה (הפרדת תמיסה למרכיביה) מתרחשת ושתי הפאזות נפרדות בצורה מובהקת ברמה המיקרוסקופית או כלמלות שניתן לראותן בעין בלתי מזוינת. דוגמה לכך ניתן למצוא במינרל אלקלי פלדספר מזן פרטיט בו ניתן להבחין בשכבות דקות של אלביט לבן בתוך מיקרוקלין ורוד.

מקורות

  • Callister, William D. Jr. (2006). Materials Science and Engineering: An Introduction (7th edition ed.). New York: John Wiley & Sons. ISBN 0-471-73696-1. {{cite book}}: |edition= has extra text (עזרה)